חתימה בלשכת הפסיכיאטר

אוקטובר 2019 – טיפול בסמים פסיכיאטריים הוא ממכר בעל תופעות לוואי קשות וגורר מחלות כרוניות וגם למוות. בימים אלו מנוהלות תביעות ענק נגד חברות התרופות בארה"ב שגרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים על שלא הזהירו את המטופלים בהתמכרות הקשה לסמים פסיכיאטריים ובתופעות הלוואי הקשות.

תופעות הלוואי הקשות של הסמים הפסיכיאטריים אינו מונע מרשויות הרווחה לכפות על האזרח "טיפול תרופתי" בסמים פסיכיאטריים שלא לצורך. המזימה של העובדת הסוציאלית במקרה זה הנו לתפור תיק פסיכאטרי על מנת לעבות את תיק הרווחה נגד האזרחית.
מצורף אישור רפואי של פסיכיאטר קופת חולים שבו מתועד טיפול בכפייה של פקדית הסעד על אזרחית לבוא לפסיכיאטר קופת חולים אחת לשבוע. הפסיכיאטרי קבע כי למטופלת אין כל הפרעה פסיכיאטרית למרות שהעובדת הסוציאלית מלשכת הרווחה כופה עליה לבוא לביקור אצך פסיכיאטר אחת לשבוע. עוד כתב הפסיכיאטר באישור הרפואי: "קופת חולים עוסקת בטיפול. לפי הצורך חולים גם מקבלים אישורים. אין אנו משתתפים בכל מיני הסדרים של התייצבות חובה, מין "חתימה בלשכה" כמו שנדרשת לעשות חולה, ביקורים אצל פסיכיאטר מתבצעים על פי הצורך הטיפול עם מעקב לפי צרכים טיפוליים בלבד".

מתוך סטטוס פייסבוק עדי גינו 07.10.2019:

"כאשר עובדת סוציאלית/פקידת סעד מחליטה שהיא גם רופאה פסיכיאטרית ודורשת אישור חודשי "החתמת כרטיס" אצל פסיכיאטר מגיע השלב בו גם הפסיכיאטר מתעצבן על התנהלות המקוממת . עו"ס לא למדה רפואה ואין לה הכשרה להאריך אם אדם זקוק למעקב בתדירות שהיא מצאה לנכון וכתנאי להתרת מפגשים עם הילדים. עכשיו רק נותר לשאול- מה היתה המטרה של העו"ס ?
ד"א האבחנה שכתובה היתה משתנה מפעם לפעם. אין לפסיכיאטרים דרך לאבחן דיכאון אחרי לידה ולשמר איבחון כזה לצמיתות.דיכאון לאחר לידה הוא מצב חולף שגם במקרה שלי חלף תוך שנה.
מדוע התעקשו לשמר את המצב "הפסיכיאטרי" שלי? כאמור היה צורך להיתלות על משהו בבתי המשפט כדי להמשיך להשאיר את ילדי באומנה. וכך גם כאשר חזרו אלינו ההורים המערכת סירבה להרפות ממני עד לפני 5 חודשים".

פייסבוק עדי גינו 07.10.2019הפניית עובדת רווחה לטיפול פסיכיאטרי

 

גילה יונה

אוקטובר 2019 – עד שמשרד הרווחה החליט "לטפל" בה ולקחת ממנה את בתה הקטנה היא הייתה אם למופת מאושרת. לאחר שבלשכת הרווחה פתחו תיק, העניינים התדרדרו במהירות.

מתוך פוסט פייסבוק של ליאון ליאון 11.10.2019 – חברים שלי אני לא מצליחה להירדם,גילה יונה חברה יקרה ששוחחתי איתה הרבה פעמים בטלפון נעלמה לנו לפני חודש בערך, אני ניסיתי להיתקשר והיא לא זמינה . הבטחתי לה שאפיץ את הסיפור שלה לכל מי שאני יכולה. כתבתי לאמנון לוי, לגיא לרר,לנתן זהבי , לכולם כתבתי שלקחו לה את הילדה כבר בחדר לידה, לא נתנו לה סיכוי אפילו הקלוש ביותר להיות אמא. אישפזו אותה בכפיה שוב פעם בצו בית מישפט בביית חולים טירת הכרמל,וואלה תגידו לי אתם,מי שעובדת ב3 עבודות ,מנקה ,מבשלת ,מחזיקה ביית נקי ומטופח ,איך יש מצב שמסממים אותה בכדורים קשים ובזריקות הרגעה עד שאיבדה צלם אנוש. הבחורה חוסכת כסף שיהיה לה ליקנות לילדה שלה מתנות וחוסכת לה לעתיד. אישפזו אותה כי כל הזמן היתה מיתקשרת ובאה למישפחה המאמצת בלי אישור רק כדי ליגנוב עוד חיבוק ונשיקה מהילדה שלה שיצאה לה מהבטן, גילה לא הפסיקה לדבר עלייה,לא שכחה אותה לדקה ולשניה. בבקשה תעזרו לי ,נחמה דר,רפול זיגמנד זיגמנד אורלי הרריsheli Sheli Dinardinar תשתפו בקבוצות זעקת האימהות איפה שאתם יכולים,לא מגיע לה למות שם.


