שופט העליון עוזי פוגלמן: העיתונאית לורי שם טוב תישאר מעבר לשנתיים במעצר, כשאינה מיוצגת בפועל, על "עבירות מקלדת"

24.01.2019 – דיון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב התקיים בפני השופט עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון בירושלים ב- 17.01.2019. שם טוב עצורה מזה כשנתיים על "עבירות מקלדת" שלכאורה ביצעה נגד עובדי ציבור ושופטים, דהינו העלבת עובדי ציבור במרשתת.

שם טוב טענה כי בפועל אינה מיוצגת, הסנגורים אינם באים לפגוש אותה בבית הסוהר, לא נקבע קו הגנה מול כתב האישום האדיר בהיקפו וכן שהסנגוריה אינה מופיעה לדיונים בבית המשפט, ואינה מגישה בקשות לבית משפט. לא ניכר כי הסנגוריה בתיק.

נציגי הסנגוריה לא התייצבו לדיון בפני פוגלמן למרות שנתבקשו להתייצב על ידי בית המשפט להציג עמדתם.

פוגלמן קבע כי שם טוב מיוצגת "על הנייר", דהיינו הסנגוריה הודיעה כי היא מייצגת את שם טוב במסמך שהגישה לבית משפט, ולכן שם טוב תישאר במעצר מעבר לשנתיים על "עבירות המחשב".

לצפיה/ הורדת החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מה- 20.01.2019 הקלק כאן

מצורפים:

החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מיום ה- 20.01.2019.

עמוד הראשון מפרוטוקול הדיון בפני פוגלמן מיום 17.01.2019 – אי התייצבות הסנגוריה לדיון.

תמונה השופט עוזי פוגלמן.

document-page-001document-page-002document-page-003פוגלמןפרוטוקול דיון פוגלמן - אין התייצבות

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב במעצר מנהלי

15.01.2019 – העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים עקב פרסומים מעליבים שפרסמה לכאורה על עובדי ציבור הגישה בקשת ערר לשחרורה עקב העדר ייצוג הואיל והסנגוריה הציבורית אינה מייצגת אותה מאוגוסט 2018.
פרקליטות המדינה הגישה בקשה למחיקת הערר מאחר שלטענתה, החליטה שופטת העליון וילנר כי לשם טוב אסור להגיש בקשות לבית המשפט העליון בעצמה.
השופט פוגלמן דחה בקשת הפרקליטות אך קבע כי הצדדים יסבירו השלכות החלטת השופטת וילנר.
האם לעצירה מזה כשנתיים העיתונאית לורי שם טוב תישלל הזכות להגיש בקשות להשתחרר מהמעצר?

לורי אינה יכולה להגיש בקשות לעליון

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

צבי זר לחלופת מעצר, ומעצר עד תום ההליכים עקב פרסומים "מעוררי שאט נפש"

פרקליטות מוסיפה קריטריונים למעצר עד תום ההליכים30.11.2017 – 9 חודשים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר בבתי כלא עקב פרסומים מעוררי שאט נפש שלכאורה פרסמו באינטרנט. תחילת משפטם לא נראה באופק. כב' השופט פוגלמן בית המשפט העליון החליט לאפשר חלופת מעצר לנאשם מספר 3 בפרשה המואשם בפרסומים מעוררי שאט נפש. האם יש לעצור אדם עד תום ההליכים בשל "פרסומים מעוררי שאט נפש"?

מתוך דף פייסבוק , Moti Eran Ariel-Levi‎‏ , 30.11.2017

שחרור עו"ד צבי ממעצר לחלופת מעצר, החלטת השופט פוגלמן מאתמול:
————————————————————————————

לצפיה / הורדת ההחלטה בש"פ 9132/17 מה-  29.11.2017 הקלק כאן 

למרות שבשורה התחתונה נתנה החלטה לאפשר לצבי זר חלופת מעצר בצורה של מעצר בית (ומרבית האנשים כידוע מתעניינים רק בשורה התחתונה ולא ממש מתעמקים באמירות שיש בפסה"ד), אני עדיין סבור כי מדובר בהחלטה בעייתית ומסוכנת ביותר שפוגעת בזכויות אדם ובעלת השפעת רוחב הרסנית לעתיד ואנמק.

