פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים" , news1 , איציק וולף , 14.01.2019

אב גרוש מכפר סבא עתר לבג"ץ נגד שרת המשפטים, נגד נשיאת העליון לשעבר ונגד בכירי הנהלת בתי המשפט בדרישה להפסיק לצמיתות את הפעלת מאגר המידע הלא חוקי שאספה הנהלת בתי המשפט נגד אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים.  עלות המאגר – כ-1.25 מיליון שקל בשלוש שנים.  "הנהלת בתי המשפט הפכה לגוף צנזורה. הודיעו לשופטים על הדברים שנכתבו נגדם וגרמו לזיהום דעתם ולשיבוש הליכי משפט. שקד אישרה את המאגר, שפיצר הקים אותו ונאור היא מההוגות האידיאולוגיות שלו".

לצפיה , הורדת העתירה בג"ץ 300-19 מה- 13.01.2019 הקלק כאן

עתירה הוגשה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים, איילת שקד ונגד הנהלת בתי המשפט ויחידת הסייבר במשרד המשפטים, בבקשה להורות למשיבים להפסיק לצמיתות את פעילות איסוף המידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולהעמיד לדין את האחראים להפעלת המאגר ולהפעלתו.

לטענתו – האחראים להפעלת המאגר הם שרת המשפטים איילת שקד, מנהל הנהלת בתי המשפט השופט יגאל מרזל, השופט מיכאל שפיצר שהיה מנהל הנהלת בתי המשפט בזמן הקמת המאגר, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, עו"ד ליאת יוסים שהפעילה את המאגר בפועל, ועו"ד חיים ויסמונסקי.

בעתירה, שהגיש (יום א', 13.1.19) אריאל פורמנובסקי, נכתב כי בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוצא נגדם צו שיורה להם לחדול לצמיתות מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולחדול מלתייק מידע שכזה או מידע כלשהו במאגר. עוד הוא מבקש שבית המשפט יורה למשיבים לאתר כל אזרח ששמו מופיע במאגר הקיים, ליידע אותו ששמו מופיע במאגר ולשלוח אליו את תיק הפרסום וכל פיסת מידע ששמו של האזרח מתקשר אליה. זאת, לרבות המידע שנאסף עליו במאגר, ההתבטאויות שכתב, הרישומים שרשמו עליו עובדי המדינה, הרישומים שבין עובדי המדינה לבין עצמם, התכתובות אל השופטים שבהם מופיע שמו של האזרח ותגובות השופטים כפי שנרשמו ונאגרו במאגר. כל זאת, על חשבון המדינה.

עוד מבקש פורמנובסקי להורות למדינה לפרסם דין וחשבון ציבורי מלא הכולל פירוט כל החומר הנמצא כיום במאגר המידע שנאסף ללא סמכות. פירוט זה אמור לכלול את כל התיקים שנפתחו במאגר, לרבות שמות השופטים המעורבים, הסיבות לתיעוד, הסיבות לנקיטת הליכי אכיפה או אי-נקיטה בהם, ונתונים סטטיסטיים המפולחים לפי שמות השופטים, בתי המשפט והמחוזות.

גם ביחס לאזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חומרים שנאגרו במאגר, דורש העותר לאתר אותם וליידעם כי שמותיהם נמצאים במאגר. ביחס להליכים הפליליים הללו – כמו גם ביחס להליכים משמעתיים ואחרים שנפתחו עקב מידע שנאסף במאגר – דורש העותר לבטלם.

פורמנובסקי, אב גרוש שמחה פעמים רבות ברשת על מה שתפס כעוולות שיפוטיות ואשר גילה כי שמו נכלל במאגר השופטים, טוען כי שרת המשפטים שקד אישרה את ניהול המאגר ולא פעלה להפסקת הפעילות למרות פניות רבות שנעשו אליה. הוא ציין כי השופט שפיצר הוא שגיבש וחתם את נוהל הריגול אחרי אזרחים המביעים ביקורת על שופטים. ביחס לנשיאה לשעבר נאור ציין כי היא מבין ההוגות האידיאולוגיות של המאגר.

על-פי הערכתו, מאז נובמבר 2015 שבו פרסם מיכאל שפיצר את נוהל ההפעלה של מאגר המידע על משמיצי שופטים, הוציאה המדינה כרבע מיליון שקל בשנה על משכורתה של עו"ד יוסים המפעילה את המאגר, זאת מלבד הוצאות של כמיליון שקל בשלוש שנים לשכירת חברות לניטור מידע מהאינטרנט, לפתיחת כ-2,000 תיקי פרסום ולעדכום באופן חודשי.

