פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

Document-page-001

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 – חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר – מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם… כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

Document-page-001Document-page-002

עתירת אסיר עצירה בית סוהר נווה תרצה באמצעות עו"ד יוסי נקר על תנאי כליאה תת אנושיים בבידוד ללא הנמקה

להורדת / צפיה בעתירה בקובץ pdf הקלק כאן

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 15.06.2018

הגשתי עכשיו עתירה לשחרורה של לורי שם טוב מההפרדה בה היא נמצאת (עת"א 36106-06-18 שם טוב נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים ואח').

להלן העתירה:

בבית משפט המחוזי לוד

העותרת: לורי שם טוב ת.ז. 024506230
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי נקר
מרחוב אביטל 56/3, יקנעם עילית 20692
טל: 9591479-04, פקס: 9890307-04

נגד

המשיב: שירות בתי הסוהר
ע"י פרקליטות מחוז המרכז

עתירת אסיר להורות על שחרור עצירה מהפרדה

מוגשת בזו עתירת אסיר להורות על שחרור העותרת מאגף ההפרדה להעברתה חזרה לתא בו היתה כלואה.
ואלו נימוקי העתירה:
1. העותרת הינה עצירה מאז יום 27.2.17 ומשפטה מתמשך.
2. העותרת נמצאת בכלא נוה תרצה מאז 9.4.17.
3. העותרת הושמה באגף ההפרדה מאז 12.4.18.
נסיבות השמת העותרת באגף ההפרדה:
4. ביום שלישי 12.6.18 התקיים דיון בבית משפט השלום בתל אביב בעיניינה של העותרת.
5. לאחר שהוחזרה העותרת מבית המשפט לתא המעצר בכלא נווה תרצה דיברה האסירה ל' על פרשה חדשה שהיא פרשת הריגתה של הפעוטה יסמין וינטה.
6. הואיל והעותרת שהתה באותו היום בבית משפט השלום ביחד עם שלוש מעצורות מ"פרשת וינטה" ששוחררו בבית המשפט, היא סיפרה לחברותיה לתא כי אחת משלוש הנשים לא הבינה למה עצרו אותה. כן הוסיפה העותרת שסביר להניח שאם גננת כלשהיא היתה מרביצה לבן שלה היא לא היתה מגיעה לאולם המעצרים. יודגש כי לא התקיימה מריבה בין העצירות, העותרת לא קיללה.
7. הסוהר עידן אילוז ששמע את דברי העותרת התקשר לקצין יבגני ואז נאמר לעותרת "תארזי את הדברים את הולכת לאגף ההפרדה" וזאת ללא משפט או שימוע בתוך כותלי הכלא.
8. למחרת ביצוע ההפרדה, ביום רביעי 13.6.18, ביקשה קצינת המודיעין אודליה מהעותרת שתכתוב מכתב התנצלות ואכן העותרת כתבה מכתב התנצלות אך הדבר לא הוביל לשחרורה מההפרדה. לטענת העותרת המכתב הוצא מהעותרת במרמה.
9. אנו טוענים כי לא התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 19ב לפקודת שירות בתי הסוהר להורות על הפרדה העותרת.
א. אין עילה מבחינת ביטחון בית הסוהר.
ב. העותרת לא פגעה במשמעת או באורח החיים התקין של בית הסוהר.
ג. העותרת לא פגעה בבטחון המדינה.
ד. העותרת לא עברה עבירת אלימות או סמים.
10. על פי הנוהל ההפרדה הינה אמצעי אחרון למניעה והוא אינו בא במקום ענישה. בעינינו אין צורך במניעה. מדובר בענישה לכל דבר ועניין.
11. יצוין כי אף הגננת בגן של יסמין וינטה ז"ל התראיינה ואמרה: "הייתי קוברת את הסייעת בלי משטרה ובלי משפט". ראה פרסום מיום 12.6.18 מצ"ב מאתר MAKO בקישור וכן בנספח המצ"ב:
https://www.mako.co.il/…/art…/Article-e153c45fc62f361006.htm
12. האם מישהו חשב להאשים את הגננת בגן של יסמין וינטה?! ברור שלא. התבטאותה של העותרת הינה התבטאות טבעית של אלפי הורים ברשת האיטנטרנט עקב המקרה המזעזע ולכך יש דוגמאות למכביר.
13. יצוין כי באגף ההפרדה התנאים נוראיים. אין מראה, לא ניתן לצבוע את השיער. בתנאי ההפרדה גם לא ניתן לישון.
14. העותרת מבקשת לשמור על צלם האנוש שלה לצאת לדיונים כשהיא נראית באופן מכובד.
15. אין להסכים עם תנאי כליאה לא אנושיים לכל אסיר, בין הוא גנב זוטר או אסיר דעאש, זכויות לדעה חופשית ולצלם אנוש.
16. על פניו נראה כי מדובר בתנכלות של שלטונות הכלא לעותרת. מדובר בעותרת דעתנית העומדת על זכויותיה ועמדתה החופשית.
17. יצוין כי לא נמסרה לעותרת החלטה מנומקת מדוע הוחלט לשים אותה באגף הפרדה.
18. לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על שחרור העותרת מההפרדה לאלתר וכן לחייב את העותרת בהוצאות עתירה זו ובשכר טרחת עו"ד ומע"מ עליו.
19. הח"מ מגיש עתירה זו משום שלא נמצא אף עו"ד מהסניגוריה הציבורית שיהיה מוכן לקחת עליו ייצוג בעתירה. לא ברור מדוע עורכי דין מהסנגוריה הציבורית פוחדים לייצג בעיניינה של גב' לורי שם טוב. לא יעלה על הדעת שעורכי דין האמונים על זכויות האדם יעמדו מנגד לנוכח הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות מחשש שמא יפגע מעמדם. יצוין כי העותרת הוחתמה על יפוי כח לח"מ ע"י עו"ד יונתן רבינוביץ ושוחחה עם הח"מ בטלפון.
יוסי נקר, עו"ד
ב"כ העותרת

 

פייסבוק יוסי נקר
פייסבוק יוסי נקר 15.06.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005