בית סוהר נווה תרצה: עדות עו"ד מורן קבלו מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה – 01.07.2009

01.07.2009 – עו"ד מורן קבלו מלשכת עורכי הדין מעידה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה על מצבן החמור של האסירות והעצירות בבית סוהר נווה תרצה

בית סוהר נווה תרצה – מהוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מה- 01.07.2009

מורן קבלו:

בוקר טוב לכולם. ראשית אני אציין שבעצם המצב של כלא הנשים, לא כולו, אנחנו מדברים על אגף הבידוד וההפרדה, למעשה בגלל העדר מתקני כליאה שיקומיים לנשים בעצם אין הפרדה בין עבירות. מה שאומר שכל הנשים, גם מסוממות לשעבר, או מסוממות או עבירות צווארון לבן בעצם חולקות את אותו תא מהסיבה הפשוטה שיש כלא נשים אחד בארץ. לעומת בתי כלא של גברים שיש לרוב כמו במעשיהו שהוא כלא שיקומי יש הפרדה בין עבירות, מה שאומר שלא מגיעים למצבים שלמעשה מגיעים בכלא נווה תרצה שאנחנו העלינו בדוח. מה שגורר יחס שוויוני במירכאות לכל הנשים באגף הבידוד או בכלל בכלא נווה תרצה מאחר ואין הפרדה בין העבירות.

ניסים זאב:

כמה אסירות יש? כמה  בבידוד וכמה בהפרדה?

מורן קבלו:

לפי מה שידוע לי באופן כללי על נווה תרצה הוא מכיל עד 225 אסירות.

אורית זוארץ:

אולי כדאי באמת תתייחסי לדוח ולביקורים שקיימת בכלא.

מורן קבלו:

לגבי החלוקה של העבירות אני בטוחה שהשב"ס יוכלו לתת נתונים יותר טובים. בגדול אני קודם כל רוצה לציין שהיינו כבר בכלא נווה תרצה וכתבנו דוחות מאוד חיוביים על הכלא. גם על היחס של רונית אל הבנות. רונית מצליח היא מפקדת היא עושה עבודה נפלאה עם הבנות. יש לנו היכרות קצת יותר מעמיקה.

אורית זוארץ:

לא בשביל זה באנו. אלא כדי לשמוע את הבעיות.

מורן קבלו:

מעבר לדברים השליליים כן כדאי להציג את הדברים הטובים שרונית עושה. המטרה של הלשכה היא לא לנגח את השב"ס. המטרה של כולנו בעצם היא אחת ולמעשה זה זכויות האסיר שיהיו תנאים קיומיים סבירים לנשים ולגברים ביחד. אנחנו עושים סיורים לא רק בכלא נשים, גם בכלא גברים. גם בבית הכלא אופק שהוא לנוער. בכל מקום יש תלונות.

אורית זוארץ:

כל כמה זמן אתם מבקרים? אחת לשנה? או אחת למספר חודשים?

מורן קבלו:

אנחנו מבקרים אפילו יותר מאחת לשבוע. אפשר לומר שהממוצע הוא אחת לשבוע.

אורית זוארץ:

כל כמה זמן אתם מנפיקים דוח כזה?

מורן קבלו:

פעמיים בחודש או אחת לחודש.

אורית זוארץ:

אם מדובר על דבר שבשגרה מה קרה בעצם הפעם שהדוח הזה הגיע אלינו לוועדה ברמות חומרה כאלה של ממצאים? האם מדובר בשינוי בתנאי האסירות שהיו? הרי כלא נווה תרצה היה מאז ומתמיד הכלא היחיד לנשים בישראל. זה לא שינוי. השאלה היא באמת אם חלה הרעת תנאים במצבן של הנשים שם בכלא?

מורן קבלו:

לא חלה הרעת תנאים. קודם כל יצא דוח חמור על כלא אופק שלמעשה גם שם דובר על אלימות כלפי בני נוער מצידם של סוהרים. גם שם דובר על מחסור במזון.

