הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
– החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
– בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

Document-page-001

Document-page-002

בא כוחה
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

 

השופט אברהם הימן דחה בקשת שחרור נוספת מהמעצר הממושך של לורי משום שהוגשה ללא ייצוג

15.04.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים וחודשיים מיום ה- 27.02.2019 הגישה לשופט המעצרים אברהם הימן בקשת שחרור ממעצר מסיבות קשות המעוררות תהיות על התנהלות מערכת המשפט.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".

להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.

בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.

בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.

מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.

ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.

לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.

משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.

מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.

ת3ת4ת5

 

מדוע השופט אברהם הימן מונע מלורי שם טוב להגיש בקשות אלא באישור הסנגוריה הציבורית?

12.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ומשפטה טרם החל. למרות מעצרה הממושך בית המשפט מונע משם טוב להגיש בקשות לשחרורה אלא באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית.

מדוע מונע בית המשפט מלורי שם טוב העצורה מעל שנתיים לטעון לשחרורה מהמעצר על עבירות שאין בהן אלימות או ביטחון המדינה, אלא באישור הסנגוריה הציבורית?

מתברר שהסנגור מהסנגוריה מוגבל מאוד ביכולת ההגנה שלו מאחר והוא מקבל שכר נמוך ביותר וכן בגלל שהצוות הפנימי בסנגוריה מגביל מאוד את מתווה ההגנה שבו הוא יכול לפעול.

 

השופט אברהם הימן דחה בקשת שם טוב לשחררה ממעצרה הממושך בתואנה שהיא מיוצגת

לורי שם טוב הגישה שלשום (08.04.2019) בקשת שחרור ממעצרה הממושך מעל שנתיים וחודש על עבירות "שיימינג". שם טוב העירה תשומת ליבו של השופט הימן כי הגישה בקשה לשחרר את עו"ד גיל פרידמן מהסנגוריה הציבורית מלייצג אותה וגם צרפה הבקשה שהוגשה לשופט שגיא לשחררו מייצוגה.
השופט הימן דחה הבקשה בתואנה פרוצדורלית שהבקשה לא הוגשה על ידי בא כוחה של שם טוב עו"ד גיל פרידמן (ששם טוב ביקשה לשחררו מייצוגה).
זכות הטיעון בבית משפט היא זכות יסוד של כל אדם במיוחד כאשר הוא מאחורי סורג ובריח. השופט הימן אינו מאפשר לשם טוב לפנות לבית המשפט אלא באמצעות בא כוחה ובכך הופך את שם טוב כ"שבויה" בידי הסנגוריה הציבורית.

מצורפת בקשת השחרור שהגישה לורי שם טוב והחלטת השופט הימן – תיק מ"ת 14280-04-17 החלטה מיום ה- 09.04.2019 , בקשה מספר 291

20190409_0000_ST_court_d_lori_page-000120190409_0000_ST_court_d_lori_page-0002

 

לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצרה

ל1
לורי שם טוב – שנתיים במעצר ללא משפט

הבקשה הוגשה אתמול ה- 08.04.2019 לשופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17.

בבקשה טענה שם טוב כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 . על פי החלטה זו תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה.וזה לאחר שעד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של שלשת רבעי שנה.
עוד טענה שם טוב כי לא ניתן ליצור קו הגנה במשפט כשהיא עצורה בשל השכר הנמוך של הסנגורים מהסנגוריה שאינו מאפשר מינימום הגנה ללא סיוע צמוד של הלקוח במשפט מורכב זה.
שם טוב הוסיפה כי שירות המבחן לא הצליח למצוא חלופת מעצר.
שם טוב הוסיפה שבסופו של יום מדובר בתיק שיסודו "שיימינג" ללא עבירות אלימות או רכוש.

מצורף קטע מהבקשה:

ואלו נימוקי הבקשה:

א. בתאריך 27.04.2019 החליט כב' השופט שגיא (ת"פ 14615-04-17) כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 (מצורפת ההחלטה) . על פי החלטה זו המבקשת תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה. יובהר כי עד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של כשלשת רבעי שנה. מדובר בעוול מצטבר נוראי שנעשה למבקשת וספק רב אם בכלל ניתן לקיים משפט הוגן כשאלו הם פני דברים.

ב. המבקשת במצב סוציואקונומי קשה ונחוץ לה סיוע הסנגוריה הציבורית לצורך הגנתה. ניסיון המבקשת עם מייצגים קודמים מלמד כי תעריפי השכר של הסנגורים הנם נמוכים עד כדי לא מציאותיים למשפט מורכב זה, מה שמחייב ליווי צמוד של המבקשת עם הסנגור לצורכי ההגנה. כל עוד המבקשת בכלא לא יוכל סנגור מהסנגוריה לספק עבורה מינימום הגנה.

ג. בתאריך 27.04.2019 התקיים דיון בבית משפט נכבד זה שבו הוצג לראשונה תסקיר המעצר על פי החלטת בית המשפט הנכבד מיום ה- 05.03.2019. המבקשת לא ראתה התסקיר אולם ברור לה להבנתה כי ק. המבחן מודע היטב למצבה הסוציואקונומי כי אין מפקחים המוכנים לפקח עליה בתנאי הפיקוח.

ד. על פי המידע הקיים כיום, אין נפגעים בנפש, או בגוף, או מבחינה כלכלית עקב הפרסומים המיוחסים למבקשת. ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. בנוסף המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך.

3. משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.

סוף ציטוט.

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.