בית סוהר נווה תרצה: עדות אתי אגוזי מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה – 1 ביולי 2009

בתאריך 01.07.2009 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בעקבות ביקור שערכה לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה ובמהלך הביקור התגלו תופעות חמורות של הפרת שמירת זכויות אסירות.

בית סוהר נווה תרצה – מהוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מה- 01.07.2009

להלן עדותה של אתי אגוזי:

אתי אגוזי:

בוקר טוב, לא התכוננתי לדבר. אני נידונתי ל-15 חודשי מאסר על מעילה. באתי לרצות את עונשי בכלא נווה תרצה. הגעתי לכלא ב-16 לאפריל 2007. אני פשוט מתרגשת, אני מתנצלת. וכשנכנסתי לכלא נפלתי לאגף שנקרא אגף טיפוליות גם בעקבות מצב בריאותי. אני הייתי אחרי  ניתוח של החלפה של מפרק הירך. הגעתי. אף אחד לא קיבל אותי, אף אחד לא אמר לי, אף אחד  לא הסתכל עלי. נזרקתי לחדר עם עוד 6 בנות. כמובן שפינו לי מיטה למטה בקומה תחתונה מפני שלא יכולתי לטפס על סולם. וזהו. התחילו ימיי, השירות הצבאי שלי אני קוראת לזה, בנווה  תרצה. אני מלכתחילה לפני שנכנסתי לכלא החלטתי שכשאני אגיע לכלא למקום אחר. ואולי זה יהיה התיקון שלי. זה העונש. קיבלתי את העונש. הגיע לי העונש. אני צריכה לתת את ה-7   חודשים, להיות ילדה טובה ולצאת הביתה. אבל לא תיארתי לעצמי את מה שעברתי בכלא. מעבר לזה שכשהגעתי אף אחד, אבל אף אחד, חוץ מזה שהיתה לי ועדת מיון שאני צריכה ללכת לחינוך כי בקרטונאז' אני לא יכולה לעבוד. גם לא נידונתי למאסר לעבודות פרך. הגעתי לחינוך. לא קיבל אותי לא מנהל אגף. במיון, יום למחרת על הבוקר קיבלה אותי סגנית מנהל הכלא בלי שאף אחד הסביר לי מה מותר לי, מה אסור לי, מה אני צריכה לעשות, איפה אני בכלל, מה קורה.

היו"ר ציפי חוטובלי:

תדברי על התנאים הפיזיים.

אתי אגוזי:

על התנאים הפיזיים. מאחר ואנחנו היינו באגף הטיפוליות שהוא נחשב לאגף טוב. יש שם שני חדרים של בנות שהן בגמילה ושני חדרים של בנות נפלטות מכל יתר האגפים שכאילו בתנאים יותר טובים. לא מעט היינו  7 בנות במקום 6 בנות כשאחת ישנה על הרצפה וכשאני בלילה צריכה לעשות פיפי ואני מדדה על קביים גם אני לא מצליחה להגיע לשירותים. מבחינת האוכל. האוכל היה מגיע בעגלה מחוממת.

ניסים  זאב:

לא היה מזרון כשהיא ישנה על הרצפה?

אתי אגוזי:

היה מזרון על הרצפה כן.

ניסים זאב:

מזרון אחד ו-6 מיטות רגילות?

אתי אגוזי:

