"טוב לילד בפנימיה"

מתוך פייסבוק יוסי נקר – 06.04.2019
"טוב לילד בפנימיה, למה את מתנגדת, למה את נלחמת. תראי את האבא, איזה יופי הוא משתף פעולה, איזה קשר אמיץ יש בינו לבין הילד שהוא בא לבקרו בפנימיה, אפילו הילד לא רוצה לחזור אלייך. תראי איזה יופי עושה התרופה הפסיכיאטרית לילד. למה את נלחמת עם העורך דין המופרע שלך? הוא בכלל עוזר לך? לא יעזור לך השופטת איתנו, אפילו השופט שוחט דחה את הערעור שלך".

ואז הילד גדל כשכל ילדותו ובגרותו הוא מורחק מאימו ומסומם, ובגיל 18 הוא עובר לאביו, נכה פסיכיאטרי אבל "משתף פעולה".
הוא כל כך משתף פעולה שהוא מאפשר לילד לבצע פשעים ועבירות קלות, תחת אפו בדירה קטנה. פשעים של ילד שלא היה מי שיכוון את כישורי החיים שלו.

אל תדאגו על ספסל הנאשמים, לא תשב האפוטרופוסית (כמה טוב בפנימיה) לדין, לא תשב השופטת חותמת הגומי, לא תשב השופטת שאישרה את מתן התרופה הפסיכיאטרית כדי לעזור לקשרים החברתיים של הילד, גם לא תשב הרווחה ובטח גם לא תשב הפסיכיאטרית חובבת הריספרדל ("שאני לא אתן לו תרופת קו ראשון?"), זאת שמשמשת פסיכיאטרית של חמש פנימיות במקביל.

טוב לילד בפנימיה - פייסבוק יוסי נקר - 06.04.2019
טוב לילד בפנימיה – פייסבוק יוסי נקר – 06.04.2019

השופט מני מזוז הוציא קטינה מביתה להוסטל מרוחק בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה"

מ1.PNG
שופט מני מזוז – בית המשפט העליון

בהחלטתו של מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 קבע מזוז כי הקטינה תוצא מביתה ומחזקת הוריה בביתם באילת ותועבר להוסטל ג'נסטיל במבשרת ציון. עילת הוצאת הילדה מבית היא "הזנחה" הגורמת לבעיות בריאותיות ובעיות שיניים.
הקטינה סובלת מלקויות ברגל, חוסר בכליה ומתפקוד שכלי ברמה גבולית. המשפחה מוכרת לאגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת משנת 2009. לשכת הרווחה אילת לאחר מספר שנים של מעקב וטיפול סוציאלי קבעו כי יש להוציא את הקטינה מביתה ומהוריה אל הוסטל מרוחק ג'נסטיל במבשרת ציון.

תעשיה של דיווחים ואבחונים 

מזוז מציג בהחלטתו חוות דעת ופרוטוקולים עד אין קץ שליקטו פקידות הסעד מלשכת הרווחה אילת כדי להוציא הילדה מהבית:

דיוני הוועדה לתכנון תכניות וטיפול (ועדת החלטה).
דיווחים מבית הספר של הקטינה, דיווחים ממסגרות חינוכיות אחרות בהן לומדים ילדי המשפחה.
חוות דעת עובדות סוציאליות שטיפלו במשפחה ובקטינה.
דיווחים על ביקורים של גורמי הרווחה בבית המשפחה בה מתגוררת הילדה עם הוריה.

דיווחים על ביקורים של האפוטרופוס לדין בבית המבקשים.
אבחונים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שנערכו לקטינה.
דיוני מעקב רבים שהתקיימו בעניין ילדי המבקשים בפני בית המשפט לנוער.
פרוטוקולי דיונים שהתקיימו בפני בתי המשפט השונים.

מה יכול כבר השופט מני מזוז לעשות מול כל כך הרבה דיווחים ואבחונים?

מני מזוז החליט כי הקטינה תוצא מביתה להוסטל המרוחק וקיבל חוות דעת שאין לקטינה בעיה רפואית המונעת ממנה לנסוע לביתה לביקורים מעת לעת. מזוז לא התייחס בהחלטתו לסיכון שבו נמצאת הקטינה עקב היותה "ילדה בסיכון" במוסד מרוחק שבו אינה מוגנת על ידי בני משפחתה, וכפופה למרותם של מנהלי המוסד ופקידת הסעד. ילדים במקומות אלו חשופים להתעללות והזנחה ואין מושיע.

