דיון בבית משפט מחוזי תל אביב בעניין תפיסת חפצים בניגוד לחוק

בתאריך 19.11.2019 בשעה 13:00 דיון ללורי שם טוב בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן.
הדיון בעניין החזרת רכוש שנתפס לפני מעל שנתיים וחצי בפרשת מעצר הבלוגרים וטרם הושב.
צווי החיפוש שהוצאו בפרשת מעצר הבלוגרים הנם לקויים ולקוניים, ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצאו וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
גם הארכת החזקת הרכוש התפוס עד תום ההליכים הנה לקויה ולקונית, ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד ולא החשוד או מי מטעמו וניתנה עד תום ההליכים.
מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט ופרקליטות המדינה לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעת חייו תוך שיבוש ההליך הפלילי.

מצורפים:
– דוגמה לצו חיפוש לקוי ולקוני שהוצא על ידי השופט עלאא מסארווה ב- 23.02.2017. הצו ללא מספר תיק ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצא, וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
– החלטה הארכת רכוש תפוס שבוצע ע"י השופט חיותה כוחן ב- 03.03.2017. ההחלטה ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד מבלי שניתן לחשטד לומר את דברו בבית המשפט. בהחלטה יש מלל לקוני בכתב ידה של השופט כוחן שבו היא כותבת "כמבוקש", "אין רכוש בעל ערך יקר".

החלטת חיותה כוחןצו חיפוש לורי

מפשעי פרקליטות המדינה נגד חשודים

06.11.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה חושף מעל בימת הכנסת את הפרקטיקה של פרקליטות המדינה בחקירת חשודים. המטרה מקדשת כל אמצעי גם השפל ביותר.
חוקרי המשטרה תופסים את המכשירים הסלולרים של החשודים ומשתמשים במידע כגון החיים האישיים ביותר כדי לסחוט גרסאות. הפרקליטות משתמשת בגרסאות אלו כראיות שהושגו כדת וכדין.
שר המשפטים אמיר אוחנה פירט את תרגילי החקירה של המשטרה בחקירתו של עד המדינה ניר חפץ, את הדברים אמר השר אוחנה במסגרת דיון בהצעה לסדר שהגישה ח"כ רויטל סוויד: "ההשתלחויות בפרקליטות ושביתת המחאה של הפרקליטים".

"מביאים אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירות ראש הממשלה, ושואלים אותה סדרה של שאלות חודרניות, פולשניות, על טיב הקשר בינה ובין העד", אמר שר המשפטים. "לאחר שסוחטים ממנה כמו מלימון את כל המידע – ואני מזכיר, היא איננה חשודה בדבר – הם מפגישים ביניהם במקרה במסדרון ומזכירים לו: ניר, אנחנו יודעים הכל, נטיל על המשפחה שלך פצצה".

"אז הוא נכנע, חתם על הסכם ומסר גרסה", הוסיף אוחנה. "הגרסה נבדקת ומתבררת כשקרית. או אז הוא מוצא החוצה יחד עם אחד החוקרים, הם הולכים לפרק זמן שאיננו מתועד, ואז חוזר ומוסר גרסה מדויקת, תפורה, מתאימה אחד-לאחד לנתונים שבידי החוקרים".

הסרטון באדיבות ערוץ הכנסת.

פרקטיקת פרקליטות המדינה בחקירה חשודים

08.11.2019 – פרקליטות המדינה תופסת חפצים אישיים של חשודים כגון סמרטפונים באמצעות צווים שיפוטיים פסולים ולקויים. לאחר תפיסת הסמרטפון החוקר מוציא מידע אישי ביותר שאינו קשור לחקירה ומזמין מאנשי הקשר של הנחקר אנשים שאינם קשורים לחקירה כדי לבזות את הנחקר ולהפעיל לחץ נגדו ונגד אנשי הקשר שלו שאינם קשורים לחקירה, כדי לקבל גרסאות מפלילות. בכך שולטת הפרקליטות על הגרסאות כרצונה.

להלן דוגמה לקטע מחקירה של נחקר ואיש קשר שלו שאינו קשור לחקירה.
ודוגמה של צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה שנועד לתפיסת סמרטפון. הצו ללא המנקה לשם מה הוצא, וללא הנמקה מדוע החיפוש בסמרטפון יבוצע ללא עדים. בכך מאפשר השופט מסארווה לפרקליטות לייצר גרסאות כרצונה ללא בקרה וביקורת – 23.02.2017 – בתיק פרשת הבלוגרים.

חפץ

עלאא - צו חיפוש לקויצווים לקויים השופט מסארווה

צו חיפוש מסארווה

 

חתימה בלשכת הפסיכיאטר

אוקטובר 2019 – טיפול בסמים פסיכיאטריים הוא ממכר בעל תופעות לוואי קשות וגורר מחלות כרוניות וגם למוות. בימים אלו מנוהלות תביעות ענק נגד חברות התרופות בארה"ב שגרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים על שלא הזהירו את המטופלים בהתמכרות הקשה לסמים פסיכיאטריים ובתופעות הלוואי הקשות.

תופעות הלוואי הקשות של הסמים הפסיכיאטריים אינו מונע מרשויות הרווחה לכפות על האזרח "טיפול תרופתי" בסמים פסיכיאטריים שלא לצורך. המזימה של העובדת הסוציאלית במקרה זה הנו לתפור תיק פסיכאטרי על מנת לעבות את תיק הרווחה נגד האזרחית.
מצורף אישור רפואי של פסיכיאטר קופת חולים שבו מתועד טיפול בכפייה של פקדית הסעד על אזרחית לבוא לפסיכיאטר קופת חולים אחת לשבוע. הפסיכיאטרי קבע כי למטופלת אין כל הפרעה פסיכיאטרית למרות שהעובדת הסוציאלית מלשכת הרווחה כופה עליה לבוא לביקור אצך פסיכיאטר אחת לשבוע. עוד כתב הפסיכיאטר באישור הרפואי: "קופת חולים עוסקת בטיפול. לפי הצורך חולים גם מקבלים אישורים. אין אנו משתתפים בכל מיני הסדרים של התייצבות חובה, מין "חתימה בלשכה" כמו שנדרשת לעשות חולה, ביקורים אצל פסיכיאטר מתבצעים על פי הצורך הטיפול עם מעקב לפי צרכים טיפוליים בלבד".