אורית זוארץ:

בבקשה ממך בואי נמקד על מצבן של נשים.

מורן קבלו:

זה גם דוח שהגיע לתקשורת. זה דוח שעשה הדים רבים. מטבע הדברים ילדים ונשים מעוררים יותר הדים בתקשורת. מטבע הדברים כשמדובר בכלא אחד לנוער וכלא אחד לנשים אז למעשה זו הסיבה שהדוח הזה הגיע לתקשורת, לא כי הוא חמור באופן מיוחד. יש דוחות חמורים לא פחות. גם בבתי כלא של גברים.

היו"ר ציפי חוטובלי:

מורן, תתמקדי בבקשה בעיקרי הממצאים השליליים.

מורן קבלו:

               הדוח מצביע על מצב מחפיר של אסירות שנשלחות בעצם לאגף הבידוד וההפרדה. מדובר בתאי הפרדה קטנים, צרים, דחוקים באופן שבהחלט לא ראוי למגורי אדם. ריח של שתן. צחנה של צואה. במו עיני ראיתי, יסלחו לי היושבים, כתמים של דם, והדמיון שלכם יחליט מאיפה. ומזרונים רטובים קרועים.

אורית זוארץ:

על מה את מדברת? על החדרים עצמם?

מורן קבלו:

כן. כן. על התאים עצמם. מדובר בתאים מאוד מאוד צרים. קטנים. אם אני זוכרת נכון.

ניסים זאב:

כמה יש בתא כזה?

מורן קבלו:

אלה תאי בידוד והפרדה. יכול להיות שאסירה אחת כשמדובר בתא של בידוד והפרדה. בעצם יכול להיות תא של חמש אסירות. אני לא ראיתי יותר מארבע או חמש אסירות בתאי ההפרדה.  התאור הנורא הוא של שירותי הכריעה שזה בעצם שירותים מאוד מאוד מיושנים שהשימוש בהם בהחלט משפיל, מבזה, 50 סנטימטר מעל בור הכליאה יש ברז שבעצם אמור לשמש כברז מקלחת. על פניו בעין בלתי מזוינת אף אחד לא היה מעלה על דעתו שמדובר בברז למקלחת אלא בברז לרחיצת ידיים. אבל לא. כמובן שזה החור חשוף, זה אומר ריח של ביוב. צחנה. הקירוב של אותו תא שירותים למיטה בעצם לא יוצר הפרדה נאותה כך שהמזרון רוב הפעמים ברוב החדרים ברוב התאים שראינו הוא רטוב ומסריח.

היו"ר ציפי חוטובלי:

זה תחת הסמכות של משרד הבריאות. זה ממש תנאי תברואה שמסכנים חיים.

מורן קבלו:

את אומרת ואומרת נכון. כן. העניין הוא שלי לא ידוע, השב"ס יתנו לך את הנתונים לגבי ביקורות של משרד הבריאות. אני לא נכנסתי לעניין הזה כך שאני לא יכולה להעיד על זה. אני יודעת שיש ביקורות. אני בטוחה שיש ביקורות.

היו"ר ציפי חוטובלי:

יש לך נתונים על מחלות? על שיעור גבוה יותר של נשים שהן חולות? יש טיפולי מרפאה שם?

מורן קבלו:

יש טיפולי מרפאה. היו תלונות מהרבה בנות, אפשר להגיד אפילו מרוב הבנות על כך שהן לא מקבלות באופן מיידי טיפולים. על כך שהן צריכות לבקש לפחות מספר פעמים עד שהן מקבלות בעצם את הטיפול שהן צריכות לקבל. מחסור בכדורים. יותר מקרים ספציפיים שאני לא אכנס אליהם. אבל אין לנו נתונים סטטיסטיים על מחלות. אני לא חושבת גם שזה מתפקידנו. אנחנו לא ממשרד הבריאות.