עוד ציין בעתירה כי יוסים הפעילה סמכויות צנזוריאליות וכללה בפרטים שהעבירה על כותבי המאמרים נגד השופטים את שמותיהם, את ההליכים המשפטיים שאותם הם מנהלים, את גילם וכתובתם הפיזית והאלקטרונית. במקביל, פנתה אל השופטים עצמם כדי שיודיעו לה האם מתנהל בפניהם תיק פעיל שבו מעורב האזרח. "על-מנת לייצר מניעים פליליים לפרסומים, ההתבטאויות והפרסומת", כלשון העותר. "כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על-ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל".

עוד טען כי עצם העובדה שהנהלת בתי המשפט – שבראשה עומד שופט – היא המפעילה את המאגר והיא המחליטה מה נראה לה דברי זילות על שופטים ומה לא, מעידה על ניגוד עניינים מובהק בהפעלת המאגר.

"במדינה תקינה, איסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים ועובדי ציבור שמור רק לשימוש משטרתי אמיתי ונדיר, למניעת אלימות פיזית. אמון הציבור במערכת המשפט לא נבנה בסתימת פיות", טען העותר והוסיף כי כאשר הוכלל שמו של אדם באותה 'רשימה שחורה' ולאחר שהמשיבים דאגו ליידע את השופטים על הפרטים שפורסמו נגדו – הם גרמו בכך לשיבוש הליכי משפט ולזיהום דעתו של אותו שופט נגד האזרח, באופן שבו השופט או השופטת יתנקמו בו. "זהו אולי האימפקט הכי ציני של ניהול המאגר, היותו כלי לביצוע חיסולים ונקמנות שיפוטית של שופטים באלו המבקרים את מעשיהם", כתב בעתירה.

לדבריו, אומנם בדצמבר 2018 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להודות בקיום קשיים משפטיים בנוהל הריגול של בתי המשפט אחרי אזרחים, אולם דבר לא נעשה לביטול הנוהל ולמחיקת המאגר.

עתירה פורמנובסקי - דף שער

מכתב לשרת המשפטים – פרשת הבלוגרים – משפט פסול מה- 07.08.2018

לצפיה / הורדה במסמך עם הנספחים הקלק:
מכתב גלוי לשרת המשפטים איילת שקד – פרשת הבלוגרים משפט פסול

לכבוד: שרת המשפטים איילת שקד
לידיעת: היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה
נציב תלונות הציבור על שופטים,
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
הסנגוריה הציבורית.
תפוצה

