כשלים חמורים בפרקליטות ובמשטרה

פרקליטות המדינה הוא גוף פוליטי הפועל על פי אינטרסים של מקורבים. מה קורה כאשר האזרח פונה למשטרה ועורר לפרקליטות בתלונה שעניינה סכנת חיים?. להלן בירור תלונה על מחלקת עררים של פרקליטות המדינה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.

שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות

בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.

זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, – כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

מצורפים:

– בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות — 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

 

 

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

Document-page-001

Document-page-002כשלים חמורים

שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה – ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות – לטובת הפרקליטות – את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון – הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.

פרקליטה דפנה אברמוביץ'