"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

תסקיר זומבי

אוגוסט 2019 – תסקיר מעצר על פי חוק אמור לכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.
תסקיר מעצר שהגישה קצינת מבחן על נאשמת שהייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור לא כלל אף מהנדרש על פי חוק.
מאידך כתבה קצינת המבחן (על הנאשמת): "מסרה כי במידה ותחוש מצוקה, תפנה לגורמי רפואה רלוונטיים, ותבחן אפשרות לקבלת טיפול שיחתי או תרופתי".

מדובר בעוול נוראי שביצעה המדינה נגד הנאשמת: שנתיים וחודשיים במעצר על העלבת עובדי ציבור ומשפטה טרם החל. וכל מה שיש בידה של קצינת המבחן הוא לסמם את הנאשמת בסמים פסיכיאטריים ממכרים כדי להפוך אותה לזומבי.
בימים אלו נתבעות חברות התרופות בארה"ב במיליארדי דולרים על שסיפקו סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים לשיכוך כאבים ובכך גרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים.
מערכת הרווחה הפרימיטיבית במדינת ישראל לא הפנימה את הסכנות הקשות הגלומות בסמים פסיכיאטריים ממכרים וממשיכה לקבוע טיפול פסיכיאטרי כדבר ראשוני לכל אזרח נפגע המערכת.

מצורף תסקיר המעצר קצינת המבחן – אוגוסט 2019.

ת. מ

פייק אימוץ

אוגוסט 2019 – מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.

הוצאה בכפייה מהבית ילדה שברחה מפנימיה – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 01.07.2019

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 01.07.2019 על הוצאה בכפייה מהבית ילדה שברחה מפנימיה.

הרווחה באו עכשיו עם שוטר ושתי חיילות לבית בישוב יהודי בשטחים עם שוטר בשם צביקה, שוטר שלא מבין את ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות, כדי לקחת נערה בת 15.5 אשר סוף סוף מצאה נחמה אצל אמא כדי להחזיר אותה לפנימיה.

המשמורת הועברה לאב, אך מהר מאד הילדה הוכנסה לאשפוז פסיכיאטרי ארוך ומשם נשלחה בחוסר סמכות על ידי בית הדין הרבני לפנימיה, אפילו לא הוגשה בקשת נזקקות. אנו בהליכי ערעור בבית הדין הרבני הגדול ומשם נמשיך לבג"צ.

עד שסוף סוף מצאה הנערה המסכנה נחמה ופינה שקטה מעבירים אותה חזרה לגיהנום בניגוד לרצונה. עובדות הרווחה הלא מוסמכות מרגישת עצמן חופשיות להיכנס לבית בניגוד לסמכותן, רק לעובדות סוציאליות לחוק נוער יש הסמכה להיכנס לבית פרטי בניגוד להסכמת הבעלים.

הרווחה ובית הדין הרבני לא יכולים להודות שבהחלטה לא חכמה גמרו את החיים של הילדה.
השוטר שאל את הילדה מה היא רוצה והיא אמרה לשוטר שהיא רוצה להישאר עם אמא. בשלב זה השוטר יצא עם העובדות הסוציאליות להתיעצות מחוץ לשטח הבית.
עדכון 20:18 שוטר נוסף הגיע. מפקד המשמרת ולוקח את הילדה. אני שומע הכל בשידור חי. הילדה לא רוצה ללכת. אומרת שהיא רוצה להישאר עם אמא.
עדכון 20:23: מפקד המשמרת שר לעצמו ומנסה לשכנע את הנערה לשים נעליים ולצאת החוצה. השוטרים הרחיקו את האם.
עדכון 20:26 השוטרים הוציאו ואת הילדה מהבית וסגרו את האמא בביתה כדי שלא תצא החוצה.

ה1

עדת מדינה בעל כורחה כדי לקבל חזרה את בתה מרשויות הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר – 03.04.2019

התגלה לנו הערב מסמך משמעותי שהוסתר מאיתנו מאז שנת 2014 בו המדינה עצמה מודה שעדת מדינה שיתפה פעולה עם המדינה במתן עדות נגד נאשם כדי לקבל את בתה.
וכך נכתב במסמך רשמי של המדינה על ידי ועדה רשמית של המדינה: "היא פנתה להליך פלילי נגדו בשל איומים של הרשויות כי ילדתה תילקח ממנה".
אלא שבבתי המשפט כולל בעליון טענה המדינה ההפך ובתי המשפט פסקו לפי עמדת המדינה ההפוכה כפי שהובאה מפי הפרקליטים ולא בהתאם למסמך רשמי של המדינה.
פשוט בושה.

