פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים" , news1 , איציק וולף , 14.01.2019

אב גרוש מכפר סבא עתר לבג"ץ נגד שרת המשפטים, נגד נשיאת העליון לשעבר ונגד בכירי הנהלת בתי המשפט בדרישה להפסיק לצמיתות את הפעלת מאגר המידע הלא חוקי שאספה הנהלת בתי המשפט נגד אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים.  עלות המאגר – כ-1.25 מיליון שקל בשלוש שנים.  "הנהלת בתי המשפט הפכה לגוף צנזורה. הודיעו לשופטים על הדברים שנכתבו נגדם וגרמו לזיהום דעתם ולשיבוש הליכי משפט. שקד אישרה את המאגר, שפיצר הקים אותו ונאור היא מההוגות האידיאולוגיות שלו".

לצפיה , הורדת העתירה בג"ץ 300-19 מה- 13.01.2019 הקלק כאן

עתירה הוגשה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים, איילת שקד ונגד הנהלת בתי המשפט ויחידת הסייבר במשרד המשפטים, בבקשה להורות למשיבים להפסיק לצמיתות את פעילות איסוף המידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולהעמיד לדין את האחראים להפעלת המאגר ולהפעלתו.

לטענתו – האחראים להפעלת המאגר הם שרת המשפטים איילת שקד, מנהל הנהלת בתי המשפט השופט יגאל מרזל, השופט מיכאל שפיצר שהיה מנהל הנהלת בתי המשפט בזמן הקמת המאגר, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, עו"ד ליאת יוסים שהפעילה את המאגר בפועל, ועו"ד חיים ויסמונסקי.

בעתירה, שהגיש (יום א', 13.1.19) אריאל פורמנובסקי, נכתב כי בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוצא נגדם צו שיורה להם לחדול לצמיתות מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולחדול מלתייק מידע שכזה או מידע כלשהו במאגר. עוד הוא מבקש שבית המשפט יורה למשיבים לאתר כל אזרח ששמו מופיע במאגר הקיים, ליידע אותו ששמו מופיע במאגר ולשלוח אליו את תיק הפרסום וכל פיסת מידע ששמו של האזרח מתקשר אליה. זאת, לרבות המידע שנאסף עליו במאגר, ההתבטאויות שכתב, הרישומים שרשמו עליו עובדי המדינה, הרישומים שבין עובדי המדינה לבין עצמם, התכתובות אל השופטים שבהם מופיע שמו של האזרח ותגובות השופטים כפי שנרשמו ונאגרו במאגר. כל זאת, על חשבון המדינה.

עוד מבקש פורמנובסקי להורות למדינה לפרסם דין וחשבון ציבורי מלא הכולל פירוט כל החומר הנמצא כיום במאגר המידע שנאסף ללא סמכות. פירוט זה אמור לכלול את כל התיקים שנפתחו במאגר, לרבות שמות השופטים המעורבים, הסיבות לתיעוד, הסיבות לנקיטת הליכי אכיפה או אי-נקיטה בהם, ונתונים סטטיסטיים המפולחים לפי שמות השופטים, בתי המשפט והמחוזות.

גם ביחס לאזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חומרים שנאגרו במאגר, דורש העותר לאתר אותם וליידעם כי שמותיהם נמצאים במאגר. ביחס להליכים הפליליים הללו – כמו גם ביחס להליכים משמעתיים ואחרים שנפתחו עקב מידע שנאסף במאגר – דורש העותר לבטלם.

פורמנובסקי, אב גרוש שמחה פעמים רבות ברשת על מה שתפס כעוולות שיפוטיות ואשר גילה כי שמו נכלל במאגר השופטים, טוען כי שרת המשפטים שקד אישרה את ניהול המאגר ולא פעלה להפסקת הפעילות למרות פניות רבות שנעשו אליה. הוא ציין כי השופט שפיצר הוא שגיבש וחתם את נוהל הריגול אחרי אזרחים המביעים ביקורת על שופטים. ביחס לנשיאה לשעבר נאור ציין כי היא מבין ההוגות האידיאולוגיות של המאגר.

על-פי הערכתו, מאז נובמבר 2015 שבו פרסם מיכאל שפיצר את נוהל ההפעלה של מאגר המידע על משמיצי שופטים, הוציאה המדינה כרבע מיליון שקל בשנה על משכורתה של עו"ד יוסים המפעילה את המאגר, זאת מלבד הוצאות של כמיליון שקל בשלוש שנים לשכירת חברות לניטור מידע מהאינטרנט, לפתיחת כ-2,000 תיקי פרסום ולעדכום באופן חודשי.