הוצאת הקטינה מבית גרמה למצב משברי במשפחה, האב התעלף ביום בו באו לקחת את הקטינה להוסטל, והמשפחה התאסלמה על מנת לשמור על שלמותה.

לצפייה / הורדת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/file/d/1LA_tpu5thUJsf2ursitA60937QmcYBJ1/view

מצורפת החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 – הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006

נערה בת 13 בהוסטל "בית קשת" ראשון לציון הותקפה, משרד הרווחה והפרקליטות טייחו

אונס קבוצתי של נערה בת 13 שהוצבה בהוסטל "בית קשת" ראשון לציון של משרד הרווחה בצו בית משפט

נערה בת 13.5 יצאה מהמעון לנערות שבו שהתה במרכז הארץ יחד עם חברתה, שתתה לשוכרה וקיימה יחסי מין עם מספר גברים. לאחר שסיפרה על המקרה, בהוסטל לא פנו למשטרה, לגורמי הרווחה או לגורמי רפואה. כעת, באופן חריג, הגישו במשרד הרווחה תלונה נגד המקום
ורד פלמן , 18 במרץ 2019

כיצד קורה שנערה בת 13.5 בורחת מההוסטל שבו היא שוהה, מקיימת יחסי מין עם גברים בגירים, והנהלת ההוסטל לא מדווחת על כך לגורמי הרווחה או למשטרה? לאחרונה, באופן חריג, הוגשה נגד המרכז לקידום נוער במרכז הארץ תלונה מצד משרד הרווחה, בעקבות המקרה החמור שהתרחש בו – כך פורסם היום (שני) בתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך בכאן רשת ב.

לפני כחודש ברחה נערה יחד עם חברתה מההוסטל, ותחת השפעת אלכוהול קיימה יחסי מין עם מספר גברים. הנערה חזרה להוסטל וסיפרה על האירוע, אבל מנהלת ההוסטל לא דיווחה למשטרה או לגורמי הרווחה, הנערה לא נלקחה לחדר אקוטי לבירור רפואי ואף נעשו פעולות משבשות חקירה.

אמה של הנערה גילתה על המקרה רק בשעות הצהריים למחרת היום, והיא עצמה הגיעה להוסטל ולקחה את בתה לבית החולים והחל הטיפול. אך גם אז לא טרחו בהוסטל לדווח למשרד הרווחה על המקרה החריג. המשטרה פתחה בחקירה ועצרה שלושה חשודים באונס הנערה.

רק כעבור כמה ימים אחרי האירוע, ובעקבות פנייה של האתר "הקול היהודי" נודע למשרד הרווחה על המקרה. במשרד הופתעו והמפקחת על המעונות ערכה ביקורת פתע במעון. ממצאי הביקורת קשים: לא רק שהנהלת ההוסטל התרשלה בטיפול בנערה, אלא שנמצאו ליקויים חמורים בתנאים הפיזיים של המקום ובמוגנות של הנערות. לא נמצא דיווח בזמן אמת בתיקה האישי של הנערה על האירוע, ההוסטל לא הושיט עזרה רפואית לנערה ואף פעל בניגוד למצופה ממנו גם לגבי שמירת ראיות במקרה זה. נמצאה הזנחה במקום, צפיפות וכיתות שאינן ראויות ללימוד. שר הרווחה הורה למנכ"ל המשרד להגיש תלונה במשטרה בגין התנהלות ההוסטל וכך נעשה בשבוע שעבר. במשטרה החלו לבדוק את התלונה. במשרד הרווחה מתייחסים לאירוע בחומרה רבה.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה במהירות, ביסודיות ובמקצועיות, לרבות פעילות מבצעית בדרום הארץ שהובילה לאיתור החשודים ומעצרם. החשודים הובאו בפני שופט והוארך מעצרם על ידי בית המשפט. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות".

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: "לאחר בחינת הראיות שהובאו בפנינו בתיק זה, נראה כי יש בו קשיים ראייתיים שהצדיקו את שחרורם של החשודים ובחינתו כשהצעירים אינם במעצר. יודגש כי התיק טרם נסגר והגשת כתב אישום עדיין נבחנת".

