"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

מודעות פרסומת

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
– החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
– בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

Document-page-001

Document-page-002

בא כוחה
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

 

הנציב: איחור שעה וחצי בתחילת דיון שופט מעצרים זה סביר כשיש אילוצים

אפריל 2019 – תלונה הוגשה על השופט אברהם הימן על איחור של שעה וחצי לתחילת דיון מעצר בעוד הקהל ממתין וגם העצירה ממתינה במרתפי שב"ס.
הדיון בעניין מעצרה של לורי שם טוב נקבע ל- 27.03.2019 לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידעו מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן מתחיל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות 378/17 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

עוד נטען בתלונה כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. על פי נימוקו של השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

הנציב השיב כי עדיף להימנע מאיחור אך יש שאילוצי יום הדיונים אינם מאפשרים זאת.

מצורף בירור הנציב – תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019.

ת6

ת7
תלונה נגד השופט אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת דיון – תיק תלונה 222-19 מה- 31.03.2019

 

 

פרשת הבלוגרים: תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר

מרץ 2019 – כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".

מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).

מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".

להורדה / קריאה בדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 הקלק כאן

תקלה מערכתית
תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר – מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018

 

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות
צו המצאת מסמכים לקוי שופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב

 

 

 

סיכול דיון בית משפט ופגיעה בזכות לחירות – הנציב נמנע מלהתערב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין ניהול לקוי של דיון שהיה אמור להערך בדצמבר 2018, ופרוטוקול לקוי. מדובר בבקשת הקלה בתנאי חלופת מעצר שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
הדיון לא התקיים מאחר ושם טוב לא הובאה לדיון, גם סנגוריה מהסנגוריה הציבורית לא התייצבו לדיון. בסופו של יום סוכל הדיון ונפגעה הזכות לחירות של לורי שם טוב בבית המשפט.

בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן לא הוציא הוראה לשב"ס להבאת לורי שם טוב לדיון, ולא ציין בפרוטוקול כי באי כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית לא הופיעו לדיון, וכי במהלך הדיון פתח בשיח מיותר עם הפרקליטה שבא הואשמה שם טוב באי הבאתה לדיון על ידי שב"ס. ובכך למעשה סוכל הדיון ונפגעה חירותה של שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים לא התייחס לטענותיה של שם טוב והשיב כי השופט פתח בבירור מדוע לא הובאה שם טוב לדיון ותינתן החלטה.

מצורפים:
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה 74/19 מיום 11.02.2019
פרוטוקול הדיון בפני השופט אברהם הימן תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 23.12.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002

 

 

הנציב התעלם מאי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בערכאות בהליך מעצרה הממושך

10.03.2019 – השבוע קיבלנו ידיעה קשה על מותו של העיתונאי גיל רונן עקב התעמרות מערכת המשפט נגדו. גיל רונן אינו היחיד שמערכת המשפט התעמרה בו עד יומו האחרון. ישנם גם את אלון וולף, רעות איש שלום, עדן רכטר והרשימה עוד ארוכה. מדובר באנשים נורמטיבים ללא רבב אשר סבלו מהתעמרות מערכת הרווחה והמשפט בהם עד יומם האחרון.

דוגמא להתעמרות מערכת המשפט וחוסר האונים של האזרח ניתן לראות בתלונה שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים מפברואר 2017 על חשד ל"עבירות שיימינג".

באוגוסט 2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אינה מייצגת את שם טוב בהליך מעצרה, ובנובמבר 2018 החליט שופט המעצרים הימן כי אינו מטפל בבקשותיה בענייני מעצרה.

זכות הטיעון וגם זכות הייצוג בערכאות הן זכויות יסוד חוקתית של כל אזרח בפרט אם הוא עצור מזה כשנתיים. שתי זכויות אלו נחסמו ללורי שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים מתנער מחובתו לברר תלונה בנושא ומציין כי מדובר בהחלטה שיפוטית והוא מנוע להתערב.

מדובר בפגיעה בזכות לחירות, חזקת החפות, וההליך הפלילי ומה לא. הרי כיצד יוכל נאשם להגן על עצמו אם נמנעת ממנו האפשרות לטעון בבית המשפט?

נציבות תלונות הציבור על שופטים אמונה על שמירת ערכים אלו בפרט כאשר שופט פוגע בזכות חוקתית של אזרח. סעיף 14 לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים קובע: "רשאי להגיש תלונה לנציב… כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך". אי מתן זכות טיעון לנאשם הכלוא שנתיים הוא בהחלט עניין הקשור לניהול המשפט ולא קשור לעניין האישומים במשפט עצמו.

מצורפים:

– החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ"ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019

– החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט – תלונה מספר 111-19.

– הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018.

 

Document-page-001Document-page-002ה1ה2החלטת הימן

 

שופט המעצר אברהם הימן החליט לא לטפל בבקשות העצירה שם טוב, הנציב נמנע מלהתערב

פברואר 2019 – פגיעה חוקתית בזכויותיה של העצורה לורי שם טוב מזה כשנתיים בבית סוהר נווה תרצה על עבירות שיימינג.
במהלך דיונים בבקשותיה של שם טוב לחומרי חקירה ובעיקר לשחרורה ממעצרה הממושך מבלי שהמשפט החל, החליט יום אחד שופט המעצרים אברהם הימן כי אינו מטפל בבקשותיה אלא באישור הסנגוריה הציבורית שחדלה לייצג אותה בפועל בתיק המעצר מתחילת אוגוסט 2018.
תלונה הוגשה נגד השופט הימן על מניעת זכות הטיעון לשם טוב שהיא זכות חוקתית בסיסית לכל עציר.
נציב תלונות הציבור על שופטים נמנע מלהתערב בתואנה כי המדובר בהחלטה שיפוטית שהוא מנוע מלברר תלונות מעין אלה.

מצורפים:
– בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן – נציבות תלונות הציבור על שופטים מיום 11.02.2019
– החלטת השופט אברהם הימן שהוא חדל מלטפל בבקשותיה של העצירה שם טוב ללא אישור מייצגיה מהסנגוריה (שאינם מייצגים אותה בפועל). (תיק מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 24.12.2018).

נ1נ2

 

ה1ה2