עוד ציין בעתירה כי יוסים הפעילה סמכויות צנזוריאליות וכללה בפרטים שהעבירה על כותבי המאמרים נגד השופטים את שמותיהם, את ההליכים המשפטיים שאותם הם מנהלים, את גילם וכתובתם הפיזית והאלקטרונית. במקביל, פנתה אל השופטים עצמם כדי שיודיעו לה האם מתנהל בפניהם תיק פעיל שבו מעורב האזרח. "על-מנת לייצר מניעים פליליים לפרסומים, ההתבטאויות והפרסומת", כלשון העותר. "כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על-ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל".

עוד טען כי עצם העובדה שהנהלת בתי המשפט – שבראשה עומד שופט – היא המפעילה את המאגר והיא המחליטה מה נראה לה דברי זילות על שופטים ומה לא, מעידה על ניגוד עניינים מובהק בהפעלת המאגר.

"במדינה תקינה, איסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים ועובדי ציבור שמור רק לשימוש משטרתי אמיתי ונדיר, למניעת אלימות פיזית. אמון הציבור במערכת המשפט לא נבנה בסתימת פיות", טען העותר והוסיף כי כאשר הוכלל שמו של אדם באותה 'רשימה שחורה' ולאחר שהמשיבים דאגו ליידע את השופטים על הפרטים שפורסמו נגדו – הם גרמו בכך לשיבוש הליכי משפט ולזיהום דעתו של אותו שופט נגד האזרח, באופן שבו השופט או השופטת יתנקמו בו. "זהו אולי האימפקט הכי ציני של ניהול המאגר, היותו כלי לביצוע חיסולים ונקמנות שיפוטית של שופטים באלו המבקרים את מעשיהם", כתב בעתירה.

לדבריו, אומנם בדצמבר 2018 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להודות בקיום קשיים משפטיים בנוהל הריגול של בתי המשפט אחרי אזרחים, אולם דבר לא נעשה לביטול הנוהל ולמחיקת המאגר.

עתירה פורמנובסקי - דף שער

שופט עלאא מסארווה – בקשת פסילה מלדון בתיק בנימוק שדעתו התגבשה קודם לדיון

עלאא מסארווה - גיבש עמדה טרם הדיון?
שופט עלאא מסארווה – גיבש עמדה טרם הדיון?

19.06.2016 – מדובר בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב – יפו השופט עלאא מסארווה מיום 16.6.2016 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בקשת הפסילה בגין שדעת השופט עלאא מסארווה התגבשה טרם הדיון.

לצפייה / הורדת החלטת הנשיאה מרים נאור הקלק כאן

נגד המערער פלוני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בנכס,  (להלן: הליך כתב האישום). לנוכח ספקות בנוגע לכשירותו של המערער לעמוד לדין, ביקשה המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב) להגיע להסכמה שלפיה במקום כתב האישום יינתן צו הפסקה מנהלי לשימוש החורג בנכס לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.

בדיון ביום 7.4.2016 במסגרת הליך כתב האישום קבע השופט עלאא מסארווה כי אין מניעה עקרונית להגשת צו הפסקה מנהלי בענייננו (שהתבקש ע"י המשיבה). אף שהסכמה כאמור בין הצדדים טרם הושגה, מכל מקום התבקש על ידי המשיבה צו הפסקה מנהלי,

בדיון שהתקיים ביום 13.6.2016 במסגרת הליך צו ההפסקה, ולאחר שהשופט החליט לדחות את טענות הסף שהעלה ב"כ המערער נגד הצו (הגנה מן הצדק ושיהוי), ביקש ב"כ המערער כי השופט עללא מסארווה יפסול עצמו מלדון בהליך, וזאת בנימוק שדעתו של השופט כבר התגבשה קודם לדיון.

לטענת ב"כ המערער, כבר בדיון ביום 7.4.2016 שבו אושרה עקרונית הגשת בקשה לצו, גיבש השופט עמדה שלפיה תידחה טענת שיהוי נגד הבקשה. זאת למד ב"כ המערער מדבריו של השופט שלפיהם "אכן בהחלטתי מיום 7.4.2016 לא התייחסתי לטענת פוטנציאלית עתידית בדבר שיהוי, ואולם כאשר ידוע לצדדים כי מדובר בחלוף זמן, הרי שעניין השיהוי שנטען היום, היה ידוע היטב לסנגור למקרא החלטתי מיום 7.4.2016 ". לטענת ב"כ המערער, נקיטת עמדה על ידי השופט המצביעה על נטייתו להכריע בהליך, מהווה עילת פסלות.

מאמירתו של השופט ניתן להסיק כי טענת השיהוי שהדיון בה התקיים במסגרת "הליך ההפסקה" שהתקיים ב- 13.04.2016 לא היתה מקובלת עליו עוד מיום 7.4.2016 במסגרת "הליך כתב האישום".

הנשיאה מרים נאור דחתה את הערעור בנימוק ש"הבעת עמדה לכאורית" – תוך שבית המשפט פתוח לאמץ דעה שונה – אין כדי לגבש עילת פסלות.