עדת מדינה בעל כרחה

משרד הרווחה מטייח אונס קטינות במוסדותיו

אונס
אונס קטינה במוסדות משרד הרווחה – אילוסטרציה

משרד הרווחה מטייח כל עבירה פלילית הנעשת על ילדים שהוצאו מביתם בצו בית משפט כולל עבירות של תקיפה, ואונס קבוצתי. התיק נסגר על ידי פקידות הסעד ואינו מטופל על ידי המשטרה. כך עולה מהכתבה להלן ועוד אירועים רבים אחרים שקורים מידי יום.

חשיפה: מנהלת הוסטל הכניסה בדואים למוסד – קטינה נאנסה , אלחנן גרונר ,  ז' אדר ב תשע"ט – 14/03/2019 , הקול היהודי

חשיפת הקול היהודי: מנהלת הוסטל "בית קשת" של משרד הרווחה מכניסה דרך קבע בדואים וערבים לבקר את הקטינות. לאחר אונס בת ה-13 המנהלת לא עירבה את המשטרה והקטינה לא קיבלה טיפול רפואי עד להתערבות בני משפחתה

הקטינה בת ה-13 שנאנסה לפני כחודש הכירה בדואים וערבים לאחר שאלו הוכנסו להוסטל בו שהתה בידי מנהלת המוסד, כך נודע לקול היהודי.

הקטינה, שהוצאה מביתה בצו בית משפט ונכנסה להוסטל בית קשת בראשון לציון מכח צו נזקקות, נאנסה בידי שלושה צעירים בדואים, אשר נעצרו בעקבות האירוע ושוחררו לאחר שהרשויות טענו כי קיים קושי ראייתי בתיק.

אלא שמתחקיר הקול היהודי עולות טענות קשות ביותר כלפי התנהלות מנהלת ההוסטל בו שהתה הנערה, הן בנוגע להכנסת בני מיעוטים בגירים לביקור הקטינות השוהות בהוסטל, והן על כך שלא יידעה את המשטרה בדבר האונס למרות בקשת אם הקטינה, ואף לא דאגה שתפונה בהקדם לקבלת טיפול רפואי.

מדובר בהוסטל אשר מעניק שירותים למשרד הרווחה.

הקטינה שוהה במקום בחודשים האחרונים, ולמשפחתה התברר כי מרבית הקטינות השוהות בהוסטל נמצאות בקשר עם בדואים וערבים, ואף מבלות איתם בסמוך למוסד ב"אפטרים" (חופשה בת מספר שעות המוענקת לקטינות מספר פעמים בשבוע), תוך שתיית אלכוהול.

אמא של הקטינה התריעה שוב ושוב בפני מנהלת המוסד, אולגה שושני, ודרשה כי ביתה לא תצא לאפטרים לבלות עם אותם ערבים, אלא תצא מהמוסד בליווי מדריכה שתפקח על צעדיה.

אלא שהמנהלת לא נענתה לה וטענה כי הדבר יוביל לניתוקה מהחברות.

הסיבה להכנסת ערבים להוסטל – "עצמאות בקשרים זוגיים"

עוד מתברר כי המנהלת מכניסה ביודעין צעירים בני מיעוטים בגירים לבקר את הבנות בהוסטל, וכך הכירה אותה קטינה בת 13 בדואים וערבים, מהלך שהביא לטענת משפחת לאונס האכזרי שחוותה.

לדברי המשפחה, הקשר לאותם בדואים שאנסו את הקטינה הגיע דרך בדואים שנכנסו להוסטל, וכי באופן כללי הבדואים שנכנסים להוסטל "משדכים" חברים שלהם לבנות נוספות.

המנהלת לא מכחישה את הטענות ולדבריה היא מכניסה את הצעירים הבדואים למוסד כחלק מתהליך פיתוח עצמאות אצל הקטינות שכולל יצירת "קשרים זוגיים".

