"שי ניצן לא מעל החוק"

עו"ד כנרת בראשי מותחת ביקורת קשה על פרקליט המדינה שי ניצן וקוראת ליועמ"ש לפתוח נגדו בחקירה. רפאל לוי , י"ט בחשון תש"פ 17/11/19 . ערוץ 7

בראיון ל"המזנון" בערוץ הכנסת אמרה בראשי "לא הייתי רוצה לעבוד תחתיו. אני מכירה מספר פרקליטים שחלקם הגישו ממש הודאות, הם לא קוראים לזה תלונות, אבל הם הגישו הודאות הן למנדלבליט והן לרוזן והם אומרים ששי ניצן מטריד אותם כעדים ומדובר בפרקליטים מכהנים".

לשאלה האם יש קשר בין הפרסומים בין שי ניצן לבין עיתוי ההחלטה על תיקי ראש הממשלה אמרה עו"ד בראשי: "זה מקומם אותי אוצי כל פעם מחדש. מה שאני אומרת אני אומרת מאז פרשת קצב וזה מתועד. בפרשת רומן זדורוב הנשיאה גרסטל רשמה עליו דו"ח מאוד נוקב וכתבה עליו (על שי ניצן) שהוא שקרן ושהוא לא ראוי להיות פרקליט מדינה ושהפרקליטות חולה וכל התלונות האלה הם לא דברים שבאו בעקבות החקירות של ראש הממשלה זה סתם ספין שמנסים לעשות בפרקליטות".

איך הוא עדיין בתפקיד?

"זו שאלה מאוד קשה שלמעשה מוכיחה שאנחנו לא חיים במדינה דמוקרטית ככל שאנחנו מדברים על אנשים שהשררה והפרקליטות נוגעת בהם והם מעל החוק וזה כמו שהם אומרים 'נפלה טעות' אם זה היה נופל על אזרח – תפירת מכרזים, טעויות מה ששי ניצן עשה זה עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשים, העונש עליה הוא שנת מאסר. יתכבד מנדלבליט ונראה את האומץ שלו ויוכיח לציבור בישראל ששי ניצן לא מעל החוק ולכל הפחות בשביל מראית העין יפתח בחקירה".

