תלונה מוצדקת נגד פרקליטת המדינה בבית המשפט העליון נגה בן סידי

נובמבר 2019 – העיתונאית לורי שם טוב התלוננה כי פרקליטת המדינה נגה בן סידי מסרה פרטים שגויים לשופט העליון קרא כדי לשבש הדיון בבית המשפט בעניין בקשתה של שם טוב שתשוחרר ממעצר הבית, וכן יבוטלו דמי הכופר בסך 20,000 שקלים שהותנו לשם טוב לקבלת חומרי חקירה כדי שתוכל להגן על עצמה.

פרקליטות המדינה טענה: “פרוטוקול הדיון מהווה פעמים רבות קצרנות של הנאמר בדיון ואינו משקף “כל מילה ומילה” הנאמרת במהלך הדיון”.

הנציב קבע כי תגובת הפרקליטות לתלונה מטעה ואינה אמת:

“מפרוטוקול הדיון עולה, כי דבריה של עו”ד בן סידי לבית המשפט בעניין זה היו לא מדויקים וכי עלול היה להיווצר הרושם כי במועד הדיון שיתקיים שבוע לאחר מכן, בבית המשפט המחוזי, תינתן החלטה גם בעניין הייצוג המשפטי.

להלן ההפניות הרלוונטיות מתוך פרוטוקול הדיון מיום 18.9.19 (ההדגשות אינן במקור):

א. “עו”ד בן סידי: לעניין הייצוג, אכן לפני הפגרה היה דיון בפני כב’ השופט שגיא אחרי שהמדינה הסכימה למימון ייצוג לפי סעיף 19 … והעוררת ביקשה לקבל ייצוג בתעריף גבוה מזה….התנגדנו, העניין קבוע לעניין הבקשה זו בשבוע הבא.

כב’ השופט ג’ קרא: אצל השופט שגיא בשבוע הבא?

עו”ד בן סידי: בעניין בקשות נוספות.

כב’ השופט ג’ קרא: בעניין הייצוג שלה?

עו”ד בן סידי: גם…

(פרוטוקול הדיון עמ’ 3)

ב. עו”ד בן סידי: הפרקליטה שמטפלת מסרה שזה אמור להינתן בשבוע הבא.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 4)

ג. עו”ד בן סידי: אדייק את הדברים. ראשית לגבי הדיון הקודם, מתן הייצוג נדחה בלי תאריך חדש. ב 26.9 תינתן בין היתר החלטה גם בעניין הזה.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 6)

הנציב קבע: “עדיין לא אוכל שלא לציין כי היה מקום לנקוט זהירות יתרה ולא לטעון טענות אשר עלולות ליצור את הרושם המוטעה, כי הבקשה של שם טוב תידון ותוכרע בדיון הבא, הקבוע לעוד שבוע ימים”.

גם בעניין התייחסות עו”ד בן סידי בעניין השוואת תעריף מימון יצוג משפטי לתעריף הניתן לעובדי המדינה, שיקרה עו”ד בן סידי כשטענה שלא הבחינה בין לורי שם טוב לבין נאשם 3 עו”ד צבי זר, כמקור להעלאת טענה זו.

הנציב קבע, כי היה על עו”ד בן סידי לדייק בדבריה לבית המשפט.

מצורף בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 – נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

השופט עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של פרקליט המדינה שי ניצן ליחצ"ן את הפרקליטות

עוזי פוגלמןנובמבר 2019 – שופטים מכהנים ביניהם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של שי ניצן במסמך שבו ביקש ניצן מבכירי הפרקליטות לשעבר לסייע בהסברה בתקשורת וליחצ"ן נגד פרסומים שונים וביקורתיים, שנחזים בעיניו כיוצרים דה-לגיטימציה לגוף שבראשו הוא עומד. בין היתר כלל המסמך פרטים על אודות פרשת פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד שמואשמת בפלילים.

 

להלן מכתב שי ניצן שבו הוא קורא ליחצ"ן את פרקליטות המדינה

ת6

 

 

תלונה נגד פרקליטה על מכבסת מילים

2.09.2019 – במהלך דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופט קרא, מסרה נציגת הפרקליטות דברי כזב לשופט על מנת לטרפד תוצרים אפקטיבים של דיון הערר. הפרקליטה מסרה כי עומד להתקיים דיון קשור במחוזי בעוד כשבוע ובכך למנוע מהשופט קרא לקבל החלטה אלא להמתין, מה שלא היה ולא נברא.
עוד מסרה הפרקליטה כי העוררת אמרה דברים מסוימים, מה שלא היה ולא נברא.
תלונה הוגשה על ידי העוררת נגד הפרקליטה (מצורפת) לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
מצורפת התלונה וקטע רלוונטי מדברי הפרקליטה במהלך דיון הערר פרוטוקול דיון בש"פ 5019 מיום ה- 18.09.2019.