היו"ר ציפי חוטובלי:

מה אורך השהות של נשים שנמצאות בבידוד?

מורן קבלו:

אורך השהות, שוב הכול תלוי בהחלטה של הגורמים בשב"ס.

היו"ר ציפי חוטובלי:

אני מבינה. אבל בממוצע. את מספרת על מציאות מאוד מאוד קשה. השאלה אם מדובר במספר שעות או במספר ימים? או בשבוע?

מורן קבלו:

אה לא. יכול להיות מספר שעות כשמדובר על עונש שהוא מאוד נקודתי וספציפי אבל הן יכולות לשהות שם בהחלט מספר ימים ומספר שבועות. מה הגבול, זה אני חושבת שתשאלו את רונית. אני לא יודעת על מקסימום ימים שהן יכולות לשהות.

דבי שגיא:

זה תלוי אם זו הפרדה או ענישה. לענישה יש זמנים קצובים. הפרדה אם צריך להגן עליה אז זה יכול להיות כל המאסר שלה שצריך להגן עליה ואי אפשר לשלוח אותה לאגפים.  יש כללים מאוד קבועים בעניין הזה.

אורית זוארץ:

השאלה אם במקרים פסיכיאטרים, אנחנו מכירים שבבתי חולים פסיכיאטרים שגם ההפרדה, יש שמה מענה נפשי. השאלה אם יש לכם יכולת לזה.

היו"ר ציפי חוטובלי:

כשאני עברתי על הדוח ראיתי דברים מאוד קשים בכל מיני תחומים. תעברי ככה אחד אחד על הסעיפים המרכזיים.  שהסקירה תהיי ממוקדת כדי שנוכל לתת לשירות בתי הסוהר להשיב. יש לנו הרבה שאלות.

מורן קבלו:

שוב נהלי כבילה שנהוגים בכלא שעל פניו הם לא חוקיים אבל הם נהוגים בין 7 ל-12 שעות. אני פגשתי באסירה שהיתה כבולה לילה קודם ל-12 שעות. ביקשתי לבדוק את יומן הכליאה ומשום מה הפרט הזה נשמט ואותה כבילה למשך 12 שעות לא היתה מתועדת ביומן הזה וזה חמור כשלעצמו. האסירה מתארת שהיא ביקשה מספר פעמים מסוהרת וצעקה שהיא מבקשת שישחררו אותה לעשות את הצרכים שלה ופשוט היא עשתה אותם במיטה מאחר והיא לא נענתה.

היו"ר ציפי חוטובלי:

אני ממש לא מבינה את זה. יש מציאות שבה הן צריכות לקבל אישור כדי ללכת לשירותים?

מורן קבלו:

הן צריכות להשתחרר מהכבילה. הן כבולות בידיים וברגליים למיטה. מה זה אישור? הן פשוט צריכות להשתחרר מהכבילה. כשאסירה משוועת לעזרה וצועקת מספר פעמים במהלך הלילה שסוהרת תשחרר אותה לעשות את הצרכים שלה והיא לא משחררת אותה לא משאירים בפניה הרבה ברירות אלא לעשות אותם במיטה.

היו"ר ציפי חוטובלי:

מה שאת מספרת, מה מבחינת זכויות אסירים בכלל? עד כמה מותר לעשות פעולות כאלה? אני פשוט באמת מזועזעת. ברגע שנשללת חירותו של אדם זה נשמע לי מספיק חמור. מה החוק לגבי האפשרות להשתמש בעינוי מהסוג הזה?

מורן קבלו:

אני יודעת שהשימוש בכבילה הוא אינו חוקי. הוא לא חוקי. אני יודעת שיש אמצעי ענישה בכלא. תתקן אותי חגית. חגית זה חוקי?

דבי שגיא:

כבילה זה אמצעי ריסון שקיים והוא לגיטימי ולפעמים אין בלתו.

רונית מצליח:

עד 96 שעות.