ניצן צריך להשעות עצמו

שי ניצן צריך להשעות עצמו , ישראל היום , 19.11.2019 , ד"ר חיים שיין

פרסום מכתב שי ניצן לשופטים מכהנים ולפרקליטים בעבר ובהווה, על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד, הוא ביטוי מובהק לאחד מרגעי השפל הנמוכים ביותר שאליהם הגיעה מערכת אכיפת החוק.
בכל שנותיי הרבות כעורך דין וכמרצה למשפטים אינני זוכר התנהלות כה בעייתית מצד האחראים לשמירה על שלטון החוק ויושר המשפט.
פרקליטים עובדי מדינה, שקיבלו מונופול עוצמתי להפעלת כוח מול אזרחים, נראים בעקבות מכתב שי ניצן כקבוצת בעלי עניין שאמורים להתמודד על דעת הקהל במשפטי שדה. פוליטיקאים עטויים גלימות, בשירות צדקנות מעושה. אלת הצדק כיסתה את פניה מרוב כלימה.
פניית שי ניצן לבוגרי מסדר הפרקליטות כדי לקבל מהם סיוע בתקשורת אל מול ביקורת חמורה היא ביטוי לאובדן עשתונות, לחוסר שיקול דעת ולהיעדר אחריות.
ההסבר שלו, בעקבות שיחת נזיפה מנשיאת בית המשפט העליון, כאילו מדובר בטעות – מעורר גיחוך. קשה להאמין שמדובר בטעות תמימה. לי נראה ההסבר כהתנשאות על עדר "ילידים" חסרי תבונה. הסבר שמזכיר את הטעות במראית עין, לדברי ניצן, לנסיעת הפרקליטה ליאת בן ארי לחו"ל בימי השימוע בתיקי ראש הממשלה; שימוע שצריך להתקיים בנפש חפצה, רק שהנפש נדדה למרחקים.
מי יתקע כף לידינו שלא היו בעבר מקרים שבהם פרקליטים פנו לשופטים, כמו שי ניצן, והעבירו אינפורמציה בתיקים כאלה ואחרים? על העברת מסרונים בין פרקליט לשופטת כבר שמענו, ולצערי אף אחד לא באמת התרגש.
שי ניצן העמיד שופטים מכהנים רבים, בוגרי הפרקליטות, בניגוד עניינים. מה צריכים לחשוב אזרחים שעומדים לדין כשהם שומעים על פניות פרקליט מדינה אל שופטים? מה צריך לחשוב ראש עיריית אשקלון למקרא פסק הדין בעניינו שעל פניו נראה כדיון תיאורטי, מקדמה על הסוגיות המשפטיות העולות בתיק 4000? במיוחד כשמתבררים קשרי העבר הטובים בין השופטת לבין הפרקליטה ליאת בן ארי.
הפנייה מזכירה לי אחוות לגיונרים שבאים לחפות איש על מחדלי רעהו. על הפסוק "צדק צדק תרדוף" נאמר שגם את הצדק חובה לרדוף בצדק.
גם רדיפת ראש ממשלה צריכה להיעשות על פי כללים קבועים, ולא מתוך רצון עז להיכנס לפנתיאון הפרקליטות כמי שהצליחו להפיל ראש ממשלה ולהוביל חילופי שלטון.
אין ספק שתוצאות הבחירות האחרונות הושפעו משמעותית משיתוף הפעולה בין הפרקליטות, המשטרה והמדבררים שלהן בתקשורת.
לאור הנסיבות, כדי להגן על שלטון החוק, להחזיר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על כבוד האדם וטוהר השיפוט, שי ניצן חייב להשעות את עצמו מייד. כל רגע נוסף שלו בתפקיד עלול לגרום נזק בלתי הפיך למערכת אכיפת החוק, שבוודאי יקרה לו ולכל אחד מאיתנו.

כותב המאמר עו"ד חיים שיין הוא דוקטור למשפטים, חבר סגל במרכז האקדמי שערי משפט שבהוד השרון ומרצה גם במכללת נתניה.

מצורפים:
צילום מאמרו של שיין בעיתון ישראל היום.
מכתבו של פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים מכהנים, ול"מנהלי פרקליטות" לשעבר ליחצ"ן את פרקליטות המדינה.

שי ניצן צריך להשעות עצמות6

 

דוקטרינת פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – פרי העץ המורעל הוא מונח משפטי במערכות משפט מתקדמות ודמוקרטיות המשמש לתיאור ראיה שהושגה באופן לא חוקי ומידע הנובע ממנה. הלוגיקה מאחורי המונח הוא שאם מקור הראיה (ה"עץ") לא כשר, אז כל תוצר שלו (ה"פרי") יהיה כמוהו. ראיה כזאת אינה קבילה במערכות משפט מתקדמות ומודרניות כגון בארה"ב. תורת "פרי העץ המורעל" נועדה להרתיע את המשטרה והפרקליטות משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות.

מערכת המשפט הישראלית הפרימיטיבית אינה מיישמת את תורת פרי העץ המורעל אם היא עשויה לסייע לחשוד, ומקבלת ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות מה שגורם למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות שלא כחוק ולעוות ההליך השיפוטי כרצונם.
לדוגמה, בפרשת מעצר הבלוגרים כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כחוק מה שאיפשר למשטרה ולפרקליטות "לשתול" ראיות או כרצונם, או להפיץ מסמכים אישיים של החשודים שלא קשורים לחקירה ולפגוע בפרטיותם, מה שאכן נעשה.
יש ומערכת המשפט תפעל על פי תורת פרי העץ המורעל במידה וזה משרת אותה נגד החשוד. דוגמא לכך היא החלטת השופט הימן מיום 29.08.2019 (מצורפת) שבה פסל בקשה לתיקון פרוטוקול לטובת הנאשמת משום שאדם מהקהל הקליט הדיון ללא רשות. (ספק אם זו עבירה על החוק).

העיוות שיוצרת מערכת המשפט הוא בדרך מוסר כפול נגד האזרח. מצד אחד מותר למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות בניגוד לחוק ולעוות ההליך השיפוט כרצונן, ואילו את הראיות שמציג האזרח בודקים כפל כפליים שמא הושגו שלא כחוק ואז יפסלו על ידי בית המשפט.