מזרון אחד על רצפה ואני שכבתי על מזרון של 3 סנטימטר ואם ביקשתי מזרון אחר בגלל שהיה קשה לי או ביקשתי כרית, אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל אחרי ניתוח של מפרק הירך כדי להסתובב ולשים את הרגל אני צריכה שהיא תהיה מוגבהת, לא אישרו לי להכניס כרית. האוכל הגיע בעגלת חימום. כשכבר הגיע לטיפולית הוא נזרק על הבטון בגסטרונומים מוכספים. דרך אגב החדר שלנו היה מטר וחצי על 2 מטר פלוס מינוס. שתבינו, אין הרבה מקום לזוז. ונזרק על הרצפה והועבר מהרצפה עם מיליון חתולים וג'וקים לתוך המטבח. מתחילה חלוקה. אני באה ממקום של אוכל. אני עושה אוכל. אתם יודעים שהפעם הראשונה שבכיתי בכלא זה היה בגלל האוכל. ואני גם עכשיו אבכה ואני לא מתביישת. מי שהוא יוצא קיבוץ יודע שפעם בקיבוצים היו עושים קציצות תינוקות. אתם יודעים מה זה קציצות תינוקות? כאלה. אפילו לא 30 גרם. זה מה שקיבלנו. אם זה היה קציצת דג של 30 גרם או קציצה של בשר. אוכל מלא שמן. והצורה שבה מגישים אותו. אמרתי והזכרתי, זו היתה בושה. אין מקום לאכול. הן יושבות מתחת גג של אזבסט בחוץ לאכול בוקר, צהריים וערב, או שהיית צריך לאכול בחדר. אין חדר אוכל. לנו לפחות בטיפולית לא היה חדר אוכל. כשפנינו לבקש לאכול, היה שמה חדר ששם עשו את הפגישות של הבנות של הטיפוליות פנינו לאכול שם בחורף, לא ניתן לנו. היינו צריכות לשבת בחוץ ולאכול מתחת לגשם.

אני באתי ממקום אחר. אני פניתי לא פעם ולא פעמיים ואמרתי שלמרות המגבלות שלי אני מוכנה להיכנס למטבח ולעזור. אני מוכנה, באמת באתי ממקום של לתת. וספגתי, אתם יודעים שחודש לפני השחרור שלי סגנית מנהל הכלא באה ואמרה לי, את יודעת את היית אסירה בעייתית. צחקתי. אמרתי לה, למה הייתי אסירה בעייתית?  אז היא אומרת לי, כי דיברת הרבה. אמרתי לה, את יודעת מה, איך תזכרי אותי אם אני לא אהיה אסירה בעייתית ובזה נגמר הסיפור.

במטבח היתה מכונת כביסה שלא פעם ולא פעמיים התקלקלה. על מנת לתת לנו שירותי כביסה שבעצם בכל האגפים נהנו מהם היינו צריכים לתאם מראש מאחר ומכונת הכביסה היתה לא פעם תפוסה לא תמיד עשו לנו את הכביסה. היינו נאלצות לחכות כמה ימים עד שיחזירו לנו את הכביסה.

אני קראתי את הדוח. אני חושבת שהדברים מה שהכי הרגיזו אותי זה שאני יודעת ביודעין ולא מעט שהחדר אוכל של השב"ס בנווה תרצה אכל אוכל אחר. הם קיבלו אוכל אחר. האסירות קיבלו אוכל אחר והעובדים קיבלו אוכל אחר. ואני זוכרת פעם אחת במסיבה אנחנו קיבלנו שאריות וזה היה חגיגה. שאריות מהמסיבה שכל מה שנשאר מהמסיבה שלהם אנחנו קיבלנו.

והקטע שמאוד הפריע לי גם בתנאים הפיזיים זה שהיה מסיבת פורים. סגרו אותנו באגפים כדי שעובדי השב"ס יחגגו בחינוך. אנחנו היינו סגורות באגפים עד שלא כעסתי וצעקתי ואמרתי שלאכול ארוחת בוקר מותר לי כי בחדר אין כלום.

חוויתי את הקטע של בדיקת סמים אבל קטן עלי הקטעים האלה. באמת יותר הפריעו לי הקטעים שעליהם אני מדברת עכשיו וכשכבר באתי לרופאה, ובאמת מהמון בחינות אני רוצה גם לציין אני קיבלתי פיזיותרפיה. אני בכלל הגעתי עם עורך דין צמוד כך שהיחס אלי היה גם אחרת קצת. אני יצאתי כעבור 3 חודשים יום לחופש. אין. כמו שצריך.

בבית סוהר נווה תרצה יש מזגנים בפינת החי

כאן , רשת ב עם קרן נויבך , 17.07.2017 – התנאים הבלתי אפשריים של האסירות בכלא נווה תרצה. תאים קטנים, מחנק. אין מאווררים ובכלל קשה לנשום. עכשיו הגיעה העתירה

עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית, ועו"ד גונן בן יצחק מספרים לקרן נויבך על חיי האסירות בכלא.

דוח הסנגוריה הציבורית: תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של בתי הסוהר לשנים 2013-2014

יולי 2015 – הסנגוריה הציבורית המופקדת על ביקורת במתקני כליאה שב"ס לאסירים ועצורים ביקרה במתקנים אלו בשנים 2013-2014 ומצאה ליקויים חמורים המהווים הפרות של החוק, התקנות והפקודות.