מהעירייה בה מתגוררת הנערה נמסר בתגובה: "המקרה מטופל באופן אינטנסיבי ומקצועי ובמסירות רבה על ידי עובדים סוציאליים מאגף הרווחה בעיר. כולנו כואבים את כאב הבת וכאב המשפחה, בשל צנעת הפרט לא ניתן למסור פרטים נוספים".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "המשרד רואה בחומרה רבה אירוע זה. מיד עם היוודע המקרה נערך ביקור בהוסטל המופעל על ידי עמותת עינב, שלאחריו הוגשה תלונה במשטרה על ידי המשרד. הנערה הועברה באופן מידי למסגרת אחרת שבה היא מקבלת טיפול אינטנסיבי ושיקום. לכשתסתיים חקירת המשטרה ויוגשו מסקנותיה תוקם ועדת הבדיקה שתבדוק את כל הגורמים שהיו מעורבים באירוע".

ילדי פנימיות משרד הרווחה בסיכון גבוה לנטילת סמים פסיכיאטריים שלא לצורך

2018 – מתוך המגזין עם אושרת קוטלר. ילדים מתחת לגיל 18 מושפעים באופן שלילי ומוגבר מנטילת סמים פסיכיאטריים. עובדה זאת אינה מונעת ממנהלי פנימיות משרד הרווחה לתת להם כמות מוגדלת של כדורים פסיכיאטריים כדי להוזיל עלות החזקתם בפנימיה.

מעון טללים בדימונה של משרד הרווחה: מאיר ננעל ברכב, המשפחה: "זה רצח, המעון התרשל"

מאיר מיכאלשווילי, שסבל מפיגור שכלי והתגורר במעון טללים בדימונה, ננעל ברכב בכניסה למוסד, והתייבש למוות בחום הלוהט. כעת הגישה משפחתו תביעת ענק: "המדינה אחראית למותו בייסורים". משרד הרווחה: "נקבל את המסקנות ונפעל מיידית"
אילנה קוריאל , פורסם: 07.03.19 , ynet

תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה בגין מוות של חוסה במעון טללים בדימונה: החוסה, מאיר מיכאלשווילי (44) ננעל בתוך מכונית בחניית המעון ומת בייסורים קשים. משפחתו הגישה תביעה בסך 2.5 מיליון שקלים נגד משרד הרווחה לבית משפט השלום בתל אביב. "חשבנו שזה המקום הכי בטוח בשבילו, לכן הכנסנו אותו לשם", אמרה היום (ה') בראיון לאולפן ynet אחותו של מאיר, מרים מיכאלי.

בחודש אוקטובר 2018 נמצא מאיר ללא רוח חיים בתוך רכב בחניית המעון. משטרת דימונה פתחה בחקירה נגד מנהלת המעון בגין גרימת מוות ברשלנות אך החקירה טרם הסתיימה. במשטרה ממתינים לחוות דעת מהמכון לרפואה משפטית בטרם יועבר התיק לפרקליטות לקבלת החלטה האם להעמידה לדין.

"סמכנו על המעון והם התרשלו", המשיכה מיכאלי. "אני אפילו חושבת שהיה שם משהו יותר, אני לא מהססת להגיד – רצח לכל דבר, הריגה לכל דבר. שלחו אותו אל מותו. הייתה שם הזנחה, ולא היתה שום השגחה. הם הפכו אדם חריג לרגיל. מאיר מת במוות מיותר שהם יכלו למנוע, ואף אחד לא עשה את זה. אנחנו לא מתכוונים לוותר".

"הכאב שלנו רק הולך ומתעצם מיום ליום", סיפרה אחותו השנייה של מאיר, חנה בן שמעון. "השאלות הולכות ומתרבות ואין לנו מנוח. ככל שהזמן עובר נגלה פחות כי לאף אחד לא איכפת. איש לא פנה אלינו ממשרד הרווחה.

"מבחינת המעון, לאחר תום השבעה הכל תם ונשלם מבחינתם, כאילו כלום", המשיכה בן שמעון. "יש תחושה שכאילו כבר ביום למחרת הכול חזר לשגרה. משרד הרווחה חייב לחקור את האירוע הזה. מדובר באדם חסר ישע עם פיגור קשה, שלא הבין ולא היה מודע לסכנות סביבו. איך הם אפשרו לו ללכת לאיבוד? איך הם המתינו שעות עד שהתקשרו למשטרה?".

