פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 – איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט האזנת סתר
פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא 14.05.2018

מאי 2018 – באולם הכניסה החל אחד העדים שזומנו על ידי פרקליטות המדינה לדבר בבוטות ובקולניות נגד הנאשמת שם טוב ולומר שהיא משוגעת והקהל שבה לצפות שהם חבורת זבל. העד גם קילל. נציגי פרקליטות מחוז תל אביב שזימנו אותו וגם הדריכו אותו לקראת הדיון לא פצו מילה.
הדיון התנהל בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת שם טוב מאחר ולא היתה מוכנה להיות מובלת אזוקה לדוכן הנאשמים.
אלימותה של פרקליטות מחוז תל אביב עוד מראשית החקירה לפני מספר שנים החלה מחיפושים לקויים במחשב ללא עדים, תפיסת רכוש עד תום ההליכים בניגוד לחוק במעמד צד אחד, הולכת החשודים בפומבי אזוקים בידיהם וברגליהם, השוואת הגב' שם טוב לזונה אפיקורסית בבקשת מעצר עד תום ההליכים ב- 06.04.2017, הפצת מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק של חשודים בין הנאשמים וסנגוריהם כגון חוות דעת פסיכיאטריות, תלושי משכורת, מסמכי בנק, תסקירי משפחה ועוד ועוד. ב- 14.05.2018 עלתה שלב פרקליטות מחוז ת"א לאלימות ישירה.

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא – 30.04.2018

30.04.2018 – דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי. הדיון החל כאשר נאשמת 1 לורי שם טוב, ונאשם 3 צבי זר לא היו באולם הדיונים. סוהר שב"ס טען בפני השופט שגיא כי שם טוב לא נוכנה לעלות על אזיקים לתא הנאשמים. בני שגיא החליט במקום כי הדיון יתקיים שלא בנוכחותה. בנוסף ביקש שגיא להוציא צו הבאה לנאשם 3 אולם ביטל אותו מאוחר יותר כשנאשם 3 צבי זר הגיע.

בתחילת הדיון אמר השופט שגיא כי הדיונים במשפט יתחילו ללא מענה לכתב אישום וניכר היה כי הוא כועס שאין מענה, אולם כיצד ניתן לתת מענה בזמן קצר כשהיקף חומר הראיות כה עצום. חומר הראיות כולל כ- 50,000 דפים, 500 דיסקים ודיסק 4 טרה שווה ערך לכ- 6,000 דיסקים. הזמן שעמד עד כה לרשות הנאשמים ללמוד את חומר הראיות הנו חודשים ספורים עקב עיכוב בהגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות. הבעיה קשה במיוחד עבור שם טוב הכלואה בנווה תרצה מה שמקשה מאוד על לימוד חומר הראיות. ב.כ נאשם 2 מוטי לייבל מסרה כי תוכל להגיש מענה לכתב אישום בתוך ימים ספורים.
ניכר היה כי השופט שגיא היה נוקשה בדיון וגם הודיע כי אינו מחויב וגם לא הפרקליטות להודיע איזה עדים יזומנו ומתי מה שיקשה על הנאשמים בהליך השיפוטי.

זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי 1 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו… לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או
שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
ניכר כי השופט בני שגיא רוצה להתחיל במשפט ע"פ לוח זמנים שנקבע למרות שברור שלא ניתן הנאשמת העיקרית לורי שם טוב זמן סביר ואפילו פחות מכך בהרבה לעיין בחומרי החקירה.

המוסר הכפול של פרקליטות המדינה

בהליך הפלילי ביצעה פרקליטות המדינה עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות חשודים ונאשמים. הפרקליטות הפיצה חומר אישי ביותר שאינו קשור להליך הפלילי שנתפס בחיפוש בביתם של חשודים ונאשמים והפיצה את החומר בין הנאשמים ובאי כוחם. החומרים שהופצו כוללים מסמכים רפואיים אישיים, תמונות אינטימיות תסקירי סעד של חשודים ובני משפחותיהם, מסמכי גירושין ועוד.
כב' השופט סולברג כתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

פברואר 2018 – חשיפת שיחת הוואטסאפ בין השופטת מעצרים לפרקליט אינה דבר חדש. תופעת הצוותא חדא בין בית המשפט למעצרים לפרקליטות או המשטרה, בין בתי המשפט לנוער ומשפחה לפקידות הסעד הוא דבר שבשגרה.

ברוב המוחלט של הדיונים בית המשפט מעצרים מאמץ את המלצות הפרקליטות, ובתי משפט חנוער ומשפחה מאמצים המלצות פקידות הסעד במלואן. נימוקי ההחלטה הם פטתיים ולקונים.

שופטי משפחה ונוער תקועים ומקובעים בכיסאם עשרות שנים שנים בדלתיים סגורות, מה שמעצים עוד יותר את ההפקרות.
שיחת הוואטאפ היא עוד אישור לדבר ברור וידוע במשך עשרות שנים שאזרחי מדינת ישראל נאלצים לסבול ההפקרות במערכות אלו.
בתי המשפט, הפרקליטות ומוסדות הרווחה צריכים פעולות חיטוי מעמיקות.

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

 

ת2

תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט

המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט.


מתוך חדשות 10 – 25.02.2018 – המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת בתיק 4000 למנהל החקירה "אור ועמיקם ישוחררו בתנאים, תיראי מופתעת", כתב נציג הרשות לני"ע לפוזננסקי-כץ לקראת הדיונים מחר.
"מתחילה לעבוד על הבעה", ענתה.
השניים הושעו מתפקידם נציג הרשות לניירות ערך בתיק 4000 עו"ד ערן שחם-שביט ושופטת המעצרים בתיק בבית המשפט בתל אביב רונית פוזננסקי-כץ התכתבו בווטסאפ לפני הדיונים הצפויים מחר בתיק, ולכאורה תיאמו את הארכות המעצרים. בעקבות המקרה, הושעו השניים מתפקידם על לתום בירור בנושא.

במקביל, שופט המעצרים שהחליף את פוזננסקי-כץ – עלאא מסראווה – יקיים דיון מחר בבוקר בבקשת החשודים להשתחרר בעקבות החשיפה.

פ1פ2פ3ת1ת2ת3ת4

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.

רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

ינואר 2018 – מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית" (רעות איש שלום), שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

פקידת סעד - רדיפת רעות איש שלום
"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."