פרשת הבלוגרים – הפרקליטים יוצאים מאולם הדיונים – 26.10.2017

26.10.2017 – בית משפט מחוזי תל אביב. בתום דיון בפני כבוד השופט אברהם הימן שבו הוחלט מעצר עד תום ההליכים יוצאים נציגי הפרקליטות מאולם הדיון לקבלת פנים צוננת ע"י הקהל באולם.

מדובר בשלשה בלוגרים: לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר, הנאשמים בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדות סוציאליות, עצורים מזה כ- 8 חודשים ללא גישה ראויה לחומר הראיות נגדם וללא יכולת להגן על עצמם. הבלוגרים העוסקים בחשיפת סחר בילדים ע"י משרד הרווחה מואשמים בכתב אישום פרובוקטיבי המכיל כ- 120 סעיפי אישום. כתב אישום זה נועד לטייח פשעי הממסד הישראלי בסחר בילדים הנמשך משנות החמישים בפרשת ילדי תימן ועד ימינו.

פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל מעולם לא חקרו או העמידו לדין אף אירוע אחד מהעלמות ילדים יוצאי תימן.

דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן 10.10.2017

יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה
יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה

10.10.2017 – פרשת הבלוגרים – דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן.
להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון

העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

טענות הזויות של הפרקליטות

הפרקליטות פתחה בדברים וטענה מסוכנות ברף גבוה אולם אלו נתבררו כאמירות פטתיות הואיל ולא הביאה שום דוגמא לנזקים בגוף או בנפש שגרמו הנאשמים, אלא דיברה על פ"פגיעה אישית" ו"פגיעה מקצועית".
טענות פתטיות נוספות שהעלתה הפרקליטות היא אמירה של נאשם 2 (לייבל) בחקירתו לנאשמת 1 בעניין נסיעה לטהיטי. הפרקליטות טענה כי קיים חשש כי יברחו לטהיטי. טענה חסרת שחר נוספת שהעלתה הפרקליטות היא שנאשמת 1 נסעה לחו"ל פעמיים בזהות בדויה אולם לא הציגה שום תימוכין לטענה הזויה זאת.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוח נאשמת 1 (לורי שם טוב) אמר כי דוח המבחן פסל את שני המפקחים לחלופת מעצרה של שם טוב ולכן מבקש ארכה של שבועיים לאיתור מפקחים אחרים. המשך הדיון נדחה ל- 22.10.2017.

 

להלן פרוטוקול הדיון

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022

הלכת הניצוץ הראייתי – אילוסטרציה

אוקטובר 2017 – הלכת הניצוץ הראייתי – 7 חודשים במעצר על פרסומים ברשת, כתב אישום לא מעודכן, חומר ראיות לא הוגש במלואו והנאשמים לא ראו את חומר הראיות.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.

זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.

שבעה חודשי מעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי

פרשת מעצר הבלוגרים: עדכון 28.09.2017

פרשת מעצר הבלוגרים – עדכון 28.09.2017 7 חודשים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר. הליך חקירתי שהחל עוד לפני מעל שנתיים, צווי חיפוש לקויים פוגעים בזכויות חוקתיות של החשודים, ופוגעים בהליך החקירתי והשיפוטי, תעמולה מיוחצנת של מעצר והשפלה, ענויים בחקירות וכעבור 7 חודשים של מעצר חומר הראיות לא הוגש במלואו,המשפט טרם החל, כתב האישום אינו סופי, והנאשמים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות בצורה אפקטיבית.

פרשת הבלוגרים – נדחתה התנגדות הפרקליטות לסגירת דלתיים בדיוני מעצרים

דלתיים סגורות04.06.2017 – העיתונאית לורי שם טוב הגישה ערר באמצעות בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' על מעצרה שחרג מהמותר בחוק. משה הלוי הגיש בקשה כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות ופרקליטות המדינה (עו"ד עילית מידן) התנגדה בתואנה כי חלק מהעבירות כגון מחייבות כי שמם של המתלוננים יהיה חסוי, וכך הוחלט מבעוד מועד ע"י בית המשפט המחוזי.

עו"ד מידן שגתה ורשמה בתגובתה כי מר משה הלוי הוא בן זוגה של העיתונאית לורי שם טוב בעוד מר משה הלוי מעולם לא היה בן זוגה. טענה מוטעית זאת מעלה שורה של תהיות למי התכוונה עו"ד מידן כשרשמה בהמשך כי מתנהלת נגדו חקירה, ויש כוונה להוסיפו כעד תביעה.

מר משה הלוי השיב כי מדובר על דיון מעצר ולא מדובר על הקראת כתב אישום ולא על עדים מתלוננים שיש נגדם צו איסור פרסום. זה ערר על מעצר ע"פ חוק המעצרים.

תמוהה בקשת הפרקליטות לסגירת הדלתיים בנסיבות אלו של דיון טכני שנושא מעצרים בעוד שב- 06.04.2017 אצו רצו הפרקליטים לתקשורת והפיצו כתב האישום כדי להשחיר פניהם של הנאשמים ברבים ועתה הם מבקשים להסתיר פגיעה קשה בחוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו במסווה הדלתיים הסגורות.

השופט שוהם החליט לפתוח הדלתיים  אך הפקוטוקול מסיבה לא ברורה לא יהיה חשוף לציבור.

