מדוע נדרשים לפרקליטות המדינה 480 ימים להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח?

31.12.2019 – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן בדק תלונה על פרקליטות המדינה ולנגד עיניו מריחת הזמן של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בטיפולם בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.

מה הייתה תגובתו?

להזכיר כי לורי שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

מצורפים:

בירור תלונה מספר 497-19 ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שעניינה הטיפול הלקוי של פרקליטות המדינה בתלונה על איומים ברצח – 31.10.2019.

הודעת  פרקליטות המדינה כי ידרש לה חצי שנה להחליט האם לטפל בתלונה על איומים ברצח – 18.09.2019.

דוגמא על איומים ברצח במרשתת – ינואר 2019 – תלונה בנושא הוגשה למשטרה אך נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004איומיםפתיחת תיק ערר

 

כמה שווים חיי אדם בעיני מבקר המדינה?

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה למבקר המדינה על מחדל מחלקת עררים של פרקליטות המדינה. בתלונה נטען כי 480 יום יידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח אזרחית.
חלקה של מחלקת העררים הוא 180 ימים שיידרשו לה לטפל בערר על סגירת התלונה של איומים ברצח בעילת "חוסר עניין לציבור".

ומה תגובת מבקר המדינה?
להמתין להחלטת מחלקת העררים של פרקליטות המדינה (6 חודשים להחלטה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח).

מצורפים:
תגובת מבקר המדינה – 04.11.2019.
הודעת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה שיידרשו לה 180 יום לטפל בערר על סגירת תלונה איומים ברצח – 18.09.2019.
התלונה שהוגשה למבקר המדינה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003תגובת המבקר - תלונה 1085585

פרקליטות המדינה: 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה איומים ברצח על אישה בת 50

אוקטובר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה שעניינה אכיפה בררנית, זילזול בחיי אדם וכבוד האדם. מדובר בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל בינואר 2019 בגין ריבוי באיומים ברצח על אישה כבת חמישים. על פי תכתובת עם פרקליטות המדינה עולה כי ידרשו לפרקליטות המדינה כ- 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה.

המתלונן טען כי בסוף אוקטובר 2019 קיבל מכתב ממחלקת עררים בפרקליטות המדינה (מצורף צילום). שבו הם מודיעים כי ההחלטה בערר צפויה להתקבל ב – 19.04.2020. יוצא אפוא כי תלונה שהוגשה על הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח בינואר 2019 תטופל אם בכלל לא לפני אפריל 2020 , כלומר כעבור 16 חודשים כ – 480 יום.
עוד טען המתלונן כי בבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת – התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". (מצורף קטע מהנוהל).
נציבות תלונות הציבור התבקשה לברר כיצד תלונה על ריבוי איומים ברצח אישה בת חמישים אינה מטופלת על פי הוראת פרקליטות המדינה או שתטופל לפחות כעבור 480 יום, ואילו
תלונה איומים על שוטר מטופלת בהקדם האפשרי.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על פרקליטות המדינה. 30.10.2019.
– מקצת האיומים ברצח שנכתבו במרשתת ינואר 2017 .
– קטע מנוהל שיימינג על שוטרים המורה על פתיחת חקירה מידית נגד כאשר קיים חשש לאיום על שוטר במרשתת. – נוהל 90.028.223 של משטרת ישראל.
הודעת פרקליטות המדינה כי ידרשו לה 180 לבחון הערר האם לחקור איומים ברצח על אישה בת 50.  – 18.09.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003איומיםנוהל

 

"אין בידי לשים שיקול דעתי"

נציב תלונות הציבור - אין בידי לשים שיקול דעתיאוקטובר 2019 – כך מדירים רגליהם נציבויות תלונות הציבור נוכח הפרקטיקה של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבודם וחירותם של אזרחים.
תלונה הוגשה נגד פרקליט המדינה שי ניצן שהוציא דיבה רעה על לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד ובעודה במעצר מזה כשנתיים בחשד על העלבת עובדי ציבור במרשתת.
בתלונה נטען כי שבכנס הפרידה מהשופט אורי שהם בנערך באוגוסט 2018 בבית המשפט העליון אמר שי ניצן על הגב' שם טוב, כי: "…פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מנגד, תלונה שהגישה הגב' שם טוב על פרסומים מכפישים נגדה בטוקבקים, אשר כללו ביטויי רצח, נסגרה על יד פרקליטות המדינה בעילת "חוסר עניין לציבור".