מורן קבלו:

אני דיברתי עם האגודה לזכויות האדם והאזרח. הבנתי מהם שמדובר בעניין שהוא לא חוקי. יסלחו היושבים.

רונית מצליח:

אפשר לשאול את האסירות.

ניסים זאב:

את מדברת מתוך עדויות שגבית ושמעת במו אוזנייך?

מורן קבלו:

אני הייתי שם.

ניסים זאב:

אז זהו. חשוב שידעו. זה לא איזה סיפור בעלמא.

מורן קבלו:

הם יודעים אדוני, הם יודעים שזה לא חוקי.

ניסים זאב:

המצב החוקי לא מעניין אותי. מעניין אותי קודם כל אם העובדות שהיא עכשיו מציגה בפנינו זה מתוך עדות שמיעה מכלי ראשון.

מרון קבלו:

ראייה יותר מאשר שמיעה. אותה אסירה גם סיפרה שבזמן שהן נכבלות למיטה אז הסוהרת מודיעה לה, שוב זה כמו שרונית אומרת, כך הן סיפרו לנו שברגע שהן נכבלות למיטה מודיעים להם שהן יכולות לעשות את הצרכים שלהן במיטה ואף אחד לא יבוא לעזרתן. זה מעדות שאנחנו שמענו. שמענו על בנות שטוענות לאלימות של סוהרות כלפיהן. אחת שטענה שהיא ניסתה להתאבד וכתוצאה מכך היכתה אותה אסירה מכות לא מבוטלות. אני רוצה לציין שהכבילה, אם אני אחזור לכבילה, שמשתמשים בה גם כלפי אסירות שהן לא מוגדרות כאלימות ולא מוגדרות כבעלות נטיות אובדניות שזה חשוב לציין. שוב אורית ציינה קודם בדיקות שתן לגילוי סמים מאוד חודרניות ומשפילות. ואם כבר איריס נכנסה אז לראשונה שמעתי את זה מאיריס ואני חושבת שהיא תוכל לתאר עד כמה זה משפיל בתור אחת שנכנסה בעבירות של צווארון לבן לאגף סביון שהוא בעצם אגף לנגמלות מסמים ויש בדיקות שגרתיות ועל מנת לוודא שהשתן יוצא ממקומו הטבעי אז הסוהרת למעשה צריכה לתחוב את ראשה לאיבריה המוצנעים של האסירה. אני אמקד את עצמי ואני אסיים. תנאי מחייה קשים והעדר כתובת לתלונות. כך גם מתארות האסירות. אלימות כבר דיברתי. חוסר במזון בכלל ובמזון בריא בפרט. מדובר כמו שאמרה אתי על מזון שהוא שומני, מעלה להן את לחץ הדם. הרבה נשים סיפרו על כדורי ברזל שנותנים להם בעצם כחיפוי על כך שהאוכל כנראה לא מספיק מזין מבחינת ירקות ופירות. חוסר נגישות למבקרים רשמיים. הרבה אסירות מפחדות לדבר איתנו מהסיבה הפשוטה שאומרים להן שברגע שהן מתלוננות בפנינו הן איכשהו יזרקו לבידוד או להפרדה, איפה שזה לא יהיה. קליטת אסירות. כשאסירות מגיעות לכלא נווה תרצה גם את זה שמעתי, מדובר בערך בשהות של חודש בתנאים שהם לא תנאים, 24 שעות ביממה האסירות נמצאות בתוך החדר כששעה אחת ביום הן רק יוצאות החוצה וזה כולל גם שיחות טלפון שזה על פניו חמור ובאמת לא אנושי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025

 

פרשת הבלוגרים היום ה- 125 למעצר: אברהם הימן מקדש עובדי ציבור ומתעלם מזכויות העצירים

שופט מעצרים מחוזי תח אביב אברהם הימן
שופט אברהם הימן

2 ביולי 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק Moti Eran Ariel-Levi

דיון מעצרים לורי שם טוב, 02.07.17. סקירה קצרה.