דוח הסנגוריה הציבורית: תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של בתי הסוהר לשנים 2013-2014

הליקויים הנם בתחומים:

א. החזקה בתנאי הפרדה ובידוד.
ב. צפיפות קשה.
ג. ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה.
ד. ליקויים במתן טיפול רפואי.
ה. שימוש בכבילה בלתי מידתית.
ו. תנאי חום קשה, אוורור ותאורה בלתי נאותים.
ז. תנאי היגיינה ותברואה בלתי הולמים ובעיית מזיקים.
ח. ליקויים הנוגעים לתאי המקלחת והשירותים.
ט. קשיים במימוש הזכות להליכה באוויר הפתוח.
י. ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה.
יא. מחסור וליקויים בציוד בסיסי ובציוד כללי.
יב. ליקויים הקשורים לקנטינה.
יג. תלונות בדבר ליקויי בטיחות.
יד. ליקויים הנוגעים להפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות .
טו. קשיים במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה.
טז. תלונות בדבר לוחות זמנים בלתי מתחשבים
יז. קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח.
יח. ליקויים הנוגעים לעתירות אסירים וליידוע על זכויות כלליות.
יט. ליקויים הנוגעים לתנאים הפיזיים במתחמי ועדות השחרורים ולמימוש זכויות בקשר להליך בפני הוועדה.

בית סוהר נווה תרצה – החזקה בתנאי הפרדה ובידוד

אגף ההפרדה והבידוד בנווה תרצה זכה במהלך השנים לביקורות קשות ונוקבות בדוחות רשמיים של הסניגוריה הציבורית ושל לשכת עורכי הדין. גם בשני הביקורים שנערכו בנווה תרצה, בדצמבר 2013 ובספטמבר 2014, אגף זה בלט בתנאי השהייה הקשים.
קושי מיוחד מתעורר מהעובדה שכלואות רבות מוחזקות באגף ההפרדה לצרכים שונים שאינם  תואמים את אמות המידה שנקבעו בפקודת בתי הסוהר. בביקור הראשון עלה כי מרבית הכלואות
המוחזקות באגף סובלות מבעיות פסיכיאטריות ומוחזקות בו בשל מצבן הנפשי.