ג5ג1ג2ג4

מדינת רווחה – מדינת צללים

אוקטובר 2019 – לשכת רווחה באר-שבע זימנה אמא חד הורית וילדיה להגיע לרווחה עם ארבעת ילדיה, לקבל תלושים לקניות לחג. האמא, בתמימותה, הגיעה עם ארבעת ילדיה, ואז העו"סית מסרה לה צו חירום ללקיחת 4 ילדיה, והודיעה לה שהיא מוציאה ממנה את הילדים ברגע זה.

ראו באיזה קור רוח, הרווחה חוטפת מהאמא את ילדיה ומורה לה לא לבכות, כשהאמא מתחננת על בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה: "היא קטנה", אומרת האמא ובוכה על גורל בתה. פקידת הסעד בשיא האדישות אומרת לילד החטוף "הופה", ומגיעה לאמא לקחת ממנה את בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה, כשהיא אומרת לאמא הבוכיה: "יפה שלי, מה הבטחנו?", האמא לא הבטיחה דבר, ואומרת לפקידת הסעד בבכי: "אבל היא קטנה, היא קטנה, היא תינוקת", מבקשת על גורל בתה בבכי קורע לב, והתינוקת אוחזת בשתי ידיה בעוצמה את צווארה של האמא מסרבת לעזוב.

שתי העו"סיות מקיפות את האמא, העו"סית עם השיער השחור אוחזת בידיה את התינוקת, כדי לחטוף מהאמא האומללה את התינוקת הקטנה שלה.

זה השלב, שהרווחה עוברת לחטיפת הילדה הבוגרת יותר, שנצמדת לאימה ומסרבת לעזוב אותה. הילדה בוכה, שמה את ראשה על צוואר האם, מחבקת את האמא בעוצמה ומסרבת להרפות. העו"סית פשוט לוקחת אותה מידיה של האמא, ונעלמת ברכבה עם ארבעת ילדיה החטופים של האמא.

סרטון מחריד זה התרחש במדינת ישראל, כשמנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, מאפשר את הזוועות הללו. על כל ילד במוסד, המדינה משלמת מעל 18,000 ש"ח בחודש ועל התינוקת מעל 24 אלף ש"ח בחודש.

נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: "אם אלד, ייקחו לי את הילדה"

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.

ספטמבר 2019 – "עושים צהריים" עם יעל דן – אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי – אותה".

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

ילדה של אף אחד

מתוך "סליחה על השאלה" , כאן 11 , 07.11.2018.

עדות האמא ג’יזל שקיבלה "מענה טיפולי" במשפחת אומנה ובפנימיות משרד הרווחה, אונס, פגיעות מיניות, גזיזת שיער, מכות, והתעללות נפשית ופיזית, איומים ואלימות קשה, משם זה הוביל אותה למקומות לא טובים.

ג’יזל של פעם, אני כל כך אוהבת אותה, ביישנית, סגורה, כנועה, נשלטת. זה מגיל מאוד צעיר היה ככה. הייתי בסוג של חממה כל כך אימהית ואוהבת עם סבא וסבתא שלי. הם היו העוגן שלי בחיים, ונעקרתי משם, והלכתי למשפחה אומנת, פשוט בית הזוועות. בית הזוועות. בלילה הראשון… את פשוט מגלה שזה סיוט, שמלילה לפני, שישנת במיטה שלך אצל סבתא שלך, כשהיא מחבקת אותך עם השמיכה שלה, עם הריח שלה, עם הפינוק שלה, לילה אחרי את שוכבת בחדר לא שלך, בבית לא שלך, בעיר שאת לא מכירה, משפחה שאת לא מכירה, ובא לך איזה… פסולת המין האנושי, שזה הגדרה… זה מה שאני יכולה להוציא כרגע, שוכב עלייך ואונס אותך, עושה לך קבלת פנים למשפחה. מזוועה לזוועה. את עוזבת משפחה אומנת, מוציאים אותך, מעבירים אותך לפנימייה, את בפנימייה גם חווה איזושהי פגיעה מינית. ועושים עלייך חרם וגוזרים לך את השיער ומתייחסים אלייך כאילו את לא שווה, את לא ראויה ואחר כך עוד פנימייה ועוד פנימייה, ועוד אונס ועוד התעללות ועוד מכות. איך אני… ילדה של אף אחד. את ילדה של אף אחד, את לא קיימת, את לא קיימת. זה הוביל אותי למקומות שהם לא טובים”.

פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008