על פי כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי ו-וואסים עומר, מאיר יצא מהמעון בשעות הבוקר, באין מפריע, ועקבותיו נעלמו. רק בסביבות השעה 15:00 טרחה הנהלת המעון להודיע למשטרה על דבר היעלמותו. "ובזמן הזה לא נקפה הנהלת המעון אצבע בניסיון לאתרו".

כעבור מספר שעות אותרה גופתו של מאיר ברכב שחנה בחניה הפנימית של המעון, וככל הנראה לא ננעלה. לאחר שמאיר נכנס לרכב הופעלה בו מערכת בטיחות לילדים שנעלה אותו, "ובכך הפך את הרכב למלכודת מוות", נכתב. "מאיר ננעל בתוך הרכב והחל לגסוס באיטיות עד אשר נפח את נשמתו. בזמן זה שררו תנאי מזג אוויר קיציים ואט אט עלתה הטמפרטורה בתוך הרכב, דבר שהביע למותו".

לטענת משפחתו של מאיר, המדינה – כבעלים של המוסד שבו שהה – אחראית למותו מכיוון שלא דאגה לשמור על בטיחותו. "למאיר נגרם כאב וסבל בל ישוער בגסיסתו האיטית ובפטירתו בתוך הרכב הנעול, כשהוא נאבק על חייו, בתנאי חום קיצוניים וללא הועיל, לנשום את נשימות חייו האחרונות".

כלובי אדם ותרופות ללא אבחון: ממצאי ביקורי הפתע במעונות לבעלי מוגבלויות

הביקורים מטעם ארגון "בזכות" מציגים תמונה קשה של דרכי הטיפול במעונות וההוסטלים בישראל 2018. עדויות של גורמים נוספים מגבים את ממצאי הביקורים. "שאנשים יידעו שזה מה שעושים", אומרת נעמה לרנר מהארגון. במשרד הרווחה דוחים את הטענות: "מידע מוטה"

כלובי אדם ותרופות ללא אבחון: ממצאי ביקורי הפתע במעונות לבעלי מוגבלויות , סדר יום עם קרן נויבך , 09 בדצמבר 2018 , כאן

האם ייתכן שבישראל 2018 בעלי מוגבלויות מוחזקים בכלובים ונקשרים לכיסאות? לפי ממצאי ביקורי הפתע שנערכו במעונות לבעלי מוגבלויות על ידי ארגון "בזכות", התשובה היא כן. נעמה לרנר מ"בזכות" הציגה היום (ראשון) את ממצאי הביקורים בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב', וסיפרה כי "כשמגיעים למעונות בזמנים שהצוותים לא מוכנים אליהם, מגלים דברים שלא רואים בדרך כלל".

על התנאים המזעזעים שנראו בביקורים סיפרה לרנר: "את הכלובים ראינו בכמה מקומות, כמו במעונות 'סלם נגב'. אלו למעשה כלובי אדם. אנשים בגירים שרוצים לכלוא אותם בשעות מסוימות כשרוצים שינוחו. לדוגמה כמו לול לאדם מבוגר. הצוות מאוד ישיר ואמר לי שזה בשביל שאנשים לא ייצאו מהמיטות כשלא רוצים שייצאו.

"יש כיסאות קשירה ממתכת שמרותקים לרצפה ממתכת. גם בהם מגבילים אנשים לדקות ולפעמים לשעות. בבמקרה שנתקלתי בו במעון בטבריה, ישב אדם בכיסא כזה, ואיש צוות אמר לי שהוא צריך להכין אוכל והוא לא יוכל שהמטופל הסתובב לו בין הרגליים. המשכתי להסתובב במעון, וכשחזרתי לביתן בו הבנאדם היה מרותק לכיסא, ראיתי שהוא עוד שם. במעון "רוגלית" מצאנו את המעון בשנת לילה בשעה שמונה בערב. רוב האנשים היו ערים אבל הצוות לא נתן להם לצאת מהמיטות".

עדויות נוספות חיזקו את הממצאים שהוצגו על ידי ארגון "בזכות", ואף הציגו תמונה קשה עוד יותר. ריקי פז, שבנה ערן מטופל במעון "נווה האירוס", סיפרה בתוכנית על המצב שבו מצאה את בנה כשביקרה במעון. "אחרי תלונות רבות של ערן לא הודעתי למעון ופשוט באתי. הכל נראה פסטורלי לכאורה כמשגיעים", סיפרה ריקי. "בכניסה יש מישהו ששואל אותך לאן אתה צריך ומודיע על כך לצוות. איך שפתחו לי את השער רצתי לחדר וערן לא היה שם, אף אחד לא ידע איפה הוא.