מאידך, בשיחה אחרת עם האם אמרה המנהלת כי היא מכניסה את הערבים כדי לדעת עם מי הבנות בקשר, והדגישה כי ברור לה "ש-80% מהערבים האלה הם פוגעים בהם. זה ברור לי".

בנוסף עולות תהיות בנוגע לעמדות האידיאולוגיות של המנהלת, אשר אינה רואה בעיה בכך שקטינות יהודיות יהיו בקשר זוגי עם ערבים.

בשיחה בין האם למנהלת שהגיעה לידי הקול היהודי, נשמעת המנהלת פורסת את משנתה, לאחר שהאם דורשת כי לא תאפשר לבתה לצאת לאפטרים עם הבנות האחרות מתוך חשש שביתה תייצר קשרים עם ערבים שינצלו אותה.

המנהלת יוצאת כנגד טענתה של האם על כך שקשר בין ביתה לערבים הוא בעייתי.

"יש הבדל בין ערבים שלוקחים אותם לכפרים ומנצלים אותן ומתעללים בהן, לבין ערבי שהוא שנה מעל הגיל והוא יכול להיות אחלה בחור והכל", אומרת המנהלת ושואלת: "ואם זה היה בן 19 אבל יהודי זה היה בסדר?".
האם משיבה: "לא לא לא, זה לא בסדר! אבל שתינו יודעות שהערבים שמתקרבים לבנות שלך (בהוסטל) באים לנצל אותן.
המנהלת: לא נכון, רובם, לא כולם, היו לי גם נערות, אמנם אחת שתיים, לא הרבה, עם זוגיות מאוד בריאה וטובה לנערות יותר מכל יהודי שהם יצאו איתו.
האם נחרדת ומשיבה: ה' ירחם!
המנהלת: כל אחת בדעותיה נישאר וזה בסדר שזה הקווים שלך.

האם הזהירה: חוששת שהילדה תיאנס

בליל שבת לפני כשבועיים וחצי ברחה הקטינה מהמוסד, וכך גם למחרת.

כאשר הדבר נודע לאם, היא התחננה בפני שושני כי הקטינה תקבל פיקוח הדוק יותר או תועבר למוסד עם פיקוח הדוק, ואף ציינה במפורש כי היא חוששת שבתה תיאנס, דבר המתועד בהקלטות.

המנהלת השיבה שאחרי בריחה אחת לא מחליטים כאלו החלטות וניסתה להרגיע את האם.

אלא שכיממה לאחר מכן, ביום שני בלילה, שוב ברחה הקטינה מהמוסד, יצאה לבילוי עם בדואים שאספו אותה מאזור ההוסטל, ואז התרחש אירוע האונס הקשה.

אך גם התנהלות המוסד בנוגע לטיפול בקטינה לאחר האונס מעלה תהיות קשות.

למרות האונס הקבוצתי הברוטאלי מנהלת המוסד לא העבירה דיווח למשטרה, לא פינתה את הקטינה לטיפול רפואי וזאת במשך כ-36 שעות, עד אשר בני משפחתה של הקטינה הגיעו למוסד והוציאו את הקטינה לקבלת טיפול רפואי, ובית החולים דיווח מידית למשטרה.

המנהלת לאחר האונס: הקטינה צריכה לקחת אחריות

לקול היהודי נודע כי לאחר האונס, הקטינה חזרה להוסטל ובשעה 23:00 בלילה שוחחה אמא של הקטינה עם המדריכה שסיפרה כי הקטינה "כעיקרון בריאה ושלמה, נראה ששתתה קצת אלכוהול, אנחנו לא עושים איתה בירורים בשעה כזו, אמרתי לה שתלך לישון, העיקר שהיא חיה ובסדר ומחר נראה מה קרה".

לטענת המשפחה, הקטינה חזרה להוסטל כשהיא מגואלת בלכלוכים שונים, חול, וקיא וכי לאור מצבה ביקשו חברותיה מהצוות להזעיק אמבולנס ולפנותה לטיפול רפואי אך הדבר לא התבצע.

בבוקר נודע למנהלת על האונס, אולם זו לא עדכנה על כך את המשטרה או את האם באופן מיידי.