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן הדיר רגליו מבירור התלונה על העוול הנגרם לאזרח המאוים ברצח, והשיב תשובה פתטית נוכל התנהלות הפרקליטות וכתב בתגובתו: "ההחלטה לסגור את התלונה שהגישה הגב' שם טוב הינה החלטה המצויה בליבת שיקול הדעת המשפטי של התביעה ואין בידי לשים שיקול דעתי חלף שיקול דעתה,
בעניין זה".

מצורפת החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן להדיר רגליו מאי טיפול גורמי האכיפה נוכח איומים ברצח על הגב' שם טוב. – בירור תלונה מספר 505/19 מה- 27.10.2019.

Document-page-001Document-page-002

מה שווה כבודו וקניינו של אדם בעיני פרקליטות המדינה?

27.10.2019 – לאחר שתפסו את חפציה של העיתונאית לורי שם טוב ובן זוגה מיום 27.02.2017 , מודיעה פרקליטות המדינה בימים אלו כי היא מוכנה להשיב החפצים התפוסים.
מהדוח עולה כי הפרקליטות החזיקה בידיה במשך שנים מחשבים, מצלמות וסמרטפונים שלא לצורך.
כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כך שהיה לפרקליטות כשנתיים ושמונה חודשים "לשתול" כל ראיה מפלילה בדברי המחשב.
אילולא הייתה שם טוב מגישה בקשה להחזרת התפוסים, מן הסתם הייתה הפרקליטות מחלטת את החפצים ולוקחת אותם לרשותה.
פרקליטות המדינה אף מודה כי טעתה בזהות של בן זוגה של שם טוב למרות שהיה עצור בפרשה במשך 8 ימים.

מצורף קטע ממסמך פרקליטות המדינה שבו היא מודיעה על פי הוראת בית המשפט אילו חפצים היא יכולה להשיב לבעליו לאחר שהחזיקה בהם כשנתיים ושמונה חודשים שלא לצורך. 23.10.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-009Document-page-010

 

מערכת המשפט מתעללת בעיתונאית לורי שם טוב

אוקטובר 2019 – בקשה חריגה מספר 345 הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן בבית משפט מחוזי תל אביב שבו ביקשה הבלוגרית כי השופט שכלא אותה במעצר שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח וכחצי שנה במעצר בית על העלבת עובדי ציבור, יאפשר לה לעבוד בזנות.
מערכת המשפט מתנכלת לשם טוב עקב היותה עיתונאית המבקרת את מערכות המשפט והרווחה. פרקליטות המדינה הגישה נגד שם טוב כתב אישום עב כרס של כ- 120 אישומים על העלבת עובדי ציבור והשופט הימן כאמור קבע מעצרה עד תום ההליכים.
השופט במשפט העיקרי שגיא אינו מאשר הקצאת הגנה הוגנת לשם טוב במשפט העיקרי ולכן אין לשם טוב שום סיכוי להוכיח חפותה במשפט.
הנוקשות של מערכת המשפט על כל יחצניה בתקשורת נובעת מחוסר היכולת של מערכת המשפט לעמוד מול הביקורת הציבורית.

