הסמכויות הסטטוטוריות של פקידת הסעד

אוגוסט 2016 – החלטות שופט בית משפט לענייני משפחה מציגות באופן פשוט וברור את הסמכויות המוקנות לעובדות סוציאליות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.
פקידות הסעד אינן משפטניות ואינן מבינות מאומה בענייני ראיות אלא בעיקר עורכות תיק של חוות דעת על המשפחה ותצפיות על פי שיקוליהן ותחושותיהן.
ומה מדיניות בתי המשפט?
אם המשפחה לא תשתף פעולה עם פקידת הסעד יוצאו הילדים ממשמורת ההורים.
– בית המשפט לא יאפשר למשפחה לחקור את פקידת הסעד או להביא חוות דעת נוספות של בעלי מקצוע.

מדיניות זו של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער נעשת בדלתיים סגורות ללא ביקורת הציבור, ומאפשרת הוצאת ילדים/ קשישים מהבית למוסדות המדינה שגם שם הם ללא פיקוח.

פ1פ2

 

פקידת סעד

פקידת סעד מתנהלת בשני ראשים. פקידת סעד שני ראשים

הראש האחד הוא "ראש המטפל". היא מתנהלת כעובדת סוציאלית המאבחנת או בוחרת את המאבחנים ומכוונת אותם כראות עיניה. היא יכולה לכוון את המאבחנים והמטפלים להציג את ההורה כמסוכן או שאינו מסוגל לגדל את ילדיו. המאבחנים עושים כרצונה על מנת שיוכלו להתפרנס דרכה גם בפעמים הבאות ולא "לשרוף" עצמם בשוק.
הראש השני הוא "ראש התובע בבית משפט". היא מציגה את ההורים בפני השופט מגובת בחוות הדעת שהשיגה מהמאבחנים וזה לא מותיר לשופט שום אפשרות אלא לקבל המלצותיה יהיו אשר יהיו. להוציא ילדים, קשישים מהבית למרכזי רווחה, פנימיות, אומנה, טיפולים בסמים פסיכיאטריים או כל דבר העולה על רוחה.
בכל לשכת רווחה עירונית יש פקידות סעד. גם אם אתם פוגשים עובדת סוציאלית צעירה, חדשה ונחמדה, מאחוריה עומדת פקידת סעד המקבלת ממנה דיווח ומנחה אותה.

פקיד סעד מחזיק מסמך נזקקות חתום על ידי ההורה

אל תחתמו על נזקקות
חתמתם על בלשכת הרווחה כי הילד הוא קטין נזקק, משמע העברתם סמכויות ההורות שלכם לרווחה. פקיד הסעד יכול לקבוע את מקום מגוריו וגורלו. אין דרך חזרה.

פקיד סעד מחזיק מסמך נזקקות חתום על ידי ההורה

רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

ינואר 2018 – מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית" (רעות איש שלום), שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

פקידת סעד - רדיפת רעות איש שלום
"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."