מצורפים:
– קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.
– דוגמאות לפרסומים על ראיות הפסולות שהושגו שלא כחוק בתיק פרשת הבלוגרים על ידי השופטים: עלאא מסארווה, חיותה כוחן עומר, רונית פוזננסקי. כל הראיות בתיק פרשת הבלוגרים הושגו בדרכים פסולות ואינן עומדות בתורת פרי העץ המורעל.

החלטה הימן 28.08.2019
קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.

 

פוזננסקי כץ

 

צו חיפוש לקוי מסארווהליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017חיותה כוחן - אפריל 2018

איור – פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – מערכת המשפט במדינת ישראל מכשירה ראיות נגד חשודים שהושגו בדרך עבירה מה שמעודד את המשטרה והפרקליטות להשתמש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות ולעוות את הדין.

פרי העץ המורעל
מערכת המשפט במדינת ישראל לא מיישמת את דוקטרינת פרי העץ המורעל

"סיבות טכניות"

אוגוסט 2019 – תיק פרשת הבלוגרים החל במעצרם ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור. הבלוגרים היו עצורים מעל שנה כשמעצרה של נאשמת 1 לורי שם טוב נמשך כשנתיים וחודשיים.
כיצד עצור אדם במשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת בעוד שמשטרת ישראל כלל לא מטפלת בהעלבה במרשתת?

מתברר כי מערכת המשפט פרימיטיבית, מסורבלת ובירוקרטית אשר בנקל ניתן להרוס חייו של כל אזרח במדינת ישראל.

להלן מספר דוגמאות להחלטות שיפוטיות של שופט מעצרים שגרמו למעצרם של הבלוגרים למשך חודשים ארוכים עקב סיבות "טכניות".
כל ההחלטות הנן של שופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 אולם תופעת הרס חיי אזרחים מסיבות טכניות נמצאות תחת כל עץ רענן במערכת המשפט:

א. החלטה מיום 15.08.2019 – הליך טיפול בהקלת מעצרה של טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
ב. החלטה מיום 20.05.2019 – ללא התייחסות בא כוחה (מהסנגוריה) של לורי שם טוב השופט לא יתייחס לבקשותיה.
ג. החלטה מיום 18.04.2019 – השופט בחופשת שבתון בת חודשיים לכן אינו דן ואף שופט אחר לא ידון בשחרורה ממעצר של לורי שם טוב עד שיחזור מהחופשה.
ד. החלטה מיום 04.02.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים אינה רשאית להגיש בקשות לשחרורה ללא אישור בא כוחה מהסנגוריה הכפוף לצוות הפנימי של הסנגוריה והמקבל הוראות מהצוות הפנימי שלא להגיש בקשות לשחרורה של שם טוב.
ה. החלטה מיום 26.05.2017 – הפרקליטות טרם הגישה חומרי חקירה למרות שהנאשמים עצורים מעל שלשה חודשים. הנאשמים ישארו במעצר הממושך ללא יכולת להגן על עצמם.
ועוד…. ועוד..

מצורפות דוגמאות החלטות שופט מעצרים אברהם הימן, תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשות לא יטופלוהחלטת השופט הימן 20.05 - 2ת1ת3ת4ת5ת6ת7

פרשת הבלוגרים – כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים – נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 – העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים ללא ייצוג משפטי.png

מדוע מערכת המשפט רודפת אחרי העיתונאית לורי שם טוב?

מערכת המשפט "תפרה" לעיתונאית לורי שם טוב כתב אישום של 120 סעיפים על העלבת עובדי ציבור. לשם טוב אין השכלה משפטית והיא אינה מיוצגת על ידי עורך דין במשפט האדיר והמורכב המתנהל נגדה. לורי שם טוב הייתה במעצר בבית סוהר נווה תרצה במשך שנתיים וחודשיים.
צוות "המקור" מנסה להסביר מדוע מערכת המשפט רודפת אחרי העיתונאית לורי שם טוב. מ"המקור" – 20.06.2019).