מרבית כלואות ההפרדה מסווגות ככלואות השגחה רמה א', וחלקן נתונות במצב נפשי המחייב אשפוז במוסדות פסיכיאטריים. לדברי מפקדת הכלא, כלואות אלו מוחזקות באגף ההפרדה בשל העובדה שאין חדר ייעודי לנשים במרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן), והעברתן לבית חולים פסיכיאטרי אזרחי מחוץ לכותלי הכלא בהשגחה של איש סגל מעוררת קושי. 9 בעת הביקור השני באגף ההפרדה שהו בו שמונה כלואות, כאשר רק שתיים מהן הוגדרו ככלואות הפרדה והחזקתן שם תואמת את הוראות החוק. שתי כלואות אחרות הן כלואות טרנסג'נדריות המוחזקות בהפרדה בשל מאפיינים מגדריים. כלואה אחת הוחזקה באגף תחת השגחה פסיכיאטרית צמודה מחשש לשלומה, ואחרת הוחזקה באגף תחת השגחה רפואית בשל חשש להדבקה. מספר כלואות נוספות הוחזקו באגף בשל קשיי השתלבות והתנהגות באגפים הרגילים.
תנאי השהייה באגף ההפרדה והבידוד: המבקרים התרשמו שמדובר באגף ישן ומוזנח בו התאים קטנים במצב פיזי קשה. בביקור הראשון, ראו המבקרים שבחלק מהתאים יש מקקים, האריחים שבורים והקירות מתקלפים. גם בביקור השני התרשמו המבקרים לרעה ממצבם של התאים באגף ההפרדה והבידוד. התאים נמצאו במצב של הזנחה, לכלוך, שורצים מזיקים וכיוצא בזה.
אחד התאים בהם ביקרו היה קטן וצפוף, וכלל מיטת ברזל ועליה מזרון דק ללא סדינים. בתא המקלחת לא היה ראש מקלחת, והמים זרמו דרך חור בקיר. הכלואה ששהתה בתא טענה כי היא לא מצליחה לפתוח את ברז המקלחת. בהמשך לכך, במאמץ ניכר הצליח אסיר עבודה ששהה באגף לפתוח את ברז המים. עם כניסתם לתא חשו המבקרים תחושת מחנק עזה וצחנה. התא נראה כאילו לא נוקה תקופה ממושכת. הרצפה והקירות היו מלוכלכים מאד ואשפה הייתה מפוזרת בכל מקום. הקירות באזור המקלחת היו מכוסים בחלודה והרצפה מלאת עובש. מיקומו של החלון הקטן הבודד שנמצא מעל המקלחת כמעט ואינו מאפשר כניסת אור יום לתא, באופן שמעצים את תחושת המחנק. בעת הביקור שהתה בתא כלואה תחת השגחה רפואית, אשר הוחזקה בהפרדה מחשש כי תדביק כלואות אחרות במחלתה. נטען, כי היא סובלת מכינים וכן מסקביאס. חרף זאת הושמה, כאמור, בחדר שבו אין אפשרות להתקלח, ללא סדין וללא אמצעים הגייניים. בשיחה עם הכלואה נמסר כי הועברה לתא ללא כל ציוד ולא סופק לה ציוד מטעם בית הסוהר, לרבות מגבות, בגדים להחלפה וכד'. בתשובה לשאלת המבקרים, נמסר מהסגל כי הכלואה אינה מעוניינת להתרחץ ולכן לא ניתנה לה מגבת, אף שנהוג לתת ציוד לכל כלואה וכלואה המגיעה לאגף. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא חולקו סדינים על אף שהיו בנמצא לחלוקה בידי הסגל. באשר לנושא הניקיון נמסר, כי באגף ישנה עובדת ניקיון אשר מגיעה מידי יום ומנקה את החדרים, אך בשל מצב חירום באותו היום, היו האגפים סגורים. למבקרים הרשמיים נאמר כי מדובר בלכלוך שנוצר במהלך הלילה. המבקרים התרשמו שהחזקתה של כלואה חולה שצריכה טיפול רפואי דחוף בתנאים אלה פוגעת בכבודה ובבריאותה. כמו כן, הכלואה התלוננה על מחסור באספקת הטיפול הרפואי לו היא זקוקה. המבקרים ביקשו לבדוק את מסמכיה הרפואיים והבחינו כי הכלואה כלל לא נבדקה על ידי רופאת בית הסוהר, אלא על ידי חובש.

ניסיון לברר לעומק את טיב הטיפול הרפואי שניתן לכלואה לא התאפשר, מאחר שהמידע לא הופיע במסמכים, לטענת הסגל בשל סודיות רפואית. הכלואה אף הלינה על כמות האוכל המועטה ועל טיבו.
בתא נוסף באגף התרשמו המבקרים מהדוחק ומהצפיפות, המיטה עמדה ללא סדין או שמיכה, וברז המקלחת לא היה תקין. הכלואה בתא התלוננה על איכות המזון ובפרט על כך שהלחם יבש במיוחד. בנוסף טענה שלא מספקים חומרי ניקיון ומגבות. הכלואה מסרה כי אינה מעוניינת לפגוש את העובדת הסוציאלית מכיוון שהיא משוחחת עמה מבעד לדלת התא, והכלואה מרגישה שאין בכך כל טעם.
בתא נוסף, המוגדר כתא השגחה/ פיקוח בשל מיקומו מול חדר הבקרה וכן בשל המצלמות הקיימות בו, הוחזקה בעת הביקור מזה שבוע כלואה בעלת נטיות אובדניות. הכלואה התלוננה על מחסור באוויר ותחושת מחנק, ואכן המבקרים התרשמו כי המצב כמתואר. נמסר, כי אין אפשרות להכניס מאורר לתא היות ולכלואה ישנן נטיות אובדניות וקיים חשש שתשתמש במאוורר כדי לפגוע בעצמה. לדברי מפקדת המתקן, הכלואה נבדקת על ידי פסיכיאטר אחת לשבוע ולעיתים אחת לשבועיים.
הכלואות באגף אינן זוכות לפעילויות חינוכיות או לפעילויות פנאי, והן שוהות לבדן ללא כל אינטראקציה חברתית, חינוך או תעסוקה. עוד נמצא, כי לכלואות השוהות באגף ההפרדה לא ניתן טיפול סוציאלי מספק וראוי. בביקור הראשון דווח למבקרים כי השיחות עם העובדת הסוציאלית נערכות דרך אשנב הדלת. להערכתנו, נוהג זה הוא פסול, פוגע בזכותן של הכלואות לפרטיות ומנוגד לכללי האתיקה ולהנחיות שירות בתי הסוהר. שיחה המתבצעת בין עובד סוציאלי לבין כלוא הסובל מבעיות נפשיות דרך אשנב הדלת אינה יכולה להוות תחליף לשיחה טיפולית, ולבטח לא ניתן באמצעותה לאמוד כראוי את מצבו הנפשי של הכלוא.

