בית סוהר נווה תרצה מנהל קמפיין הכפשות נגד עצירה

05.07.2019 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.
בתמונה מפקדת כלא נווה תרצה שרה פרידמן.

מאקו פרסמה היום כתבה משמיצה נגד לורי שם טוב.
למה אמרתי כתבה משמיצה? הרי לאור חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת אדם לא יכול לצפות שיהיו עליו כתבות טובות כל הזמן.

זו כתבה משמיצה משום שהיא אורגנה על ידי הצוות הבכיר של נווה תרצה. ואיך אני יודע זאת? כי לכתבה התראיינו אסירות באופן נדיר.

אופס, לאסירות אסור להתראיין. שלטונות בתי הכלא מפרקים אסירים ואסירות שמתראיינים אבל כאן לא תיפתח אפילו חקירה נגד האסירות.למה? מפקדות הכלא הביאו את האסירות המתלוננות נגד לורי שם טוב לכתב ועשו לכתב את העבודה.

שרה פרידמן.png

המשרד לבטחון פנים: "גורמים" המייצגים את לורי שם טוב שולחים למשרד עשרות תלונות מידי יום

פברואר 2019 – אליבא דמשרד לבטחון פנים (גוף רשמי של מדינת ישראל) העצירה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים, מיוצגת על ידי מספר "גורמים" שכל אחד שולח מידי יום עשרות תלונות למשרד.
נניח שיש 3 "גורמים" שכל אחד שולח 10 תלונות מידי יום. יוצא שבחצי שנה נשלחו על ידי ה"גורמים" כ- 5,400 תלונות.

שבס מקבל מידי יום עשרות תלונות בעניין לורי שם טוב

בית סוהר נווה תרצה מסית ברשת נגד עצירה תחת מרותו

ינואר 2019 – פרשת החתול המת שנמצא בחדר האוכל של האסירות בבית הסוהר נווה תרצה. בית סוהר נווה תרצה הדליף הכפשות ברשת נגד העצירה לורי שם טוב הכלואה תחת מרותו ובכך גרם להסתות ברשת לרצח העצירה. לורי שם טוב עצורה מזה שנתיים בבית הסוהר נווה תרצה עקב חשד ל"עבירות מקלדת", דהיינו העלבת עובדי ציבור ואפילו שופטים במרשתת.

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

Document-page-001

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 – חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר – מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם… כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

Document-page-001Document-page-002

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.

פרשת הבלוגרים: דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

פרקליטות - עיכוב בהגשת חומר ראיות08.12.2017 – דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

הנבזות של מערכות האכיפה ופרקליטות המדינה בראשן. 11 חודשים מיום המעצר, השפלות בבתי המשפט ובבתי הכלא ומול התקשורת כשהם מובלים אזוקים והבלוגרים העצורים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות. כל גוף מתחפר בתירוצים שלו אך העצורים הם אלו שסופגים את תוצאות מחדלי מערכות האכיפה.

לצפיה / הורדה בפרוטוקול הדיון והחלטה – עת"א 63486-11-17 הקלק כאן

דיון בעתירת אסיר של לורי שם טוב למימוש זכותה לעיין בחומר הראיות נגדה נקבע ליום 24/01/2018 שעה 08:30 , יום ד', בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ו/או במתקן הכליאה איילון ברמלה (צריך לברר לפני הדיון).
הדיון קבוע בפני השופטת דבורה עטר.
את לורי מייצג במינוי של הסניגוריה הציבורית, עו"ד מג'ד בדר.

מספר תיק בימ"ש: עת"א 63486-11-17