הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
– החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
– בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

Document-page-001

Document-page-002

בא כוחה
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

 

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה לאחר 794 ימים במעצר

העתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך על חשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
תחילת המעצר : 28.02.2017
יום שחרור ממעצר: 02.05.2019.
שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל.

לורי שם טוב משוחררת

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך

ג1
שופט בית המשפט העליון – פרופ. עופר גרוסקופף

04.05.2019 – בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר".

לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן

ל1
העיתונאית לורי שם טוב

בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופטת העליון ברון לשחרר את שם טוב מהמעצר בתנאים שאינם ניתנים ליישום. וכך גם שופטים לאחר מכן עד אשר הגיע הדיון בערר המעצר בפני השופט גרוסקופף.

יום קודם שחרורה של שם טוב מהמעצר, ב- 01.05.2019, התקיים דיון בפני שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעניין ערר שהגישה שם טוב על שבית המשפט המחוזי אינו מאפשר לה להגיש בקשות לשחרורה ממעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מהסנגוריה.
במהלך הדיון התברר עד מהרה שהשופט גרוסקופף מתכוון לדון על מעצרה של שם טוב, ולשחרר אותה. כעבור כיממה פרסם גרוסקופף החלטתו וקבע תנאי חלופת מעצר ששם טוב יכולה לעמוד בהם. דהיינו מעצר בית מלא ללא גישה לאינטרנט, עם 4 שעות אוורור ביום בליווי בן זוגה. בנוסף הפקדת מזומן של 10,000 שקלים,ערבות של 50,000 שקלים וערבות צד ג של 25,000 שקלים.
גרוסקופף נימק החלטתו בכך ששם טוב "עצורה מזה כשנתיים חודשיים, וזהו בוודאי זמן חריג בשים לב לטיב העבירות בהן היא נאשמת". בנוסף ציין גרוסקופף כי הדיונים במשפט העיקרי ימשכו עוד חודשים ואפילו שנים. גרוסקופף נימק בנימוקים נוספים כגון ששני הנאשמים האחרים בפרשה משוחררים ממעצר מעל שנה, ובנוסף כי שם טוב עצורה מזה שנתיים וחודשיים ועברה כברת דרך להפקת לקחים, עוד ציין גרוסקופף כי המעצר הממושך של שם טוב פוגע ביכולותיה להתמודד במשפט המורכב הניצב מולה.
שעות ספורות לאחר פרסום החלטת השופט גרוסקופף שוחררה שם טוב ממעצרה בתנאים שנקבעו.
בש"פ 2847-19

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־סוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי , פרופ. בועז סנג'רו , גלובס , 23.01.2019

 להורדת המאמר בפורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001

השופט אברהם הימן: נגד לורי שם טוב כתב אישום חמור בחשד לטרור רשתי נגד עובדי ציבור

25.04.2019 – שופט המעצרים אברהם הימן טען בכתב הגנה תביעה קטנה שהגישה נגדו לורי שם טוב כי יש כנגדה הליכים פליליים שונים (כשבמרכזם כתב אישום חמור בחשד טרור רשתי נגד עובדי ציבור).

ע"פ המשפט הישראלי בפקודה למניעת טרור, ארגון טרור הוא חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי אלימות כאלה.
בכתב האישום נגד שם טוב לא מופיעה המילה טרור נגדה, ואין אישום על גרימת מוות חלילה או או חבלה, או באיומים כאלה. לורי שם טוב מעולם לא עסקה בדברים אלו במישרין או בעקיפין.
יצוין כי לורי שם טוב נמצאת כיום שנתיים וחודשיים במעצר בחשד להעלבת שופטים ועובדות סוציאליות באתרי ג'נק במרשתת, על פי החלטת השופט אברהם הימן למעצרה עד תום ההליכים. משפטה של שם טוב טרם החל.

