כלובי אדם ותרופות ללא אבחון: ממצאי ביקורי הפתע במעונות לבעלי מוגבלויות

הביקורים מטעם ארגון "בזכות" מציגים תמונה קשה של דרכי הטיפול במעונות וההוסטלים בישראל 2018. עדויות של גורמים נוספים מגבים את ממצאי הביקורים. "שאנשים יידעו שזה מה שעושים", אומרת נעמה לרנר מהארגון. במשרד הרווחה דוחים את הטענות: "מידע מוטה"

כלובי אדם ותרופות ללא אבחון: ממצאי ביקורי הפתע במעונות לבעלי מוגבלויות , סדר יום עם קרן נויבך , 09 בדצמבר 2018 , כאן

האם ייתכן שבישראל 2018 בעלי מוגבלויות מוחזקים בכלובים ונקשרים לכיסאות? לפי ממצאי ביקורי הפתע שנערכו במעונות לבעלי מוגבלויות על ידי ארגון "בזכות", התשובה היא כן. נעמה לרנר מ"בזכות" הציגה היום (ראשון) את ממצאי הביקורים בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב', וסיפרה כי "כשמגיעים למעונות בזמנים שהצוותים לא מוכנים אליהם, מגלים דברים שלא רואים בדרך כלל".

על התנאים המזעזעים שנראו בביקורים סיפרה לרנר: "את הכלובים ראינו בכמה מקומות, כמו במעונות 'סלם נגב'. אלו למעשה כלובי אדם. אנשים בגירים שרוצים לכלוא אותם בשעות מסוימות כשרוצים שינוחו. לדוגמה כמו לול לאדם מבוגר. הצוות מאוד ישיר ואמר לי שזה בשביל שאנשים לא ייצאו מהמיטות כשלא רוצים שייצאו.

"יש כיסאות קשירה ממתכת שמרותקים לרצפה ממתכת. גם בהם מגבילים אנשים לדקות ולפעמים לשעות. בבמקרה שנתקלתי בו במעון בטבריה, ישב אדם בכיסא כזה, ואיש צוות אמר לי שהוא צריך להכין אוכל והוא לא יוכל שהמטופל הסתובב לו בין הרגליים. המשכתי להסתובב במעון, וכשחזרתי לביתן בו הבנאדם היה מרותק לכיסא, ראיתי שהוא עוד שם. במעון "רוגלית" מצאנו את המעון בשנת לילה בשעה שמונה בערב. רוב האנשים היו ערים אבל הצוות לא נתן להם לצאת מהמיטות".

עדויות נוספות חיזקו את הממצאים שהוצגו על ידי ארגון "בזכות", ואף הציגו תמונה קשה עוד יותר. ריקי פז, שבנה ערן מטופל במעון "נווה האירוס", סיפרה בתוכנית על המצב שבו מצאה את בנה כשביקרה במעון. "אחרי תלונות רבות של ערן לא הודעתי למעון ופשוט באתי. הכל נראה פסטורלי לכאורה כמשגיעים", סיפרה ריקי. "בכניסה יש מישהו ששואל אותך לאן אתה צריך ומודיע על כך לצוות. איך שפתחו לי את השער רצתי לחדר וערן לא היה שם, אף אחד לא ידע איפה הוא.

"הרכזת ביחידה אמרה לי שתחפש אותו. היא מסתובבת עם צרור מפתחות עם ידית תלושה של דלת. היא רצה למעלה ומחפשת את ערן. ערן יורד ונראה מוזנח. אז המרכזת רצה למנהל המעון ואמרה לו שאני מצלמת, והוא נכנס להיסטריה. אמרתי למנהל המעון 'מה אתה מפחד? תראה לי את היחידה'. ערן היה ביחידה הסגורה והוא סיפר לי על קקי ופיפי על הרצפה – גועל נפש. אף אחד לא ראה את היחידה הסגורה".

אורי שחף, שעבד בתור מתאם טיפול סוציאלי במעון "בית גיל עד", הציג בעיות נוספות ומטרידות לא פחות, כמו מתן תרופות למטופלים ללא אבחון מתאים. "המעונות מחזיקים צוותים רפואיים משל עצמם. במעון שהייתי, הפסיכיאטר כתב לאחד המטופלים אבחון של סכיזופרניה מבלי להסתכל בתיק ובלי לדבר עם אנשים שמכירים אותו. זאת כדי לתת תרופות שעליהם המעון יקבל החזר כספי", סיפר שחף.

עוד אמר שחף: "בדקתי את התיקים הרפואיים ומצאתי שבתוך מעון של אנשים עם מוגבלויות, 50% מהמטפולים מאובחנים כסכיזופרנים, והם קיבלו את האבחנה במעון". ריקי פז הוסיפה: "לבן שלי הוציאו ארבעה ליטר מים מהריאות בבית החולים, כתוצאה מעודף כדורים פסיכיאטריים".