להלן תגובת הפרקליטות והחלטת כבוד השופט אורי שוהם

תגובת הפרקליטות מיום 01.06.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

החלטת כבוד השופט אורי שוהם מיום 04.06.2017

Document-page-001Document-page-002

דו"ח פתולוגי – תחקיר שיבוש חוות דעת משפטיות ע"י פרקליטות המדינה

שופט מקיא על חשוד
פרקליט

"חוות הדעת שונתה בהתאם לצרכים המשפטיים": האם חפים מפשע יושבים בכלא הישראלי? , חדשות 10 , פלילים ומשפט |  03/06/2017 , אילה חסון

שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"

בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.

הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.

מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.

הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.

"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.

השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.

"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.

סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.

לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.

נבת"ם – דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

פרקליטמאי 2017 – דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:

1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.

2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון

3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה

4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון

לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי – בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

פרשת הבלוגרים – היום ה- 70 למעצר

לורי שם טוב ומוטי לייבל - מדף פייסבוק למען שחרורם
לורי שם טוב ומוטי לייבל – מדף פייסבוק למען שחרורם

06.05.2017 – לורי שם טוב , מוטי לייבל וצבי זר עצורים מזה כשבעים ימים ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצגו בפניהם ראיות והנמקות על מעצרם הממושך. הפרשה החלה במעצרם ה- 27.02.2017 ע"י יחידת הסייבר של מחוז תל אביב בעילות שונות: סחיטה באיומים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ועוד, שמקורן בשיימיג לכאורה שהפיצו ברשת האינטרנט על שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים. הארכות המעצר נמשכו בבית משפט השלום מעת לעת ע"פ הדפוס הקבוע: הטוען המשטרתי ניגש לשופט עלאא מסארווה בתחילת הדיון ומוסר לידיו חומר חסוי שרק השופט יכול לעיין בו, החשודים או באי כוחם דאז לא הורשו לעיין בחומר. באי כוחם של החשודים שאלו שאלות כאלו ואחרות את הטוען אולם לא יכלו ליזום חקירה נגדית אפקטיבית מאחר וחומר הראיות לא הונח בפניהם, או שהטוען המשטרתי לא ענה לשאלות עקב החיסיון. בסוף הדיון מסכם השופט עלאא מסארווה את חומרת מעשיהם של החשודים כאשר מדיון לדיון הוא מטפס בדרגות החומרה.

הארכות המעצר של החשודים עד הגשת כתב האישום לוותה בכתבות בתקשורת הכתובה והמשודרת תוך כינוי המעשים לכאורה של החשודים כ"טרור ברשת", "כנופיה" ועוד. לדוגמא בחדשות 2 ב- 10.03.2017 (שישי בלילה) שודרה כתבה שכותרתה "הכנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים". בכתבה שאורכה כ- 10 דקות תוארו מעשים ה"נוראים" לכאורה שהחשודים עשו. כל זאת מבלי שהחשודים נחשפו לראיה כלשהי על מעשיהם או שניתנה להם או לבאי כוחם האפשרות להגיב בצורה אפקטיבית על החשדות הקשים נגדם.

ב- 06.04.2017 הוגש כתב אישום של כ- 150 עמודים לבית המשפט המחוזי נגד שלושת הנאשמים. כתב האישום כלל אישומים על מעשים לכאורה של החשודים שנעשו גם לפני חודשים ושנים ואשר המשטרה יכלה לפעול נגדם. בשלב זה הופסק ייצוגם של הנאשמים בשל קושי למימון. הייצוג הועבר לסנגוריה הציבורית אשר עד עצם היום לא מינתה ייצוג משפטי לנאשמים. וכך יושבים החשודים ביום ה- 70 יום למעצרם ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצג בפניהם חומר הראיות הקושר אותם לאישומים השונים, או הנימוקים המחייבים המשך מעצרם.

עו"ד מירה גבע ואלירן גליליהפרקליטות בשיטת הסלמי ממשיכה לנגוס בזכותם של הנאשמים לראות את חומר החקירה וזכותם להגן על עצמם. כן לדוגמא בדיון שנערך בבית משפט מחוזי ב- 04.05.2017 הודיעה הפרקליטות כי חלק מחומר החקירה היא תעביר לסנגורים ולא יועבר בסריקה הרגילה. השופט בני שגיא החליט כי חומר החקירה בשלב יוצג לעיני הסנגורים בלבד. הפרקליטות הודיעה כי סריקת חומר הראיות לכשיתבקשו ימשך כחודש ימים.

70 ימי מעצר והנאשמים אינם מיוצגים ואינם מורשים לעיין בתיקי הראיות נגדם ולכן אינם מסוגלים להגן על עצמם. מאידך בפני התקשורת הכתובה והמשודרת הועבר והודלף בצורה מדודה ומתוזמנת מידע ושמועות כאלו ואחרות על מנת להשחיר פניהם של הנאשמים בפני הציבור ובתי המשפט. מדובר בהתנהלות לא מרוסנת המעלה תמיהות וספקות על יכולת האזרח לממש זכויותיו ולהגן על עצמו בימים קשים כגון העמדתו לדין.

העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל מסייעים לאמא לחלץ את שני ילדיה מבית שבתאי לוי בחיפה