לצורך קיום מעצר עד תום ההליכים צריכים להתקיים שלושה תנאים (באופן מצטבר ולא די שרק תנאי אחד יתקיים).

1. קיום ראיות לכאורה (וקיום ניצוץ ראייתי מקדמי יותר לצורך מעצר ביניים).
2. עילת מעצר.
3. היעדר חלופות מעצר.

החלטת השופט פוגלמן קובעת כי מתקיימים התנאי הראשון והשני אולם התנאי השלישי לא מתקיים ולכן יש לאפשר חלופת מעצר לעו"ד צבי זר.

לצורך הדיון אני מוכן להניח כי קיימות ראיות לכאורה (התנאי הראשון) בעניינו של צבי זר וכי התביעה הצליחה להוכיח זאת.

אשר לעניין עילת המעצר (התנאי השני):

עילת מעצר מוגדרת בסעיף 21 לחוק המעצרים כרשימת עבירות כמו עבירות שדינן מאסר עולם, עבירות בטחון, סמים מסוכנים, אלימות קשה, או עבירות אלמ"ב. עבירות אלו מקימות חזקת מסוכנות המוגדרות חזקת מסוכנות סטטוטורית.

בנוסף לרשימת העבירות המנויות לעיל קיימות עילות מעצר נוספת המוגדרות כך:

"קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת"

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

אשר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, אין כל חולק וגם התביעה לא טוענת זו, כי הנאשם (זר) מואשם בעבירות המנויות לעיל. אין גם כל טענה כי הנאשם צפוי לשבש הליכי משפט או לפגוע בראיות וכיוצ"ב ומכל מקום טענה זו לא הוכחה. מדוע אפוא נקבע כי קיימת עילת מעצר כנגד עו"ד צבי זר??

מסתבר שפוגלמן קבע כי העבירות בהם מואשמים הנאשמים מקיימות את האמור בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים:

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

לשיטת פוגלמן הפרסומים הרבים "המעוררים שאט נפש" נעשו בצורה שיטתית ורצופה ועל כן מקיימים חזקת מסוכנות של פגיעה בבטחונו של אדם (ראוי לציין כי גם פוגלמן עצמו הרגיש לא נוח עם החלטתו וטרח לציין כי מדובר בעילת מעצר (עילת מסוכנות) פחותה.

הרחבה זו של רשימת העבירות המהוות עילת מסוכנות הגם שעבירות אלו לא מנויות בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, הנה הרחבה מסוכנת. בעבר רחוק הורחבה עילות המעצר ע"י ביהמ"ש העליון מספר פעמים וכך למשל עבירות רכוש שיטתיות עשויות לקיים מעצר עד תום ההליכים בשל עילת מסוכנות.

הגם כי ניתן אולי להבין כי עבירות רכוש שיטתיות עשויות לפגוע בבטחון הציבור או האדם (וגם זה בספק) הרי בכל הכבוד, הקביעה כי פרסומים "מעוררי שאט נפש" ככל שיהיו אינם יכולים להיות מוגדרים ככאלה שיסכנו את בטחונו של אדם.

זוהי קביעה מסוכנת ובעייתית ביותר שתאפשר בעתיד לעצור נאשמים עד תום ההליכים בשל עבירות פרסום באינטרנט ומהווה נגיסה משמעותית בזכויות אדם במדינת ישראל. אני גם סבור כי החלטת פוגלמן נוגדת אמנות בינלאומיות לזכויות אדם שמדינת ישראל חתומה עליהן אם כי לא ממש בדקתי זאת.

עו"ד צבי זר אמור היה להיות משוחרר ממעצר עד תום ההליכים ללא תנאים מגבילים וללא חלופות מעצר ולא היה כל צורך לדרוש ממנו חלופות מעצר ובטח שלא לדון בטיבן של חלופות אלה. עו"ד צבי זר לא היה אמור גם להפקיד ערבויות עצמיות וערבויות צד ג' בסכומי עתק.

קביעת פוגלמן מסוכנת ובעייתית ויש לבקר אותה בחריפות. מצופה מאגודות ועמותות לזכויות אדם לפעול בעניין זה כמיטב יכולתן.

החלטת השופט עוזי פוגלמן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009