מצורף קטע מכתב ההגנה של אברהם הימן לסילוק התביעה שהדגישה נגדו לורי שם טוב, ת"ק 26390-03-19 מה- 12.04.2019

Document-page-001Document-page-002

דיון חלופת המעצר של לורי שם טוב נדחה בחודשיים

19.04.2019 – דיון חלופת המעצר של לורי שם טוב העצורה שנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת, בתיק מ"ת 14280-04-17 , נדחה בחודשיים ל- 17.6.2019 שעה 09:00 .
סיבת הדחייה היא המתנה להחלטת השופט בני שגיא (תיק ת"פ 14615-04-17) על שחרורו של בא כוחה של לורי שם טוב מייצוג שאמור להתקיים ב- 28.04.2019.
מדובר בדחייה ארוכה ביותר שהתחשב בנסיבות כי לורי עצורה וחזקת החפות עומדת לה.

מצורף פרוטוקול הדיון תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 16.04.2019

ת1

ת2

 

לורי שם טוב ממתינה לאישור הסנגוריה להגיש בקשה לשחרור ממעצר – 16.04.2019

16.04.2019 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים וחודשיים בבית סוהר נווה תרצה על עבירות שיימינג ומשפטה טרם החל. האזינו לפרקטיקה של מערכת המשפט המתעללת באזרחים.

לורי שם טוב אינה מורשת להגיש בקשות לבית משפט אלא אך ורק על פי אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית המוגבל ביכולתו להגן עליה עקב השכר הנמוך מהסנגוריה ועקב המגבלות שמטיל עליו "הצוות הפנימי" בסנגוריה.

מדובר במשפט מכור מראש, מאחר וברור ולורי לא תגיע מוכנה למשפט והסנגור מטעם המדינה מוגבל מבחינת ההגנה שהוא יכול לספק למשפט מורכב זה.

משפט זה (פרשת הבלוגרים) אינו יכול לעמוד בדוקטרינת פרי העץ המורעל הואיל וכל הראיות "מורעלות". מדובר בראיות שהושגו מצווים שיפוטיים פסולים והושגו תוך פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו , פרטיותו, צנעתו וקניינו.

הנציב: איחור שעה וחצי בתחילת דיון שופט מעצרים זה סביר כשיש אילוצים

אפריל 2019 – תלונה הוגשה על השופט אברהם הימן על איחור של שעה וחצי לתחילת דיון מעצר בעוד הקהל ממתין וגם העצירה ממתינה במרתפי שב"ס.
הדיון בעניין מעצרה של לורי שם טוב נקבע ל- 27.03.2019 לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידעו מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן מתחיל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות 378/17 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

עוד נטען בתלונה כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. על פי נימוקו של השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

הנציב השיב כי עדיף להימנע מאיחור אך יש שאילוצי יום הדיונים אינם מאפשרים זאת.

מצורף בירור הנציב – תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019.

ת6

ת7
תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019

 

 

השופט אברהם הימן דחה בקשת שחרור נוספת מהמעצר הממושך של לורי משום שהוגשה ללא ייצוג

15.04.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים וחודשיים מיום ה- 27.02.2019 הגישה לשופט המעצרים אברהם הימן בקשת שחרור ממעצר מסיבות קשות המעוררות תהיות על התנהלות מערכת המשפט.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".

להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.

בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.

בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.

מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.

ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.

לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.

משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.

מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.

ת3ת4ת5

 

השופטים נעם סולברג ואברהם הימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה לתביעת דיבה של לורי שם טוב

12.04.2019 – נעם סולברג ואברהם הימן שופטים בבית משפט העליון ובית משפט מחוזי, מיוצגים על ידי פרקליטות המדינה מול תביעה קטנה שהגישה נגדם לורי שם טוב. סולברג והימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה בנוסף לבקשתם לחסינות שיפוטית במשפט תביעת דיבה שהגישה נגדם לורי שם טוב מתוך תא מעצרה.
עילת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה היא כי מדובר בתביעה חריגה הדורשת השקעת משאבים רבים מצידם של נעם סולברג ואברהם הימן כדי להגן על עצמם.

תביעת הדיבה שהגישה שם טוב נגד אברהם הימן והעם סולברג הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
מצורפת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה שהגישו נעם סולברג ואברהם הימן ת"ק 16390-03-19 מה- 12.04.2019.

Document-page-001

Document-page-002