פרשת הבלוגרים היום ה- 125 למעצר: אברהם הימן מקדש עובדי ציבור ומתעלם מזכויות העצירים

שופט מעצרים מחוזי תח אביב אברהם הימן
שופט אברהם הימן

2 ביולי 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק Moti Eran Ariel-Levi

דיון מעצרים לורי שם טוב, 02.07.17. סקירה קצרה.

בתחילת הדיון הצביע עוה"ד של לורי על ארבע בעיות בתנאי המעצר של לורי:

* השב"ס מחייב אותה ללבוש מדי אסירה למרות שהיא בסטטוס של אסירה שטרם נשפטה וע"פ החוק לא ניתן לחייבה בכך.
* עישון בתאי המעצר שבבית המשפט בזמן ההמתנה לדיונים בעניינה.
* אי טיפול בבעיה רפואית שממנה סובלת לורי
* השב"ס לא מאפשר ללורי לקבל ציוד מבן זוגה.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

השופט הימן החליט שלא ליתן החלטה בעניין הטענות שהועלו ושלח את לורי להגיש עתירת אסיר למעט עניין הציוד האישי שבו הורה לשב"ס לאפשר ללורי לקבל ציוד אישי מבן זוגה.

בהמשך העלה עו"ד יונתן רבינוביץ את עניין ההיקפים האדירים של חומרי החקירה וטען כי יקח לו לכל הפחות מספר חודשים ללמוד אותם (וגם זה בספק). לפיכך טען יוני כי במקרה דנא יש לדון קודם בעניין חלופות המעצר לפני שדנים בעניין הראיות לכאורה. להוכחת טענתו הביא יוני מספר פסקי דין שנדונו בעליון (בש"פ 1736/13 שיביל נ' מדינת ישראל בפני כבוד השופט רובינשטיין וכן בש"פ 6426/09 בפני כבוד השופטת עדנה ארבל). במקרים שהובאו על ידי יוני מדובר היה בעבירות של התעללות פיזית בקטין בתיק אחד ובעבירות של אלימות,ירי בשטח בנוי אחזקת נשק ועוד בתיק השני. בשני המקרים נקבע כי המצב הרצוי הוא לדון בראיות לכאורה בד בבד עם חלופות המעצר, אך ישנם מקרים המתארכים וכיוון שמדובר בחירות של אדם נכון יהיה לדון קודם בחלופות המעצר.

טענה זו הגיון רב יש בה. ממה נפשך? אם יש אפשרות לחלופות מעצר, מדוע שהנאשם יהיה עצור זמן רב ולא ישלח לחלופת מעצר גם אם יש ראיות לכאורה? ואם אין ראיות לכאורה, ממילא היה אמור אותו נאשם להשתחרר.

השופט הימן בהסתמכו על החלטת השופט דנציגר (בבש"פ 4410/17 צבי זר נ' מדינת ישראל), דחה טיעון זה וקבע כי מדובר במקרים שונים כאשר במקרה דנא מדובר "במעשים חמורים ביותר" לשיטת הימן עבירות של אלימות פיזית / החזקת נשק וירי הנן פחותות בחומרתן מעבירות הפרסומים האסורים המיוחסות לכאורה לנאשמים.

עו"ד יוני ציין כי יהיה מוכן לדיון בראיות לכאורה רק בעוד שלושה חודשים וגם זה בספק (עניין הספק לא נרשם משום מה בפרוטוקול). הדיון נקבע אפוא ליום 10.09.17 לתזכורת בלבד.

סיכומו של עניין:

בשל היקף אין כל סיכוי כי עו"ד יהיה מוכן לדיון בעוד שלושה חודשים ואני מעריך כי גם חמישה חודשים אינם מספיקים ללימוד חומר החקירה (שעדיין לא הועבר כולו).

לפיכך, ככל הנראה לורי (וכפי הנראה גם יתר הנאשמים) ישהו במעצר בחמישה-שישה החודשים הקרובים (אני מניח שעררים בעליון בשלב זה לא ישנו הרבה).

ביום 05.01.2018 ימלאו תשעה חודשים למעצר הנאשמים מיום הגשת כתב האישום וסמכות הארכת המעצר תועבר לבית המשפט העליון שרשאי יהיה להאריכה כל פעם בשלושה חודשים (סמכות הארכת המעצר תופקע מהימן).

כמעט ודאי שאנו צפויים אפוא להגיע ליום 05.01.2018 כשהנאשמים עדיין עצורים וכפי הנראה מבלי שיחל הליך ההוכחות ומבלי שתנתן החלטה בבקשה להארכת מעצר ואולי אף מבלי שיחלו הדיונים בראיות לכאורה וזאת בשל היקף החומר.