"הרכזת ביחידה אמרה לי שתחפש אותו. היא מסתובבת עם צרור מפתחות עם ידית תלושה של דלת. היא רצה למעלה ומחפשת את ערן. ערן יורד ונראה מוזנח. אז המרכזת רצה למנהל המעון ואמרה לו שאני מצלמת, והוא נכנס להיסטריה. אמרתי למנהל המעון 'מה אתה מפחד? תראה לי את היחידה'. ערן היה ביחידה הסגורה והוא סיפר לי על קקי ופיפי על הרצפה – גועל נפש. אף אחד לא ראה את היחידה הסגורה".

אורי שחף, שעבד בתור מתאם טיפול סוציאלי במעון "בית גיל עד", הציג בעיות נוספות ומטרידות לא פחות, כמו מתן תרופות למטופלים ללא אבחון מתאים. "המעונות מחזיקים צוותים רפואיים משל עצמם. במעון שהייתי, הפסיכיאטר כתב לאחד המטופלים אבחון של סכיזופרניה מבלי להסתכל בתיק ובלי לדבר עם אנשים שמכירים אותו. זאת כדי לתת תרופות שעליהם המעון יקבל החזר כספי", סיפר שחף.

עוד אמר שחף: "בדקתי את התיקים הרפואיים ומצאתי שבתוך מעון של אנשים עם מוגבלויות, 50% מהמטפולים מאובחנים כסכיזופרנים, והם קיבלו את האבחנה במעון". ריקי פז הוסיפה: "לבן שלי הוציאו ארבעה ליטר מים מהריאות בבית החולים, כתוצאה מעודף כדורים פסיכיאטריים".

נעמה לרנר מ"בזכות" סיכמה: "מה שגרם לנו להוציא את הדברים החוצה זה השיטתיות. המעונות וההוסטלים בישראל פועלים ככה כמדיניות. אנחנו רוצים שאנשים יידעו שזה מה שעושים במדינת ישראל. הציבור צריך להגיד 'אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה זה קורה'".

משרד הרווחה: "אינפורמציה לא מדויקת ומוטה"

במשרד הרווחה דחו את ממצאי הבדיקה של "בזכות", ובתגובה נמסר: "אנו מצרים על כך שארגון 'בזכות' מפיץ אינפורמציה לא מדויקת ובעיקר מוטה הפוגעת בדימוי של מסגרות הדיור ובכך גם בדיירים בעלי המוגבלויות, כדי לקדם את האג'נדה הפרטית של גברת לרנר ואת האינטרסים של הארגון. מדיניות המשרד הינה שקיפות ושיתוף פעולה ולכן אפשר את הביקורים של ארגון בזכות בידיעה שהביקורים מוטים מראש ונועדו לנגח את מסגרות הדיור".

ממעון "בית גיל עד" נמסר: "המעון פועל ברישיון משרד הרווחה ובהתאם לנהליו. אורי שחף פוטר בעקבות ליקויים בתפקודו ותגובותיו האלימות כלפי המנהלת המקצועית, שעבדה במעון בזמנו והייתה אחראית על עבודתו, לצערי מדובר כאן בייצר נקמנות".

ממעון "נווה אירוס" נמסר: "המעון מהווה בית חם לחניכים מזה כ-50 שנה. כל טענותיה של גברת פז ידועות לנו. הן נבדקו על ידנו ונבדקו על ידי פיקוח משרד הרווחה".

רשויות הרווחה רצחו את אודל שולמית אמבש בת ה- 15

02.07.2018 – מחוייב המציאות: רשויות הרווחה שולחות ילדים בחסותם והורים לאבדון כדי להעלים פשעיהם נגד האנושות.
הפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה
אודל שולמית אמבש מתה כתוצאה מהפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה המקבלת גיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

דמם של הקטינים הותר במוסדות משרד הרווחה

רשויות האכיפה נמנעות מלחקור התעללויות והזנחת קטינים במוסדות משרד הרווחה כל עוד רשויות הרווחה ממליצות לא לחקור. האינטרס של רשויות הרווחה הוא לא לחקור מאחר והם אחראים על הקטינים במוסדות אלו, וכך נוצר מצב של ניגוד עניינים: הגוף האחראי על שלומם של הקטינים הוא גם הקובע בפועל אם תהיה חקירה במצב של פגיעה בשלומם.