רק בשעה 13:00 בצהריים וללא התרעה מוקדמת או עדכון מקדים לאם, ניהלה המנהלת שיחה בה ביקשה מהקטינה לספר לאמא על שהתרחש, כביכול הילדה עומדת לספר לה שנכשלה במבחן.

הדברים עולה כי המנהלת אף ביקשה להטיל על הקטינה את האחריות.

"אני ו****** עוברות הרבה שיחות היום על הדברים שהתרחשו והיא יודעת שמסילה (מוסד נעול א"ג) על הפרק…", אמרה המנהלת לאם בהקלטה שתוכנה הגיע לידי הקול היהודי.

"אחד הדברים שדיברנו בשיחות זה שהיא צריכה לספר לך מה קרה אתמול. היא נורא מפחדת להגיד לך מה קרה אתמול כי היא מבינה שאת תכעסי ותתעצבני, והיא רצתה שלא אני אספר לך אלא היא תספר לך ממקום של לקיחת אחריות… וזה מעשה מאוד בוגר מבחינתי".

הילדה נשמעת בוכה והמנהלת אומרת לילדה: "תגידי מה קרה אתמול? חלק מלקיחת האחריות זה להתמודד עם המעשים ולהתחיל לתקן ולעשות סדר".

המנהלת סירבה לערב את המשטרה

הילדה התחילה בשלב זה לתאר את האונס בפרצי בכי ולאחר שסיימה דרשה האם כי המשטרה תיכנס לסיפור באופן מיידי, אולם המנהלת סירבה לכך.

האמא: "אני מצפה שמידית תיקחי אותה לתחנת המשטרה להגיש תלונה".

המנהלת: "אבל אם היא לא רוצה אני לא יכולה להכריח אותה. אני הצעתי לה, הצעתי לה בדיקות רפואיות, אני לא יכולה להכריח אותה להגיש תלונה.

אני גם חייבת להגיד שלהגיש תלונה זו דרך אחת לטפל בזה, אני חושבת שיש הרבה דרכים לטפל בזה, ואחד זה קודם כל לדאוג לה ולדאוג איך היא לא נכנסת למצבי הסיכון האלה ואיך היא שומרת על עצמה ולדאוג לה מבחינה בריאותית… זה מה שכרגע אותי מעסיק.

המנהלת אף המשיכה לתאר ליד הקטינה כמה מורכבת הגשת תלונה במשטרה, ובכך להרתיע אותה מהגשת תלונה כנגד החשודים באונס.

בשלב זה כוחותיה של האם לא עמדו לה והיא החלה לצרוח, והתמוטטה.

עוד כ-24 שעות עברו עד שקיבלה הקטינה טיפול רפואי, וגם זאת רק לאחר התערבות אקטיבית של בני משפחתה.

רק יום למחרת – כ-36 שעות לאחר האונס – ורק לאחר שאם הילדה הגיעה להוסטל ולקחה את הילדה פיזית לקבלת טיפול רפואי, והמרכז הרפואי עירב מיידית את המשטרה על פי חוק חובת דיווח ולבקשת המשפחה, נכנסה המשטרה לתמונה.

צוות ההוסטל אף רצה למנוע מההורים לקחת את הבת לטיפול רפואי, וזאת בטענה שהם מפירים צו בית משפט.

יש לציין כי בהמשך טענה המנהלת כי עדכנה את פקידת הסעד במקרה מיד כאשר התגלה, וקיבלה הוראה לקבוע לקטינה תור לרופא נשים, אך הוחלט כי רק למחרת יקבע התור על מנת "לתת לקטינה להירגע מהחוויה".

מריבות בין העובדות הסוציאליות פוצצו את הוועדה

בארגון להב"ה המסייע לקטינה ובני משפחתה העלו טענות גם כנגד שירותי הרווחה במקום מגוריה של הקטינה.

לקול היהודי נודע כי וועדה בדנה עוד קודם לאונס במצב הקטינה "התפוצצה" לאחר מריבה בין עובדות מחלקת הרווחה על רקע אישי.

בעקבות כך, טענות האם על כך שהקטינה לא מוגנת במוסד ונחשפת לבני מיעוטים הנכנסים למוסד, לא נשמעו, וכן לא התקבלה בעקבות כך החלטה בעניין צורת הטיפול בקטינה.

