ערר זה – אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה – אין בו ממש"… "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".

שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

Document-page-001Document-page-002

גלגולה של בקשת פסילת השופט אברהם הימן

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן.
השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019.
בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו.
שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: "לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19)".
מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: "ערר זה – אין בו ממש"…"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..

מצורפים:
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו – מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-001

הנציב נמנע לברר תלונה על עינוי דין בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית

הנציב נמנע לברר תלונה שהוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין ללורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ללא משפט. התלונה התבססה על ביקורת נוקבת שנמתחה על השופט הימן על ידי שופט העליון גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.
גרוסקופף כתב בהחלטתו בין השאר: "היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בהקדם האפשרי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר, מתוך שאיפה למצוא פתרון פרקטי שימנע את התמשכות המעצר, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. דחיית הדיון בשחרור לחלופת מעצר בחודשיים תמימים, כך שהוא יתקיים למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו ניתנה הנחיית בית המשפט העליון, היא בלתי סבירה בעליל".
בתלונה נטען כי השופט הימן פעל נגד לורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשים בעינוי דין תוך פגיעה בכבודה חירותה.
הנציב נמנע לברר התלונה בתואנה כי התלונה נסובה על החלטה שיפוטית של שופט גם אם נטען על ידי ערכאת הערעור כי היא "מעוררת קושי ניכר".
מצורף בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן – נציב תלונות הציבור על שופטים – תיק 332-19 מה- 19.05.2019.

Document-page-001Document-page-002

העיתונאית לורי שם טוב: שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט – ראיון עם אמנון לוי

העיתונאית לורי שם טוב בראיון עם אמנון לוי לאחר מעצרה שנמשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח ומשפטה טרם החל. עילת המעצר הממושך של שם טוב הנו פרסומים מכפישים באינטרנט נגד שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 ושוחררה ממעצר ב- 03.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל. כיום שם טוב במעצר בית בהגבלות קשות שאינן מאפשרות לה לחזור לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. משפטה של שם טוב אמור להתחיל בספטמבר 2019.

"לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים"

15.05.2019 – שנתיים ושלשה חודשים מיום המעצר, טרם החל המשפט, ופרקליטות המדינה אינה מאפשרת ללורי שם טוב להתפרנס בכבוד.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה חמורה במשך שנים בפרנסתם וכבודם וחירותם ופרטיותם של נאשמים בטרם החל משפטם.
העיתונאית לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. לאחר שנתיים וחודשיים הוחלט ב- 02.05.2019 לשחרר את שם טוב למעצר בית, מאחר והמשפט טרם החל ויימשך כפי הנראה עוד שנים. בהיותה במעצר בית מתקשה שם טוב לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד.
פרקליטות המדינה ומערכת המשפט אינם מאפשרים לשם טוב לחזור לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד גם כשחלפו שנתיים ושלשה חודשים מיום מעצרה והמשפט טרם החל ולא נקבע את היא אשמה.
בבקשה שהגישה שם טוב להקלה בתנאי מעצר הבית כדי שתוכל לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד לאחר שנתיים וחודשיים במעצר, השיבה פרקליטת מחוז תל אביב בתמיהה: "לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט… וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים…".

מצורפת בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019.

19.5.19 תגובת הפרקליטות

הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3

פרקטיקת מערכת המשפט בפרשת לורי שם טוב

מאי 2019 – פרקטיקת דורסנית לא הוגנת של מערכת המשפט בפרשת מעצרה הממושך של העיתונאית לורי שם טוב. שם טוב אינה היחידה שנפגעה מהפרקטיקה הדורסנית רבת השנים (מעל עשור ) מהפעילה נגדה מערכת המשפט, החל מלקיחת ילדיה ממנה לאורך שנים ונתק מוחלט מהם, ועד הגשת כתב אישום מגובב בן 120 סעיפי אישום שלא ניתן להתמודד מולו. מעצרה של לורי שם טוב פותח צוהר על הפרקטיקה של מערכת המשפט נגד אזרחים מוחלשים.