בית המשפט העליון יצטרך להכריע ביום 05.01.2018 אם הוא משחרר את הנאשמים לחלופות מעצר, או מתמיד במעצרם למרות שהדיונים בעניינם מן הסתם לא יחלו עד אז (לדעתי מצב חסר תקדים במדינה).

 

להלן פרוטוקול הדיון – לורי שם טוב היום ה- 125 למעצר בפני השופט אברהם הימן 02.07.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

Document-page-009

 

פייסבוק moti
2 ביולי 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק Moti Eran Ariel-Levi

תלונה נגד שב"ס נווה תרצה על איסור לבישת בגדים פרטיים לעצירה שטרם נגזר דינה

בית סוהר נווה תרצה -פגיעה בזכויות אסירות
בית סוהר נווה תרצה – פגיעה בזכויות אסירות

28.06.2017 – מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi  –

לורי שם טוב הגישה תלונה כנגד שב"ס והנהלת כלא נווה תרצה על שלילת בגדיה הפרטיים וחיובה ללבוש מדי אסיר, גם בכלא וגם בהופעות בבית המשפט. כל זאת בניגוד לדין אשר קובע שאסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.

עותק מהתלונה

תלונה עצירה לורי שם טוב נגד שבס על איסור לבישת בגדים פרטיים לאסירה שטרם נגזר דינה

מידע נוסף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 35 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
35. לבוש
(א) אסיר שפוט ילבש בגדי אסיר שיסופקו לו על ידי בית הסוהר. אסיר שטרם נגזר דינו ואסיר אזרחי רשאים ללבוש את בגדיהם הפרטיים. הנציב רשאי להורות שאסיר שברח והוחזר ילבש בגדים שונים משאר האסירים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן היתר לכלל האסירים השפוטים או לסוג אסירים שפוטים שיורה לענין תקנת משנה זו, או לאסיר שפוט מסויים, ללבוש את בגדיהם הפרטיים, בכפוף לתנאים שייקבעו בהיתר; מי שניתן לו היתר כאמור, לא יסופקו לו בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 89 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
89. לבוש אסירים בבית המשפט
אסיר המובא לבית משפט רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים, ואולם אסיר שפוט המובא לבית משפט כבעל דין בערעור פלילי או בעתירה ילבש בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סעיף יא לפקודת הנציבות שמספרה 04.30.00 קובעת כי אסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בתביעות אזרחיות שהגישו אסירים שדינם טרם נגזר, כנגד המשיבה, נפסק כי אסירים שחויבו ללבוש מדי אסיר בניגוד לדין, יפוצו כספית וזאת בשל עילות של הפרת חובה חקוקה ופגיעה בכבוד האדם, מצד סוהרי המשיבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כך למשל, בתיק תא"מ 2587-03-14 , שלום נתניה, יוסי גוטמן נגד שב"ס, בפסק דין מיום 16/09/2015 שניתן על ידי כב' השופטת חנה קיציס, נפסק כי המשיבה (שב"ס) תפצה את האסיר בסכום של 600 ₪ לכל חודש שבו חויב התובע שם ללבוש מדי אסיר. בסך הכל פוצה התובע גוטמן בסך של 3,600 ₪ בגין חיובו במשך 6 חודשים ללבוש מדי אסיר, בניגוד לחוק, בניגוד לתקנות ובניגוד לפקודות הנציבות.

 

להלן התלונה נגד שב"ס – נווה תרצה ברמלה

Document-page-003Document-page-004Document-page-005

סטטוס פייסבוק משה הלוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העיתונאית עצירה לורי שם טוב הגישה עתירת אסיר נגד מתקן שב"ס נווה תרצה

בחורה בכלא22.05.2017 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה במתקן שב"ס "נווה תרצה" הגישה  עתירת אסיר  בגין עונש שלילת קנטינה; עישון פסיבי בתאי מעצר במרתף בית המשפט, וחסימת מספרי טלפון שאליהם היא רוצה להתקשר.

בעתירה נטען כי שלילת קנטינה תיפגע בבריאותה של העותרת משום שלא תוכל לקנות מוצרי הגיינה בסיסיים. גם העישון הפסיבי בתא מעצר במרתף בתי המשפט פוגע בבריאותה של העותרת. בנוסף נטען כי חסימת העותרת מלהתקשר למספרי טלפון של חברים קרובים אליה פוגעת בזכויותיה של העותרת לטפל למול תביעות אזרחיות, ועניינים אחרים מול רשויות שונות.

דיון בעתירה קבוע ליום 12.7.2017 שעה 08:30 בבוקר בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, בפני השופט ארז יקואל.

לצפיה / הורדת העתירה בקובץ פורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008