ערר זה – אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה – אין בו ממש"… "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".

שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

Document-page-001Document-page-002

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פרשת הבלוגרים: היום ה- 132 למעצר – נדחה הערר של לורי שם טוב

09.07.2017 – 132 ימים עצורים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר על פרסומים לכאורה שפרסמו ברשת האינטרנט בענייני שיימינג, וטרם החל דיון ענייני בראיות. פרקליטות המדינה ממשיכה "לטפטף" מידי שבוע דיסקים וקלסרים של ראיות לכמות העצומה הקיימת: 50,000 דפים כתובים, 400 דיסקים של הקלטות, ועוד דיסק 4TB של ראיות.

לצפיה / הורדת ערר לורי שם טוב בפני השופט אורי שהם בש"פ 4311/17 הקלק כאן

העוררת לורי שם טוב באמצעות בא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' (נאשמת מספר 1) טוענת כי טרם סופקו כל חומרי הראיות ולכן יש לשחררה ע"פ חוק המעצרים.

תשובת השופט אורי שהם:  "שעה שערר שהוגש מטעמו של הנאשם 3 בטענה דומה נדחה.  סבורני, כי כל החלטה אחרת תביא לתוצאה בלתי סבירה, לפיה יינתנו על ידי בית משפט זה החלטות שונות בעניינם של שני נאשמים באותו כתב אישום, מבלי שקיימת הבחנה רלוונטית ביניהם".

נימוק זה שבו משתמש אורי שהם אינו מופיע בספר החוקים אולם לא ניתן לערער על החלטתו הואיל ומדובר בשופט בית משפט עליון.

Document-page-001Document-page-002