אוזלת היד של מבקר המדינה לסייע לאזרח

מה שווה נציב תלונות הציבור לאזרח, אם אינו יכול לברר מדוע המשטרה אינה מטפלת קרוב לשנה בתלונה על ריבוי איומים ברצח?
תלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח, הטרדה מינית ועוד… במרשתת מינואר 2019 לא מטופלת מזה כשנה על ידי פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל.
פנייה למבקר המדינה נדחתה בתואנה כי: "בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 [נוסח משולב], הנציבות לא תברר תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית…".

מצורפים:

– קטע מהתלונה שהוגש לנציבות תלונות הציבור, מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח.
– תשובת נציבות תלונות הציבור שאינה יכולה לברר מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח – בירור הנציבות בתיק מספר 1085585 מה- 19.11.2019.
תגובת מבקר המדינהתלונה למבקר המדינה

דיון בפני השופט בני שגיא – 21.11.2019

מסתמן כי תיק משפט פרשת הבלוגרים הולך לכיוון ודאי של משפט מכור, מעין מופע גלדיאטורים של פרשים וסוסים ואריות נגד אזרח מוחלש.
היום התקיים דיון בעניין ייצוגה של לורי שם טוב על ידי עו"ד פרטי במימון המדינה. השופט בני שגיא קבע סכום של 500,000 לייצוגה של שם טוב בתיק פלילי ת"פ 14615-04-17 הכולל 120 אישומים נגדה על העלבת עובדי ציבור. התיק כולל חומרי חקירה וראיות בהיקף אדיר של כ- 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק של 4 טרה (שקל ל 6,000 תקליטורים).
תיק בהיקף כזה צריך להיות מנוהל על ידי משרד עורכי דין וברור כי סכום של 500,000 שקל אינו ראלי. יתרה מכך, נאשם מספר 2 שךו 50 אישומים, פחות ממחצית האישומים נגד שם טוב, מקבל ייצוג 2 עורכי דין שכל אחק מהם מקבל כ- 370,000 שקל על פי החישוב של בני שגיא. כלומר נאשם 2 בפחות ממחצית האישומים מיוצג ב- 720,000 שקל. כלומר לפי מפתח זה, שם טוב אמורה לקבל ייצוג בעלות מעל 1,500,000 שקלים.
במהלך הדיון ביקשה שם טוב מהשופט שגיא כי יפנה ללשכת עורכי הדין להעיך מהי עלות ייצוג בתיק זה, השופט שגיא דחה בקשה זו. השופט שגיא החליט בתום הדיון לאפשר לשם טוב עוד חודשיים לאתר סנגור מייצג ב- 500,000 שקלים ואם לא ימצא יתחיל המשפט שהיא אינה מיוצגת.
לשם טוב אים השכלה משפטית וברור כי אם תייצג עצמה המשפט מכור.

תלונה נגד פרקליט המדינה שי ניצן

אוקטובר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליט המדינה שי ניצן שעניינה מוסר כפול והטעיית שופטים בבית משפט העליון הדנים בעניינה של העיתונאית לורי שם טוב.

בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מהשופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט ואמר על העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. הגב' שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
בינואר 2019 הגישה הגב' שם טוב תלונה במשטרה על פרסומים מכפישים נגדה בטוקבקים. הפרסומים כללו ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומים:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".
התלונה על ריבוי איומים ברצח במרשתת נסגרה על ידי פרקליטות המדינה עקב "חוסר עניין לציבור".
בתלונה נטען כי פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו בפני שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי פרסומיה של טוב העצורה מזה כשנתיים הנם כאלימות פיסית. החשד על פרסומיה של שם טוב לא כלל איומים ברצח או הודעה על רצח אלא חשד על פרסומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליטות המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 – בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים… ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים – מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים – 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

בקשה לתיקון פרוטוקול 02.08.2019דוגמא צו חיפוש לקוי מסארווה מרץ 2017חיותה כוחן - אפריל 2018ליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017נבתם 06.06.2018ע1צו חיפוש לקוי מסארווה

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

ערר זה – אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה – אין בו ממש"… "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".

שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

Document-page-001Document-page-002

גלגולה של בקשת פסילת השופט אברהם הימן

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן.
השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019.
בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו.
שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: "לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19)".
מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: "ערר זה – אין בו ממש"…"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..

מצורפים:
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו – מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-001