מדינת רווחה – מדינת צללים

אוקטובר 2019 – לשכת רווחה באר-שבע זימנה אמא חד הורית וילדיה להגיע לרווחה עם ארבעת ילדיה, לקבל תלושים לקניות לחג. האמא, בתמימותה, הגיעה עם ארבעת ילדיה, ואז העו"סית מסרה לה צו חירום ללקיחת 4 ילדיה, והודיעה לה שהיא מוציאה ממנה את הילדים ברגע זה.

ראו באיזה קור רוח, הרווחה חוטפת מהאמא את ילדיה ומורה לה לא לבכות, כשהאמא מתחננת על בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה: "היא קטנה", אומרת האמא ובוכה על גורל בתה. פקידת הסעד בשיא האדישות אומרת לילד החטוף "הופה", ומגיעה לאמא לקחת ממנה את בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה, כשהיא אומרת לאמא הבוכיה: "יפה שלי, מה הבטחנו?", האמא לא הבטיחה דבר, ואומרת לפקידת הסעד בבכי: "אבל היא קטנה, היא קטנה, היא תינוקת", מבקשת על גורל בתה בבכי קורע לב, והתינוקת אוחזת בשתי ידיה בעוצמה את צווארה של האמא מסרבת לעזוב.

שתי העו"סיות מקיפות את האמא, העו"סית עם השיער השחור אוחזת בידיה את התינוקת, כדי לחטוף מהאמא האומללה את התינוקת הקטנה שלה.

זה השלב, שהרווחה עוברת לחטיפת הילדה הבוגרת יותר, שנצמדת לאימה ומסרבת לעזוב אותה. הילדה בוכה, שמה את ראשה על צוואר האם, מחבקת את האמא בעוצמה ומסרבת להרפות. העו"סית פשוט לוקחת אותה מידיה של האמא, ונעלמת ברכבה עם ארבעת ילדיה החטופים של האמא.

סרטון מחריד זה התרחש במדינת ישראל, כשמנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, מאפשר את הזוועות הללו. על כל ילד במוסד, המדינה משלמת מעל 18,000 ש"ח בחודש ועל התינוקת מעל 24 אלף ש"ח בחודש.

הרדיפה האכזרית של רשויות הרווחה ופרקליטות המדינה אחר אימהות להוציא ילדים מהבית עד ליומן האחרון – עדן רכטר ז"ל

רדיפת עובדות סוציאליות אחרי אימהות - עדן רכטרינואר 2018 – הרדיפה האכזרית של רשויות הרווחה ופרקליטות המדינה אחר אימהות להוציא ילדים מהבית עד ליומן האחרון.

מתוך דף פייסבוק "האתיופי האינטלקטואל" , 01.07.2017 – השבוע נפרדנו מאחת מהנשים יוצאות אתיופיה החזקות ביותר שפגשתי בחיי והושפעתי רבות מסיפורה הקשה, עדן רכטר ז"ל. אישה אחת שנלחמה נגד כל הסיכויים בשירותי הרווחה האימתניים הממהרים תוך שיכרון כח רגולטורי, ולא בפעם היחידה בעדה, לעקור ילדים מזרועות הוריהם בעילה של דופי בתפקוד ההורי – בדיוק כפי שתרחש בסיפורה האישי של עדן בו טענו מערכת החינוך (על אף שילדיה הוגדרו כמחוננים), שירותי הרווחה והגרוש שזיהה לכאורה הזדמנות נקמנית – שהיא איננה ראויה לגדל את ילדיה.

הסיפור של עדן, בשעתו, עורר זעם ושאלות קשות בציבור בדבר הקלות בה עובדים/ות סוציאליים/ות שולחים ילדים יוצאי אתיופיה למוסדות סגורים, פנימיות ואימוצים, לעתים פועל יוצא של מניפולציות רגשיות ואיומי לקיחה המופעלים על ההורים בכדי שיחתמו "מרצונם החופשי", ולעתים בסיוע בתי המשפט הנעתרים ביתר קלות לצווי חירום, השגחה ונזקקות. צווים הנשענים לרוב (באופן אבסורדי) על נתונים שנמסרים לבית המשפט מצד נציגי הרווחה המשופשפים היטב מבלי ליחס חשיבות רבה לטענות ההגנה מצד המשפחות דלות האמצעים המשפטיים ממילא, בעיקר החד הוריות שבהן.
אסיים במשפט אחד מתגובת משרד הרווחה בימים בהם פרשת הילדים החטופים של עדן יצאה לאור, תחת המשפט אצרף את מילותיה של עדן, בחגיגת בר המצווה של בנה, תקופה לאחר שהוחזר לזרועותיה בצל מסכת ייסורים, לחץ תקשורתי ועזרת הציבור. משרד הרווחה על עדן: ״לצערנו, במקום לשקם את עצמה (לאחר שילדיה נלקחו ממנה) ולדאוג להם, עסוקה האם במלחמה והכפשות״.
מילות הניצחון של עדן בבר המצווה: "יחד עברנו שנה וחצי לא פשוטה. שנה וחצי מלאה במשברים, בניתוק קשה. אבל הנה, לאחר מלחמות ומאמצים, אנחנו שוב יחד כמשפחה מאוחדת. מי ייתן ונעבור את החיים בנחת, בבריאות ובאושר, והכי חשוב שלעולם נהיה יחד. אוהבת אתכם תמיד, אימא עדן.״ עדה שלמה למדה ממך אומץ ותושייה מה הם, נוחי על משכבך בשלום.