נעמה לרנר מ"בזכות" סיכמה: "מה שגרם לנו להוציא את הדברים החוצה זה השיטתיות. המעונות וההוסטלים בישראל פועלים ככה כמדיניות. אנחנו רוצים שאנשים יידעו שזה מה שעושים במדינת ישראל. הציבור צריך להגיד 'אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה זה קורה'".

משרד הרווחה: "אינפורמציה לא מדויקת ומוטה"

במשרד הרווחה דחו את ממצאי הבדיקה של "בזכות", ובתגובה נמסר: "אנו מצרים על כך שארגון 'בזכות' מפיץ אינפורמציה לא מדויקת ובעיקר מוטה הפוגעת בדימוי של מסגרות הדיור ובכך גם בדיירים בעלי המוגבלויות, כדי לקדם את האג'נדה הפרטית של גברת לרנר ואת האינטרסים של הארגון. מדיניות המשרד הינה שקיפות ושיתוף פעולה ולכן אפשר את הביקורים של ארגון בזכות בידיעה שהביקורים מוטים מראש ונועדו לנגח את מסגרות הדיור".

ממעון "בית גיל עד" נמסר: "המעון פועל ברישיון משרד הרווחה ובהתאם לנהליו. אורי שחף פוטר בעקבות ליקויים בתפקודו ותגובותיו האלימות כלפי המנהלת המקצועית, שעבדה במעון בזמנו והייתה אחראית על עבודתו, לצערי מדובר כאן בייצר נקמנות".

ממעון "נווה אירוס" נמסר: "המעון מהווה בית חם לחניכים מזה כ-50 שנה. כל טענותיה של גברת פז ידועות לנו. הן נבדקו על ידנו ונבדקו על ידי פיקוח משרד הרווחה".

גמלנו את הבן שלנו מסמים פסיכיאטריים

סדר יום עם קרן נויבך, מרץ 2018 – גדי (שם בדוי) בריאיון לקרן נויבך על שורת התרופות הפסיכיאטריות שקיבל הבן שלו בעקבות התקפי חרדה ועל הגמילה: "התחלנו לחפש מידע וגילנו שכל תאוריית חוסר האיזון הכימי נולדה ע"י חברת תרופות. התרופות מטפלות בטווח הקצר בסימפטומים – אבל בטווח הארוך הן מזיקות יותר.

התעללות בחוסה בית חולים מעלה הכרמל

מתוך "סדר יום עם קרן נויבך" – 18.03.2018 – "עדי", שם בדוי, נקשרה והוכנסה לבידוד 14 פעמים בפרק זמן של שבועיים, במהלך אשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי מעלה הכרמל. באחת הפעמים היא נקשרה ל14 שעות רצופות. ע"פ מסמכים ועדויות שהגיעו לידנו, בשום שלב, עדי לא היתה מסוכנת לעצמה או לאחרים.
‏בין הסיבות לקשירה שצוינו במסמכים שמצוטטים במכתב תלונה של ארגון בזכות למנכ"ל משרד הבריאות: אי שקט, צעקות, סירוב לקחת תרופה, זריקת טלפון, דפיקה על השולחן, התעמתות מילולית עם הצוות וניבול פה וגרימת נזק לרכוש.
‏אין ספק, זה לא פשוט לצוות, זו התמודדות לא קלה, אבל ע"פ מסקנות הוועדה לצמצום הקשירות במערכת הבריאות, מסקנות שאומצו במלואן ע"י משרד הבריאות, הן אינן מצדיקות, בשום שלב קשירה של מטופל. קשירה שהיא פגיעה קשה בגופו, בנפשו ובכבודו של האדם. ‏יותר מזה: השימוש בקשירות הופך את הטיפול למועד לכישלון מראש. הוא מביא לפגיעה אנושה בכבודה, בגופה ובנפשה של עדי, להתנהגות סוערת יותר מצידה, לקשירה נוספת, להתנגדות נוספת וכך, מעגל אינסופי ומיותר שלא יביא מזור לאיש. האם לא הבינו בביה"ח מעלה כרמל שהמטרה אינה לשבור את רוחו של המטופל?

הוסטלים משרד הרווחה – תנאים קשים, מדריכים ללא הכשרה, ויחס משפיל לחוסים

מרץ 2018 – קרן נויבך בשיחה עם נעמה לרנר, ח"כ סתו שפיר ואורלי (שם בדוי) שהוציאה את אחותה מאחד ההוסטלים: "חזרנו להוסטלים, המדינה הפריטה, היחס לחוסים לא סביר, התנאים מחפירים, ההורים מפחדים שיפגעו להם בילדים. נעמה לרנר מארגון בזכות טוענת שפנתה למשרד הרווחה ומשם נמסר לה בתגובה: "פניתם לתקשורת, אנחנו לא נטפל".