Document-page-001ת1

אימוץ על פי אדיפוס

ערעור של האמא לשמור על קשר עם בנה שנשלח לאימוץ נדחה על ידי בית המשפט העליון בתואנה כי הקשר אינו לטובת הילד.
על פי הערכים היהודיים לא קיים דבר הנקרא אימוץ סגור דהיינו נתק מוחלט מהמשפחה (המולידה). הדוגמה הקלסית לכך מהתורה היא אימוצו של משה רבנו על ידי "בת פרעה" (שמה של בת פרעה לא הוזכר בתנ"ך). משה אומץ עקב היותו בסכנת חיים מיידית. כל היילודים מבני ישראל הושלכו ליאור.. משה שמר על קשר עם הוריו, אחיו ומשפחתו וידע היטב מהו מוצאו.
במערכת המשפט הישראלית האימוץ המקובל הוא על פי שיטת "אדיפוס", דהיינו נתק מוחלט בין המאומץ למשפחה.וכפי שידוע נתק זה גורם לבעיות קשות בהמשך. לדוגמא אם כעבור מספר שנים האימוץ כושל, הילד כבר לא בקשר עם אימו יולדתו והוא תלוש ללא משפחה.

מצורפת החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

גלגולה של בקשת פסילת השופט אברהם הימן

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן.
השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019.
בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו.
שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: "לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19)".
מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: "ערר זה – אין בו ממש"…"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..

מצורפים:
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו – מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-001

הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך

ג1
שופט בית המשפט העליון – פרופ. עופר גרוסקופף

04.05.2019 – בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר".

לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן

ל1
העיתונאית לורי שם טוב

בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופטת העליון ברון לשחרר את שם טוב מהמעצר בתנאים שאינם ניתנים ליישום. וכך גם שופטים לאחר מכן עד אשר הגיע הדיון בערר המעצר בפני השופט גרוסקופף.

יום קודם שחרורה של שם טוב מהמעצר, ב- 01.05.2019, התקיים דיון בפני שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעניין ערר שהגישה שם טוב על שבית המשפט המחוזי אינו מאפשר לה להגיש בקשות לשחרורה ממעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מהסנגוריה.
במהלך הדיון התברר עד מהרה שהשופט גרוסקופף מתכוון לדון על מעצרה של שם טוב, ולשחרר אותה. כעבור כיממה פרסם גרוסקופף החלטתו וקבע תנאי חלופת מעצר ששם טוב יכולה לעמוד בהם. דהיינו מעצר בית מלא ללא גישה לאינטרנט, עם 4 שעות אוורור ביום בליווי בן זוגה. בנוסף הפקדת מזומן של 10,000 שקלים,ערבות של 50,000 שקלים וערבות צד ג של 25,000 שקלים.
גרוסקופף נימק החלטתו בכך ששם טוב "עצורה מזה כשנתיים חודשיים, וזהו בוודאי זמן חריג בשים לב לטיב העבירות בהן היא נאשמת". בנוסף ציין גרוסקופף כי הדיונים במשפט העיקרי ימשכו עוד חודשים ואפילו שנים. גרוסקופף נימק בנימוקים נוספים כגון ששני הנאשמים האחרים בפרשה משוחררים ממעצר מעל שנה, ובנוסף כי שם טוב עצורה מזה שנתיים וחודשיים ועברה כברת דרך להפקת לקחים, עוד ציין גרוסקופף כי המעצר הממושך של שם טוב פוגע ביכולותיה להתמודד במשפט המורכב הניצב מולה.
שעות ספורות לאחר פרסום החלטת השופט גרוסקופף שוחררה שם טוב ממעצרה בתנאים שנקבעו.
בש"פ 2847-19

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־סוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי , פרופ. בועז סנג'רו , גלובס , 23.01.2019

 להורדת המאמר בפורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001

פרשת הבלוגרים – השופט נעם סולברג

01.04.2019 – פעמיים האריך השופט נעם סולברג את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב, ומשני הארכות המעצר לא מובן מדוע שם טוב עצורה.

בפעם הראשונה ימים ספורים לאחר מעצרה ב- 03.03.2017 בש"פ 1999/17 שבו ציטט פסוק מספר משלי ובו משל על אישה נכריה, פתיינית זונה ואפיקורסית המפתה אנשים שסופם רע ומר. בכל החשדות כנגד שם טוב אים זנות פתיינות ושאר ירקות.

בפעם השניה האריך סולברג את מעצרה של שם טוב בספטמבר 2018 , בש"פ 6589/18 עת הייתה עצורה שנה ושבעה חודשים. סולברג האריך את מעצרה בעוד חמשה חודשים בגלל אישומים של "פרסומים מכפישים ובוטים במרשתת". סולברג הוציא "ירקות" חדשים נגד שם טוב מהסל וכתב בהחלטתו על נטייה אובססיבית ואגרסיבית ועוד "ירקות" חדשים..

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל.
מינץ כתב בהחלטתו שמדובר בתיק תפ"ח (תיק פשעים חמורים) בעוד המדובר בתיק ת"פ (תיק פלילי) על עבירות שיימינג שאפילו בתחנות המשטרה לא מקבלים תלונות על עבירות מסוג זה.

לצפיה / הורדת החלטת השופט דוד מינץ בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019 הקלק כאן

תפח