מצורפים:
בקשה מספר 345 בתיק מ"ת 14280-04-07 שהגישה שם טוב לשופט אברהם הימן שישחרר אותה ממעצר בית כדי שתוכל לעבוד בזנות רחוב.
תמונת שופט המעצרים אברהם הימן שכלא את העיתונאית שם טוב במעצר שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח וכחצי שנה במעצר בית על העלבת עובדי ציבור.
תמונת השופט במשפט העיקרי בני שגיא שאינו מאפשר מינימום הגה לשם טוב מול כתב האישום האדיר העומד נגדה.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

הימן

שגיא
 השופט במשפט העיקרי בני שגיא שאינו מאפשר מינימום הגה לשם טוב מול כתב האישום האדיר העומד נגדה

 

השירות של פרקליטות המדינה לאזרח

אוקטובר 2019 – שנה וארבעה חודשים ידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח. וזאת בניגוד לנוהל משטרה המורה על פתיחת חקירה מיידית באיומים על שוטר במרשתת.

בינואר 2019 הגישה לורי שם טוב תלונה על איומים ברצח ועל כוונה לרצוח שהופיעו בטוקבקים נגדה במרשתת. בין הפרסומים נכתב:
"כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח
".

באוגוסט 2019 הודיע הפרקליטות טלפונית על סגירת התיק עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש במקום על החלטת הפרקליטות.
ב- 18.09.2019 הודיעה הפרקליטות כי תימסר תשובה האם יוחלט לטפל בתלונה על איומים ברצח בסביבות ה- 19.04.2020.

כלומר ידרשו לפרקליטות כחצי שנה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.
נוהל 90.028.223 של משטרת ישראל העוסק בשיימינג במרשתת על שוטרים קובע כי "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

כלומר איומים על שוטר מטופלים בהקדם האפשרי. מדוע אם כן על איומים ברצח אזרח נדרש לפרקליטות כשנה וחצי להחליט אם לטפל?

מצורפים:

– קטע מנוהל 90.028.223 של משטרת ישראל העוסק בטיפול בשיימינג במרשתת על שוטרים.
קטע מערר שהוגש על החלטת הפרקליטות שלא לטפל בתלונה על איומים ברצח עקב חוסר עניין לציבור. 1.08.2019.
– הודעת הפרקליטות מ- 18.09.2019 כי יידרש לה כחצי שנה עד ה- 20.04.2019 להחליט אם לטפל בתלונה על איומים לרצח.
קטעים מאיומים ברצח על המתלוננת לורי שם טוב. 25.01.2019.

איומיםנוהלעררפתיחת תיק ערר

פרקטיקת עינוי דין

אוקטובר 2019 – אם יש משהו שמערכת המשפט מעולה בו הוא עינוי הדין נגד האזרח. עינוי הדין הוא פרקטיקה של מערכת המשפט.
דוגמה לכשל מערכתי חמור ומתמשך הנו תפיסת חפציה של הבלוגרית העיתונאית לורי שם טוב וחפציו של בן זוגה.
בתאריך 27.02.2017 נתפסו בביתם חפצים יקרי ערך שבהם 3 מחשבים נייחים, מחשב נייד, שתי מצלמות, ושני סמרטפונים. ניתן לראות כי המדובר בציוד יקר ערך ובו מידע אישי יקר ערך.
החפצים נתפסו בניגוד לחוק עם צו חיפוש לקוי ובו הוראה לחפש בחפצים ללא עדים ללא הנמקה מדוע יעשה כך. גם החלטה על הארכת תפיסת החפצים נעשתה בניגוד לחוק ובמעמד צד אחד.
יתרה מכך, פרקליטות המדינה יכלו לחפש, להוציא פלטים, ולשתול כל מידע מפליל ברכיבי הזיכרון של החפצים במשך שנתיים ושמונה חודשים שחלפו מיום תפיסת החפצים. נשאלת השאלה מדוע הפרקליטות לא מחזירה החפצים לבעליהם?
התשובה לכך הנה הפרקטיקה של פרקליטות המדינה ומערכת המשפט לזלזול בכבוד האדם וחירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו.
דיון בנושא התקיים השבוע בפני השופט אברהם הימן העלה חרס. מתברר כי הפרקליטות מתוך רשלנות אינה מבחינה בין חפציה של שם טוב לחפציו של בן זוגה ומבלבלת בין בן זוגה של שם טוב לאדם אחר.