בית סוהר נווה תרצה – ליקויים במתן טיפול רפואי

הכלואות הלינו בביקור משנת 2013 על יחסה המזלזל של הרופאה האחראית כלפיהן. מפקדת הכלא הבטיחה לשוחח עם הרופאה ולרענן את נהלי ההתנהגות אל מול הכלואות. בביקור נוסף שנערך במקום בשנת 2014 הושמעו תלונות דומות. הכלואות הלינו כי הרופאה אינה זמינה, וכי היא מפגינה זלזול, חוסר אמון וחוסר סבלנות כלפיהן. בינתיים נמסר כי הרופאה עברה לבית סוהר אחר.

כבילה בלתי מידתית – בית סוהר נווה תרצה

בבית הסוהר נווה תרצה עלו ממצאים מטרידים בנוגע לשימוש בכבילה כאמצעי ריסון של הכלואות. אחת הכלואות שהוחזקה באגף ההפרדה הלינה על כך שנכבלה בארבע גפיה למיטה במספר הזדמנויות. אנשי הסניגוריה הציבורית ביקשו לבדוק מקרה זה גם באמצעות עיון ביומן הכבילות, אך נמסר להם כי אין יומן כבילה שמרכז את המידע, וכי נעשה שימוש בטפסים המתויקים בתיק הכלואה. עוד נמסר כי מידע בדבר כבילות אמור להימצא גם ביומן הכללי בו נרשמת כל פעולה המתבצעת במשך היום והלילה. מבדיקה שערכו המבקרים בתיקיות של שתי כלואות מאגף ההפרדה עלה כי תיעוד הכבילות שלהן לא התבצע בצורה תקינה ומלאה. פרטים בסיסיים לא מולאו כנדרש, לרבות משך הכבילה, הגורם המאשר, והפסקות יזומות של הכבילה לצרכים בסיסיים של הכלואה. גם בדיקת יומן הכניסה של האגף לא אפשרה לקבל תמונה מלאה וברורה לגבי ההתנהלות בעניינן של הכלואות החל ממועד הכבילה ועד מועד שחרורן מהכבילה. בנסיבות אלו, של העדר ריכוז הנתונים בנושא, התקשו המבקרים הרשמיים לעקוב אחר תקינות הפעולות שננקטו בהקשר זה. על פניו הבדיקה העלתה נתונים מטרידים. כך למשל, נכתב כי הסיבה לכבילתה של אחת הכלואות הייתה הפרת סדר ומשמעת והתנהגות שלילית.
כלואה נוספת נכבלה למיטה בנסיבות דומות. מהדברים עולה חשש שהשימוש בכבילה נעשה כאמצעי ענישה כדבר שבשגרה ובניגוד להוראות החוק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033Document-page-034Document-page-035Document-page-036Document-page-037Document-page-038Document-page-039Document-page-040Document-page-041Document-page-042Document-page-043Document-page-044Document-page-045Document-page-046Document-page-047Document-page-048Document-page-049Document-page-050Document-page-051Document-page-052Document-page-053Document-page-054Document-page-055Document-page-056Document-page-057Document-page-058Document-page-059Document-page-060Document-page-061Document-page-062Document-page-063Document-page-064Document-page-065Document-page-066Document-page-067Document-page-068Document-page-069Document-page-070Document-page-071Document-page-072Document-page-073Document-page-074Document-page-075Document-page-076Document-page-077Document-page-078Document-page-079Document-page-080Document-page-081Document-page-082Document-page-083Document-page-084Document-page-085Document-page-086Document-page-087