בתחילת הדיון הצביע עוה"ד של לורי על ארבע בעיות בתנאי המעצר של לורי:

* השב"ס מחייב אותה ללבוש מדי אסירה למרות שהיא בסטטוס של אסירה שטרם נשפטה וע"פ החוק לא ניתן לחייבה בכך.
* עישון בתאי המעצר שבבית המשפט בזמן ההמתנה לדיונים בעניינה.
* אי טיפול בבעיה רפואית שממנה סובלת לורי
* השב"ס לא מאפשר ללורי לקבל ציוד מבן זוגה.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

השופט הימן החליט שלא ליתן החלטה בעניין הטענות שהועלו ושלח את לורי להגיש עתירת אסיר למעט עניין הציוד האישי שבו הורה לשב"ס לאפשר ללורי לקבל ציוד אישי מבן זוגה.

בהמשך העלה עו"ד יונתן רבינוביץ את עניין ההיקפים האדירים של חומרי החקירה וטען כי יקח לו לכל הפחות מספר חודשים ללמוד אותם (וגם זה בספק). לפיכך טען יוני כי במקרה דנא יש לדון קודם בעניין חלופות המעצר לפני שדנים בעניין הראיות לכאורה. להוכחת טענתו הביא יוני מספר פסקי דין שנדונו בעליון (בש"פ 1736/13 שיביל נ' מדינת ישראל בפני כבוד השופט רובינשטיין וכן בש"פ 6426/09 בפני כבוד השופטת עדנה ארבל). במקרים שהובאו על ידי יוני מדובר היה בעבירות של התעללות פיזית בקטין בתיק אחד ובעבירות של אלימות,ירי בשטח בנוי אחזקת נשק ועוד בתיק השני. בשני המקרים נקבע כי המצב הרצוי הוא לדון בראיות לכאורה בד בבד עם חלופות המעצר, אך ישנם מקרים המתארכים וכיוון שמדובר בחירות של אדם נכון יהיה לדון קודם בחלופות המעצר.

טענה זו הגיון רב יש בה. ממה נפשך? אם יש אפשרות לחלופות מעצר, מדוע שהנאשם יהיה עצור זמן רב ולא ישלח לחלופת מעצר גם אם יש ראיות לכאורה? ואם אין ראיות לכאורה, ממילא היה אמור אותו נאשם להשתחרר.

השופט הימן בהסתמכו על החלטת השופט דנציגר (בבש"פ 4410/17 צבי זר נ' מדינת ישראל), דחה טיעון זה וקבע כי מדובר במקרים שונים כאשר במקרה דנא מדובר "במעשים חמורים ביותר" לשיטת הימן עבירות של אלימות פיזית / החזקת נשק וירי הנן פחותות בחומרתן מעבירות הפרסומים האסורים המיוחסות לכאורה לנאשמים.

עו"ד יוני ציין כי יהיה מוכן לדיון בראיות לכאורה רק בעוד שלושה חודשים וגם זה בספק (עניין הספק לא נרשם משום מה בפרוטוקול). הדיון נקבע אפוא ליום 10.09.17 לתזכורת בלבד.

סיכומו של עניין:

בשל היקף אין כל סיכוי כי עו"ד יהיה מוכן לדיון בעוד שלושה חודשים ואני מעריך כי גם חמישה חודשים אינם מספיקים ללימוד חומר החקירה (שעדיין לא הועבר כולו).

לפיכך, ככל הנראה לורי (וכפי הנראה גם יתר הנאשמים) ישהו במעצר בחמישה-שישה החודשים הקרובים (אני מניח שעררים בעליון בשלב זה לא ישנו הרבה).

ביום 05.01.2018 ימלאו תשעה חודשים למעצר הנאשמים מיום הגשת כתב האישום וסמכות הארכת המעצר תועבר לבית המשפט העליון שרשאי יהיה להאריכה כל פעם בשלושה חודשים (סמכות הארכת המעצר תופקע מהימן).