מצורפים:

– דוגמא לצו חיפוש לקוי שופט מעצרים עלאא מסארווה ללא הנמקה מה החשד והעילה לחיפוש, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים מה שמאפשר השתלת ראיות מפלילות. פברואר 2017 – כל צווי החיפוש שהוציא מסארווה בפרשה לקויים.
– החלטת "כמבוקש" השופטת מעצרים חיותה כוחן להארכת החזקת התפוסים עד תום ההליכים טרם הוגש כתב אישום, ובמעמד צד אחד ללא נוכחות החשודים ובאי כוחם בניגוד לחוק – מרץ 2017.
– פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן כעבור שנתיים ושמונה חודשים , לא הביא לשום תוצר אפקטיבי להשבת התפוסים המוחזקים בידי הפרקליטות שלא לצור ובניגוד לחוק – 17.10.2019 – ע"ח 60702-09-19.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003חיותה כוחן - הארכת החזקת חפציםצו חיפוש מסארווה

 

 

תלונה נגד פרקליט המדינה שי ניצן

אוקטובר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליט המדינה שי ניצן שעניינה מוסר כפול והטעיית שופטים בבית משפט העליון הדנים בעניינה של העיתונאית לורי שם טוב.

בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מהשופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט ואמר על העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. הגב' שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
בינואר 2019 הגישה הגב' שם טוב תלונה במשטרה על פרסומים מכפישים נגדה בטוקבקים. הפרסומים כללו ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומים:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".
התלונה על ריבוי איומים ברצח במרשתת נסגרה על ידי פרקליטות המדינה עקב "חוסר עניין לציבור".
בתלונה נטען כי פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו בפני שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי פרסומיה של טוב העצורה מזה כשנתיים הנם כאלימות פיסית. החשד על פרסומיה של שם טוב לא כלל איומים ברצח או הודעה על רצח אלא חשד על פרסומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליטות המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

תלונה נגד שופט מעצרים אברהם הימן

אוקטובר 2019 – בבקשת לתיקון פרוטוקול שהגישה הנאשמת לורי שם טוב על העלבת עובדי ציבור החליט השופט אברהם הימן כי לא יטפל באף בקשה עד אשר יוברר מי הקליט הדיון בפניו.

וכך כתב הימן בהחלטתו (מצורפת) מיום 15.08.2019: "אני מורה על אותו 'צד ג' אשר הקליט הקלטה באולם בית המשפט, בלי ידיעת בית המשפט, … להכין תצהיר ערוך כדין.. . בו יצהיר נסיבות ההקלטה, למניע להקליט הקלטת סתר… לשיטת ההקלטה ….בשלב זה איני קובע ביומני, תזכורת פנימית למעקב, לפי שיש להמתין ביצוע האמור בהחלטה זו על ידי המבקשת או לבקשה אחרת כלשהיא של המבקשת בכפוף להחלטה לעיל".

בתלונה נגד השופט הימן נטען כי השופט הימן מפנה אל שם טוב החלטתו ומתנה המשך טיפול בבקשות שם טוב במידע שיקבל מצד ג' בעוד לשם טוב אין סמכויות אכיפה או חקירה כלפיו.
עוד נטען כי כי שם טוב במעצר בית מזה כשלשה חודשים לאחר שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור ע"פ החלטת השופט הימן. שם טוב בפשיטת רגל וללא הכנסות כלשהן מלבד קצבת הבטחת הכנסה זעומה. בנסיבות אלו אין לשם טוב סמכויות כלשהן על אדם כלשהו.
במקום לפנות למשטרה או לגורם אכיפה אחר מוסמך ומקצועי, לקבלת המידע מצד ג', מטיל השופט הימן ה"משימה" על נאשמת שחירותה תחת מרותו שהיא נטולת יכולת בעניין זה. השופט הימן מתנה חירותה של הגב' שם טוב בביצוע האמור בהחלטתו.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים 637-19.
מצורפת החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשה לתיקון פרוטוקול והחלטת הימן
החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17