שלום רב,

הנדון: מכתב גלוי – פרשת הבלוגרים משפט פסול

  1. מסמך זה מציג סיבות הפוסלות משפט פרשת הבלוגרים בשל הליך פלילי לקוי החל מהוצאת צווים לקויים במהלך החקירה הסמויה ולאחריה, פגיעה חמורה בפרטיותם של חשודים, נאשמים ואנשים בסביבתם העולה עשרות מונים מהאישומים בכתב האישום, וניהול המשפט ללא מתן לנאשמת לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה כחוק.
  2. מעצר הימים של שם טוב ואח' החל מה- 27.02.2017 ונמשך עד ה- 06.04.2017 יום שבו הוגש כתב האישום גדול בהיקפו המכיל כ- 120 סעיפי אישום שעיקרן הכפשות בוטות ברשת האינטרנט שמהן נגזרו בעיקר העבירות הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע ועוד. בתאריך 26.10.2017 התקבלה החלטת מעצר עד תום ההליכים הנמשך עד היום.
  1. מסמך זה קטן מלהכיל את ההתנהלות הפסולה ובניגוד לחוק בהן נקטו ונוקטות מערכת המשפט בניהול המשפט, אולם זה מסמך ראשוני שיתעדכן מעת לעת. להלן עיקר הסיבות והנסיבות הפוסלות משפט זה מלהתקיים:
  • א. אי מימוש זכות הנאשמת שם טוב לעיין בחומרי חקירה – זכותו של כל נאשם לעיין בחומרי החקירה על פי חוק. לשם טוב העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים בבית כלא נווה תרצה אין אפשרות לממש זכות זו בעוד שני הנאשמים האחרים יכולים עקב היותם במעצר בית. מצבה הסוציואקונומי של שם טוב מקשה על מציאת חלופת מעצר. מדובר בחומר חקירה רחב היקף הכולל כ- 50,000 דפים כתובים, כ- 500 תקליטורים של וידאו, אודיו ומסמכים, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ- 6,000 תקליטורים). לימוד חומר חקירה בהיקף כזה דורש זמן רב ואמצעים שאין אותם בבית הכלא. דיוני ההוכחות החלו מבלי שלורי שם טוב יודעת במה דברים אמורים.
  • ב. החיפושים בדברי מחשב בוצעו ללא עדים בנדרש בחוקכל החיפושים בדברי מחשב הכוללים מחשבים ניידים, נייחים, טאבלטים, סמארטפונים וכדו' בוצעו ללא עדים בניגוד לחוק. במהלך כל חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים על פי חוק, כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" שם ראיות. הנימוקים לביצוע חיפוש ללא עדים כחוק שנרשמו בצווים הנם סתמיים כגון: "חיפוש במחשב ללא עדים" , או "חוקר מיומן" (שממילא על פי חוק מחויב חוקר מיומן שיחפש במחשב). הראיות שנמצאו בחיפושים הפסולים פסולות גם הן כמקובל בכל מדינה מתוקנת.
  • ג. צווים שיפוטיים פסולים הרוב המכריע של הצווים השיפוטיים בתיק ראיות פרשת הבלוגרים פסול וחסר תוקף משפטי. מדובר בעשרות צווים פסולים. רבות דובר על אי מילוי: מספר תיק בית משפט בצו שיפוטי, שם השוטר שהופיע בפני השופט, מהות החשד והעילה למתן הצו. ישנם צווים שאין התאמה בין הצו לבקשה. לדוגמא השוטר הצהיר שיעשה חיפוש במחשב בנוכחות עדים והשופט אישר חיפוש ללא עדים ולא נימק. ריבוי צווים פסולים באופן קיצוני מצביע על צווים המוצאים כלאחר יד, ללא בקרה וביקורת ויוצר עינוי דין וסבל לאזרח ומהווה פגיעה חוקתית באזרח. בנוסף באף צו לא צוין כי החשודה עיתונאית מה שדורש התייחסות שונה לאופן הטיפול. ישנם צווים במעמד צד אחד שהוצאו לאחר גילוי החקירה וכל דברי מחשב ומסמכים היו בידי המשטרה ולא היתה שום סיבה להוצאת הצו מבלי מתן אפשרות לחשוד לומר דברו ולקבל יומו בבית המשפט.
  • ד. חיפוש ותפיסת מסמכים ללא רישום – המסמכים שנתפסו במהלך החיפוש הוכנסו יחד לתוך שקיות ללא רישום אילו מסמכים נתפסו. באופן זה לא אומתו המסמכים שנתפסו ע"י החשודים ועדים מטעמם.
  • ה. פגיעה חמורה בפרטיות הנאשמים, חשודים, בני משפחותיהם ואנשים בסביבתם – חיפוש תקין במחשב נעשה בנוכחות עדים שבמהלכו מוצאים פלטים והעדים חותמים עליהם. בתיק חקירה פרשת הבלוגרים כאמור הוצאו פלטים ללא נוכחות עדים ללא אבחנה וללא בקרה, מה שהביא להכנסה לחומרי החקירה מסמכים אישיים ביותר שאינם קשורים לחקירה. מדובר במסמכים רפואיים, צוואות, מסמכי גירושין, תסקירי סעד שחל עליהם חיסיון, סרטונים אישיים, הקלטות שיחות טלפון אישיות ועוד. גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם וכל מי שנחשף לחומרי החקירה. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותם של אנשים עולה בחומרתה עשרות מונים על התיק הפלילי הנדון.
  1. סוף דבר

לאור הליקויים לעיל תתקשה מערכת המשפט לקבוע תקינות ראיות שנלקחו מדברי מחשב ללא נוכחות עדים כחוק ועוד ליקויים רבים בצווים שיפוטיים פסולים. אמנם יכול שופט להכשיר את השרץ ולקבוע כי הראיות תקינות אולם עלול הדבר להצטייר כאי עשיית החוק והצדק. לכך יש להוסיף אי מתן זכות כחוק לנאשמת 1 בתיק לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה טרם המשפט שהחל זה מכבר. משפט זה דינו להיפסל ולו רק בשל התעמולה התקשורתית הבוטה שבה נוקטת פרקליטות המדינה להשחרת פניהם של החשודים בעיני הציבור ובעיני השופטים האמורים לשפוט אותם. כפי שציינתי אלו הן חלק מהסיבות לפסילת המשפט.

חלק מנספחים למכתב לשרת המשפטים

בירור תלונה על שופט – פגמים בצו חיפוש

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בירור תלונה על שופטת – דיון והחלטה לקויה על הארכת החזקת רכוש תפוס

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

בירור תלונה על שופט – צווי חיפוש לקויים ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים

 

Document-page-001Document-page-002

 

 

פרשת הבלוגרים – מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד 07.09.2017

07.09.2017 – מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד על מדיניות דורסנית נגד פעילים חברתיים בענייני רווחה.
מוטי לייבל, לורי שם טוב ועו"ד צבי זר עצורים מזה כששה וחצי חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט.