הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3

תזכרו את לורי שם טוב

לו1
העיתונאית לורי שם טוב – שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח – ללא משפט – כבר שנתיים וחודש.

תז1
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

פרשת הבלוגרים: חוק יסוד "פני הדברים"

25.03.2019 – מי שיחפש ברשימת חוקי היסוד במדינת ישראל ימצא חוקי יסוד כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אותו מלמדים כל משפטן מתחיל אם כי בקושי ממומש על ידי הרשויות בגלל סעיף ההגבלה.
חוק יסוד "פני הדברים" הוא חוק יסוד שלא כתוב בשום מקום אך הוא מוסכמה ברורה במערכת המשפט, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הערכאות, ועוד מגופי מערכת המשפט.
חוק יסוד "פני הדברים" קובע כי ניתן לרמוס כל זכות יסוד של אזרח על פי הנסיבות.
במקרה שלהלן תגובת פרקליטות המדינה לבקשת נאשם לחומרי חקירה. הפרקליטות מבקשת לדחות הבקשה מאחר שהנאשם מיוצג ולכן יש לדחות הבקשה כי הגיש אותה ללא רשות שליחיו מהסנגוריה.
האם אדם במעצר צריך לבקש רשות משליחו להגיש בקשה בעניין גורלו?

חוק יסוד
הפרקליטה מירב גבע מבקשת לדחות על הסף בקשת נאשם בגלל שהוא מיוצג

פרקליטות המדינה הגישה בקשה לבית המשפט להאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה כשנתיים, ב- 150 ימים נוספים

ל1פברואר 2019 – לורי שם טוב עיתונאית, בלוגרית בענייני הוצאת ילדים מהבית על ידי רשויות הרווחה ובתי המשפט. שם טוב בעצמה היא אמא נפגעת רווחה שילדיה נלקחו ממנה ונותק הקשר עימם עקב כך.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 ומשפטה טרם החל מלבד כ- 2-3 דיוני הוכחות שקוימו ביוני 2018. בתאריך 26.10.2017 החליט השופט אברהם הימן על מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. שם טוב העצורה מזה כשנתיים מואשמת בפרסומי "שיימינג" באינטרנט על עובדי ציבור בעיקר עובדים סוציאליים ושופטים.
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון בקשה (בש"פ 1394/19) להארכת מעצרה של טוב ב- 150 יום בנוסף על השנתיים שהיא עצורה, מאחר שהפרקליטות סבורה שיש ראיות לכאורה ומסוכנות גם לאחר שנתיים מעצר ב"שיימינג" ששם טוב עלולה לפרסם נגד עובדי ציבור.
במהלך חודש פברואר 2019 פורסמו נגד שם טוב דברי נאצה באינטרנט שמקורם הדלפה מפרקליטות המדינה הכוללים דברי הסתה ואיומים ברצח. התלונות לא נתקבלו במשטרת ישראל בתואנה כי המשטרה אינה מקבלת תלונות בענייני שיימינג במרשתת.
הדיון בעניינה של שם טוב נקבע ל- 28.02.2019 בבית המשפט העליון בשעה 11:30 בפני השופט מינץ.

מצורפים:

– העמוד הראשון בבקשה שהגישה פרקליטות המדינה להארכת מעצרה של שם טוב ב- 150 יום החל מה- 1.3.2019.
– מקצת "שיימינג" והסתה לרצח נגד שם טוב עקב הדלפת אירוע לתקשורת על ידי פרקליטות המדינה, ושאינן מטופלות על ידי המשטרה.
– תמונה – לורי שם טוב אזוקה באולם בית משפט השלום תל אביב בפני השופט עלאא מסארווה – מרץ 2017.

בקשה 1

ת1ת2ת4

 

 

 

פרשת הבלוגרים: הערמת קשיים בירוקרטים מפרקליטות המדינה נגד הנאשמים

26.11.2018 – בקשה פעוטה לקבלת מסמכי חומר חקירה מתורגמים לשפה העברית הואיל והנאשמת 1 אינה בקיאה בשפה האנגלית נענת בתשובה מתחמקת:
"החומרים שתרגומם נדרש, תורגמו על ידי חברת תרגום וזה הועבר לידי ההגנה באמצעות הדוא"ל בתאריך 06.12.2017 בין היתר לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג את המבקשת באותה עת".

במקום לשלוח ישירות המסמכים המתורגמים לידי המבקשת העצורה מזה כ- 22 חודשים ללא אמצעי תקשורת דיגיטלים עם העולם החיצון, החליטו בפרקליטות המדינה להפנות את המבקשת לעו"ד רבינוביץ' שאינו ייצג אותה מזה כ- 4 חודשים.

מצורף צילום הבקשה ותשובת הפרקליטות

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים – פרקליטות ומערכת משפט מנוונים ושיכורים מכח

יולי 2018 – התנהלותה של מערכת המשפט בפרשת הבלוגרים מראה על ניוון ושיכרון חושים. מעצר במשך כחצי שנה על פי אמירה פטתית של הפרקליטות כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים (ניצוץ ראייתי) והנה חלפו שנה וארבעה חודשים וטרם נדונה בבית המשפט ראיה אחת המוכיחה קשר בין הנאשמים למה שמיוחס להם. הפרקליטות שולטת בהליך השיפוטי ולא משנה מה עושה הסנגוריה. וכל התקופה הזאת (שנה וארבעה חודשים) עצורים שלשה נאשמים מבלי שהוצג עד היום חומר ראייתי הקושר אותם למה שמיוחס בכתב האישום.
השופטים מצידם מיישרים קו עם הפרקליטות ומוציאים מפיהם מילות ארס נגד הנאשמים.
מדובר בתקיפה שיטתית ורחבה של הפרקליטות ומערכת המשפט נגד עיתונאים המסקרים התנהלות לקויה של הרשויות, תוך פגיעה חמורה בכבודם, ומצבם הסוציואקונומי.

מערכת משפט מנוונת

פרשת הבלוגרים: תלונה פרקליטות מחוז תל אביב – צווי חיפוש לקויים כשיטה ופשעים נגד האנושות

יוני 2018 – פרקליטות מחוז תל אביב ביחד עם בית המשפט הוציאו צו החיפוש במחשב. בצו החיפוש נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך. חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.

מדובר בדפוס התנהגותי פסול שסיגלה לעצמה פרקליטות מחוז תל אביב בשיתוף בתי המשפט המאפשר לפרקליטות מחוז תל אביב "לשתול" ראיות בדברי מחשב של חשודים כרצונה וכך לפגוע באופן חמור בכבודם חירותם וזכות הקניין של אזרחים בצורה רחבה. הפרקליטות בשיתוף בית המשפט גם הוציאה צווי מעצר לאזרחים בפרשה. מצורפים דוגמאות של צווי חיפוש במחשב לקויים נוספים לרבות חיפוש במחשב ללא עדים וללא הנמקה לכך. למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין שהוציאה פרקליטות מחוז תל אביב בפרשה.
מדובר בחבירה מסוכנת של שני גופים בעלי כוח נגד אזרחים באופן לקוי ופסול ונרחב כשיטה לפגוע בכבודם חירותם וקניינם של אזרחים.
פרקליטות מחוז תל אביב בהתנהלותה יצרה ביחד עם בית המשפט נורמות פסולות הגובלות בפשעים נגד האנושות ואף מעבר לכך שתוצאותיה שיבוש ההליך השיפוטי תוך התעללות באזרחים ומירור חייהם ובני משפחותיהם.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומי מקצת צווי החיפוש הלקויים.

צו חיפוש צבי 12.03.2017צו חיפוש משה 22.02.2017צו חיפוש מוטי 12.03.2017צו חיפוש לורי 22.02.2017צו חיפוש לורי 09.03.2017