כמעט ודאי שאנו צפויים אפוא להגיע ליום 05.01.2018 כשהנאשמים עדיין עצורים וכפי הנראה מבלי שיחל הליך ההוכחות ומבלי שתנתן החלטה בבקשה להארכת מעצר ואולי אף מבלי שיחלו הדיונים בראיות לכאורה וזאת בשל היקף החומר.

בית המשפט העליון יצטרך להכריע ביום 05.01.2018 אם הוא משחרר את הנאשמים לחלופות מעצר, או מתמיד במעצרם למרות שהדיונים בעניינם מן הסתם לא יחלו עד אז (לדעתי מצב חסר תקדים במדינה).

 

להלן פרוטוקול הדיון – לורי שם טוב היום ה- 125 למעצר בפני השופט אברהם הימן 02.07.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

Document-page-009

 

פייסבוק moti
2 ביולי 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק Moti Eran Ariel-Levi

תלונה נגד שב"ס נווה תרצה על איסור לבישת בגדים פרטיים לעצירה שטרם נגזר דינה

בית סוהר נווה תרצה -פגיעה בזכויות אסירות
בית סוהר נווה תרצה – פגיעה בזכויות אסירות

28.06.2017 – מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi  –

לורי שם טוב הגישה תלונה כנגד שב"ס והנהלת כלא נווה תרצה על שלילת בגדיה הפרטיים וחיובה ללבוש מדי אסיר, גם בכלא וגם בהופעות בבית המשפט. כל זאת בניגוד לדין אשר קובע שאסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.

עותק מהתלונה

תלונה עצירה לורי שם טוב נגד שבס על איסור לבישת בגדים פרטיים לאסירה שטרם נגזר דינה

מידע נוסף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 35 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
35. לבוש
(א) אסיר שפוט ילבש בגדי אסיר שיסופקו לו על ידי בית הסוהר. אסיר שטרם נגזר דינו ואסיר אזרחי רשאים ללבוש את בגדיהם הפרטיים. הנציב רשאי להורות שאסיר שברח והוחזר ילבש בגדים שונים משאר האסירים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן היתר לכלל האסירים השפוטים או לסוג אסירים שפוטים שיורה לענין תקנת משנה זו, או לאסיר שפוט מסויים, ללבוש את בגדיהם הפרטיים, בכפוף לתנאים שייקבעו בהיתר; מי שניתן לו היתר כאמור, לא יסופקו לו בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 89 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
89. לבוש אסירים בבית המשפט
אסיר המובא לבית משפט רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים, ואולם אסיר שפוט המובא לבית משפט כבעל דין בערעור פלילי או בעתירה ילבש בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סעיף יא לפקודת הנציבות שמספרה 04.30.00 קובעת כי אסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בתביעות אזרחיות שהגישו אסירים שדינם טרם נגזר, כנגד המשיבה, נפסק כי אסירים שחויבו ללבוש מדי אסיר בניגוד לדין, יפוצו כספית וזאת בשל עילות של הפרת חובה חקוקה ופגיעה בכבוד האדם, מצד סוהרי המשיבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כך למשל, בתיק תא"מ 2587-03-14 , שלום נתניה, יוסי גוטמן נגד שב"ס, בפסק דין מיום 16/09/2015 שניתן על ידי כב' השופטת חנה קיציס, נפסק כי המשיבה (שב"ס) תפצה את האסיר בסכום של 600 ₪ לכל חודש שבו חויב התובע שם ללבוש מדי אסיר. בסך הכל פוצה התובע גוטמן בסך של 3,600 ₪ בגין חיובו במשך 6 חודשים ללבוש מדי אסיר, בניגוד לחוק, בניגוד לתקנות ובניגוד לפקודות הנציבות.

 

להלן התלונה נגד שב"ס – נווה תרצה ברמלה

Document-page-003Document-page-004Document-page-005

סטטוס פייסבוק משה הלוי