הבעיה של פרקליטות המדינה היא שלשקר אין רגליים

20.11.2019 – מעצרם של הבלוגרים ב- 27.02.2017 שהחל בהכפשות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה וגם קיבל הכינוי "טרור רשתי" מתברר כפרשיה של העלבת עובדי ציבור ולשון הרע ועבירות נוספות שהמשטרה אינה פותחת תיקים בעבורם.
יתרה מכך משטרת ישראל ופרקליטות המדינה סוגרים תלונות על ריבוי איומים ברצח במרשתת, וריבוי עבירות על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות במרשתת.
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל נוקטות אכיפה בררנית כמסע צייד נגד אזרחים שאינם לטעמם.
על אכיפה בררנית זו הגישה הבלוגרית לורי שם טוב בקשת שחרור ממעצר הבית הנמשך כ- 8 חודשים לאחר מעצר ממושך של שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור.

ומה תגובתה של הפרקליטה מרב גבע?
הפרקליטה מרב גבע התעלמה משיטת האכיפה הבררנית של הפרקליטות ובחרה להשיב כי שם טוב הגישה בקשת שחרור באותו יום שבו דחה העליון בקשת שחרור אחרת. טענה תמוהה היא זו, שכן האם שם טוב צריכה לשבת במעצר בית בחיבוק ידיים עד שהפרקליטות תחליט מה לעשות בעניין?.

גבע טענה גם כי שם טוב "אינה מעלה נימוק ענייני או סיבה".
אם לדעת הפרקליטה גבע צריכה שם טוב להיות במעצר על העלבת עובדי ציבור במרשתת, מדוע סוגרת פרקליטות המדינה תלונות חמורות עשרות מונים שעניינם במרשתת כגון איומים ברצח והטרדה מינית?

מצורפים:
בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית – תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019.
תגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

Document-page-001Document-page-002

מפשעי פרקליטות המדינה נגד חשודים

06.11.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה חושף מעל בימת הכנסת את הפרקטיקה של פרקליטות המדינה בחקירת חשודים. המטרה מקדשת כל אמצעי גם השפל ביותר.
חוקרי המשטרה תופסים את המכשירים הסלולרים של החשודים ומשתמשים במידע כגון החיים האישיים ביותר כדי לסחוט גרסאות. הפרקליטות משתמשת בגרסאות אלו כראיות שהושגו כדת וכדין.
שר המשפטים אמיר אוחנה פירט את תרגילי החקירה של המשטרה בחקירתו של עד המדינה ניר חפץ, את הדברים אמר השר אוחנה במסגרת דיון בהצעה לסדר שהגישה ח"כ רויטל סוויד: "ההשתלחויות בפרקליטות ושביתת המחאה של הפרקליטים".

"מביאים אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירות ראש הממשלה, ושואלים אותה סדרה של שאלות חודרניות, פולשניות, על טיב הקשר בינה ובין העד", אמר שר המשפטים. "לאחר שסוחטים ממנה כמו מלימון את כל המידע – ואני מזכיר, היא איננה חשודה בדבר – הם מפגישים ביניהם במקרה במסדרון ומזכירים לו: ניר, אנחנו יודעים הכל, נטיל על המשפחה שלך פצצה".

"אז הוא נכנע, חתם על הסכם ומסר גרסה", הוסיף אוחנה. "הגרסה נבדקת ומתבררת כשקרית. או אז הוא מוצא החוצה יחד עם אחד החוקרים, הם הולכים לפרק זמן שאיננו מתועד, ואז חוזר ומוסר גרסה מדויקת, תפורה, מתאימה אחד-לאחד לנתונים שבידי החוקרים".

הסרטון באדיבות ערוץ הכנסת.

פרקטיקת פרקליטות המדינה בחקירה חשודים

08.11.2019 – פרקליטות המדינה תופסת חפצים אישיים של חשודים כגון סמרטפונים באמצעות צווים שיפוטיים פסולים ולקויים. לאחר תפיסת הסמרטפון החוקר מוציא מידע אישי ביותר שאינו קשור לחקירה ומזמין מאנשי הקשר של הנחקר אנשים שאינם קשורים לחקירה כדי לבזות את הנחקר ולהפעיל לחץ נגדו ונגד אנשי הקשר שלו שאינם קשורים לחקירה, כדי לקבל גרסאות מפלילות. בכך שולטת הפרקליטות על הגרסאות כרצונה.

להלן דוגמה לקטע מחקירה של נחקר ואיש קשר שלו שאינו קשור לחקירה.
ודוגמה של צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה שנועד לתפיסת סמרטפון. הצו ללא המנקה לשם מה הוצא, וללא הנמקה מדוע החיפוש בסמרטפון יבוצע ללא עדים. בכך מאפשר השופט מסארווה לפרקליטות לייצר גרסאות כרצונה ללא בקרה וביקורת – 23.02.2017 – בתיק פרשת הבלוגרים.

חפץ

עלאא - צו חיפוש לקויצווים לקויים השופט מסארווה

צו חיפוש מסארווה