בנוסף, ברווחה אף ביקשו להחזיר את הקטינה לאחר האונס לאותו המוסד בו נחשפה לקשר עם בני המיעוטים, אולם מאבק עורכת הדין ורד לוי המייצגת את המשפחה מטעם ארגון להב"ה מנע זאת.

בארגון להב"ה ביקשו מהרשויות לבדוק מניע לאומני לאונס, שכן לפי תיאור הקטינה האונס כלל השפלות קשות.

בלהב"ה אומרים כי בידם עדויות רבות על הנעשה בהוסטלים ומוסדות של הרווחה, ועל אג'נדות שמאל החודרות לחלק גדול מהמוסדות, ומשפיעות על יחס אנשי הצוות לקשר של בנות רבות עם ערבים המנצלים אותן.

עו"ד ורד לוי המייצגת את משפחת הקטינה מטעם ארגון להב"ה מסרה בתגובה לקול היהודי: "לפני מספר שבועות פנתה אלי באמצעות ארגון להב"ה אם שבתה הקטינה נאנסה ע"י קבוצה של בני מיעוטים בגירים, כאשר ככל הנראה ההכירות עמם נוצרה במהלך שהותה בהוסטל, שאמור היה להוות עבורה מעון סגור ומגן מפני סיכונים. מבלי להכנס לפרטי התיק המצוי כעת בחקירה, אוסיף כי אנו ממשיכים לטפל בקטינה ובמשפחתה, עוקבים אחרי טיפול הרשויות בעניינה, ומקווים כי כל הפרשת תיבדק באופן יסודי תוך מתן דגש על הסיכונים להם, לכאורה, נחשפה הקטינה".

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה לקול היהודי: "גורמי הפיקוח פתחו בתהליך של בדיקת עומק יסודית מול העמותה המפעילה את ההוסטל, במידה והטענות יתבררו כנכונות יופקו לקחים והמשרד ינקוט בכל הצעדים הנדרשים אל מול האחראים לכך. בשל החסיון וצנעת הפרט איננו יכולים להרחיב".

מהמשטרה נמסר לקול היהודי: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה ביסודיות ובמקצועיות. פעולות החקירה הביאו לאיתורם ולמעצרם של החשודים ומעצרם הוארך על ידי בית המשפט. עם התקדמות החקירה ובהתאם לממצאיה, שוחררו החשודים בהנחיית הפרקליטות. אין בשחרורם של החשודים להעיד על תוצאות החקירה בעניינם, משטרת ישראל תמשיך בחקירה במטרה להגיע לחקר האמת".

ת1ת2

 

מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב

17.03.2019 – ערוץ WeAct בתכנית "למען עתיד ילדינו" יעקב בן יששכר מראיין את משה שלם על מעצרה הממושך מעל שנתיים של הבלוגרית, עיתונאית לורי שם טוב בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב עצורה מעל שנתיים ללא ייצוג משפטי , ומשפטה טרם החל. לורי שם טוב הייתה אישה נורמטיבית אם לשני ילדים טרם החלו רשויות הרווחה "לטפל" בה משום שפקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים סברה שיש לבחון את האמהות שלה וילדיה עלולים להיות "בסיכון".
ילדיה הוצאו מחזקתה בעורמה עת שהייתה בדיון בוועדת החלטה שלחה פקידת הסעד בצו חירום לקחת ילדיה מבית הספר ומהגן למקום חסוי. שם טוב וילידה אינם בקשר מעל עשור על פי הוראת בית המשפט ופקידת הסעד.
שם טוב החלה לעסוק הפעילות עיתונאית על מדיניות משרד הרווחה. ב- 27.02.2019 נעצרה שם טוב עם בלוגרים נוספים על מה שמכונה "עבירות שיימינג". שם טוב עצורה עד עצם היום הזה. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים הנדרשים למשפט מורכב של שם טוב (כ- 120 סעיפי אישום) ולכן הסנגורית נאלצים להתפטר מייצוגה של שם טוב. שם טוב ללא ייצוג. האזינו לשיחה על מעצרה של שם טוב.