חירשת ועיוורת 30 שנה במוסד פסיכיאטרי שער מנשה ללא מענה טיפולי ראוי

סדר יום עם קרן נויבך , 21.01.2018 – מבקר המדינה השופט יוסף שפירא פתח בבדיקה בנוגע להחזקתה של יסמין, אישה עם חירשות ועיוורון בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה במשך כמעט 30 שנה. בשבוע שעבר הגיעו שתי נציגות מטעמו כדי לעמוד על מצבה.

חירשת ועיוורת 30 שנה במוסד פסיכיאטרי שער מנשהביום שישי הגיעה חברת הכנסת יעל כהן פארן לבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה כדי לפגוש את "יסמין", אישה בת 50 שמוחזקת בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה כבר 29 שנים. היא הגיעה כשהיא מלווה במומחית לשפת הסימנים והנהלת שער מנשה ומשרד הבריאות הבהירו לה שהמתרגמת לשפת הסימנים לא תוכל להכנס איתה. בלעדיה לח"כ כהן פארן לא היתה שום יכולת לעמוד על מצבה של יסמין ולברר מה קורה איתה באמת. היא רק יכלה לשמוע מה מספרים עליה אנשי הצוות. ממה שנאמר לה, אין אף איש צוות בשער מנשה שמתמחה בשפת סימנים לאנשים עם חירשות ועיוורון או שהוכשר לעבוד עם אנשים עם חירשות ועיוורון ומסוגל לתווך ליסמין את העולם ולהנגיש לה אותו. פשוט אין. היא המטופלת היחידה בכל בית החולים במצב של חירשות ועיוורון. וככה זה נמשך כמעט 30 שנה.

מה זה אומר? על פי מה שנמסר לחברת הכנסת כהן פארן מתנהלים איתה ומולה לצרכי תפקוד בסיסים בלבד (אוכל, מקלחת, בגדים) במספר סימנים מוסכמים בודדים כמו למשל ע"י מגע ביד עם צרור מפתחות שמסמל איש צוות או שהיא כותבת ביד לאחות את המילה "תה". זו לא תקשורת. תחשבו שזה כל מה שיכולתם להגיד לעולם. היא אינה מקבלת כל טיפול פסיכולוגי או כל טיפול שיחתי אחר, כי אין אף אחד בשער מנשה שמסוגל לתקשר איתה באופן שמתקשרים עם אנשים עם חירשות ועיוורון. תחשבו שלא היה לכם אף אחד לדבר איתו בעולם. אף אחד.
אני לא יודעת אם אפשר להבין את עומק העוול שנעשה לאישה הזו. לא רק שהיא מראש מוגבלת בנגישותה לעולם, בשער מנשה מצמצמים ומצרים את הנגישות הזו עד כמעט למינימום הנדרש. יש שם בת אנוש. עם מחשבות וחוויות ורצונות וחלומות ושום דבר מזה אינו יכול להישמע. שום דבר מזה אינו יכול לצאת החוצה.
וככה זה נמשך כבר כמעט 30 שנה.
זה חייב להפסק. חייב. ליסמין יש זכות לנגישות לעולם הזה בדיוק כמו לכל אחד מאיתנו. הזכות הזו נגזלה ממנה בכל השנים האלו ועכשיו הגיע זמן התיקון.

פרקטיקת הקשירות במוסד פסיכיאטרי שער מנשה

דצמבר 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – פרופ' אלכסנדר גרינשפון מנהל בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה מנסה להסביר בריאיון לקרן נויבך מדוע אצלו בבית החולים קשירה ובידוד ממושכים הם פרקטיקה מקובלת, בניגוד גמור להנחיות משרד הבריאות, לחוק הבינלאומי ולפרקטיקות המקובלות בעולם.

 

אלימות נגד חוסים בהוסטל בראשית של משרד הרווחה

03.07.2017 – סדר יום עם קרן נויבך אורחים רן רזניק , דקלה אהרון שפרן ובני משפחה של חוסים הסובלים מאלימות במוסד בראשית של משרד הרווחה הממוקם בבית חולים שער מנשה.

טענות ליחס נוקשה הגובל בהתעללות ואף גילויים של אלימות מצד אנשי הצוות למטופלים, בהוסטל "בראשית" הנמצא בתוך מתחם בית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה, אבל מפוקח ע"ח משרד הרווחה. מעדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום, ראש התחום החברתי דקלה אהרון שפרן ופרשן הבריאות של ישראל היום רן רזניק, עולה כי המטופלים במקום ננזפים בצעקות באופן תדיר ע"י הצוות, המקום מתנהל באווירה של פחד וכי הצוות נוהג באלימות כלפי המטופלים. במקרה אחד שנביא כאן הבוקר של צעירה על הקשת האוטיסטית, נמנעה מבני משפחתה האפשרות לראות אותה במשך תקופת אשפוזה, היא קיבלה כמות גדולה של תרופות שפגעה בבריאותה ונגרמה לה פגיעה נפשית קשה. במקרה נוסף, מטופל פגוע ראש אושפז בחדר המיון של בית החולים זיו בצפת, עם חבלות בידיים ובצלעות, לדבריו בשל אלימות של הצוות כלפיו.