מתוך סטטוס פייסבוק עדי גינו 07.10.2019:

"כאשר עובדת סוציאלית/פקידת סעד מחליטה שהיא גם רופאה פסיכיאטרית ודורשת אישור חודשי "החתמת כרטיס" אצל פסיכיאטר מגיע השלב בו גם הפסיכיאטר מתעצבן על התנהלות המקוממת . עו"ס לא למדה רפואה ואין לה הכשרה להאריך אם אדם זקוק למעקב בתדירות שהיא מצאה לנכון וכתנאי להתרת מפגשים עם הילדים. עכשיו רק נותר לשאול- מה היתה המטרה של העו"ס ?
ד"א האבחנה שכתובה היתה משתנה מפעם לפעם. אין לפסיכיאטרים דרך לאבחן דיכאון אחרי לידה ולשמר איבחון כזה לצמיתות.דיכאון לאחר לידה הוא מצב חולף שגם במקרה שלי חלף תוך שנה.
מדוע התעקשו לשמר את המצב "הפסיכיאטרי" שלי? כאמור היה צורך להיתלות על משהו בבתי המשפט כדי להמשיך להשאיר את ילדי באומנה. וכך גם כאשר חזרו אלינו ההורים המערכת סירבה להרפות ממני עד לפני 5 חודשים".

פייסבוק עדי גינו 07.10.2019הפניית עובדת רווחה לטיפול פסיכיאטרי

 

נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: "אם אלד, ייקחו לי את הילדה"

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.

ספטמבר 2019 – "עושים צהריים" עם יעל דן – אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי – אותה".

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

נציגות עיריית תל אביב יצאו מאולם בית המשפט

ב- 09.09.2019 התקיים דיון בבית משפט שלום תל אביב בעניין תביעה אזרחית של עיריית תל אביב נגד מוטי ולורי, בפני השופט יאיר דלוגין.
עניין התביעה הנו על חשיפת הוצאת ילדים מהבית על ידי עיריית תל אביב בהליך לא הוגן והשמתם במוסדות הרווחה שם חוו הזנחה והתעללות.
בתחילת הדיון ביקשה הנתבעת לורי שם טוב כי נציגות עיריית תל אביב יזדהו בפני בית המשפט אך אלו סרבו ולכן יצאו מאולם בית המשפט.
עיריית תל אביב מפעילה לחץ של השתקה נגד חושפי מדיניותה הנוקשה נגד אוכלוסיות מוחלשות.

מצורף קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

לצפיה / הורדת הפרוטוקול הקלק כאן.

Document-page-001Document-page-002

"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

העיתונאית לורי שם טוב

יוני 2019 – קטעים נבחרים מתכנית "המקור" ששודרה ביום 20.06.2019 על העיתונאית לורי שם טוב.
ילדיה של שם טוב נותקו ממנה בשנת 2009 בתואנת כזב של פקידת הסעד על שלא נהגה בהם כיאות. שם טוב ניהלה במשך השנים הליכים משפטיים לראות את ילדיה אך בתי המשפט ראו את דבריה של פקידת הסעד כ"ראה קדש".
שם טוב החלה לעסוק כעיתונאית וסיקרה הוצאת ילדים מהבית על ידי רשויות הרווחה בהליך לא הוגן, מה שלא סוקר על ידי העיתונות הממוסדת מעולם. הרשויות החליטו לשים סוף לעבודתה העיתונאית של שם טוב והגישו כתב אישום של 120 סעיפים על פרסומים במרשתת שלטענתם שם טוב הכפישה עובדי ציבור.
העיתונאית לורי שם טוב הייתה במעצר שנתיים וחודשיים בחשד לפרסומים מכפישים על עובדי ציבור.
שם טוב אינה רואה את ילדיה כ- 10 שנים.

העיתונאית לורי שם טוב: שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט – ראיון עם אמנון לוי

העיתונאית לורי שם טוב בראיון עם אמנון לוי לאחר מעצרה שנמשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח ומשפטה טרם החל. עילת המעצר הממושך של שם טוב הנו פרסומים מכפישים באינטרנט נגד שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 ושוחררה ממעצר ב- 03.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל. כיום שם טוב במעצר בית בהגבלות קשות שאינן מאפשרות לה לחזור לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. משפטה של שם טוב אמור להתחיל בספטמבר 2019.

לורי שם טוב נרדפת על ידי מערכת המשפט

מרץ 2019 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה מה- 27.02.2017 מזה כשנתיים על עבירות שיימינג במרשתת נגד מערכת המשפט. ב- 04.03.2019 מערכת המשפט האריכה את מעצרה של שם טוב ב- 150 יום נוספים. משפטה של לורי שם טוב טרם החל.

מדוע מערכת המשפט מחמירה עם שם טוב ופוגעת קשות בזכותה לחירות, בחזקת החפות ובהליך הפלילי?

מתברר ששם טוב אינה הקורבן היחידי של מערכת המשפט בהיותה אמא שרשויות הרווחה לקחו ממנה ילדיה. ישנן אמהות נוספות שנרדפו על ידי מערכת המשפט… עד יומן האחרון בצעירותן.