תלונה מוצדקת נגד פרקליטת המדינה בבית המשפט העליון נגה בן סידי

נובמבר 2019 – העיתונאית לורי שם טוב התלוננה כי פרקליטת המדינה נגה בן סידי מסרה פרטים שגויים לשופט העליון קרא כדי לשבש הדיון בבית המשפט בעניין בקשתה של שם טוב שתשוחרר ממעצר הבית, וכן יבוטלו דמי הכופר בסך 20,000 שקלים שהותנו לשם טוב לקבלת חומרי חקירה כדי שתוכל להגן על עצמה.

פרקליטות המדינה טענה: “פרוטוקול הדיון מהווה פעמים רבות קצרנות של הנאמר בדיון ואינו משקף “כל מילה ומילה” הנאמרת במהלך הדיון”.

הנציב קבע כי תגובת הפרקליטות לתלונה מטעה ואינה אמת:

“מפרוטוקול הדיון עולה, כי דבריה של עו”ד בן סידי לבית המשפט בעניין זה היו לא מדויקים וכי עלול היה להיווצר הרושם כי במועד הדיון שיתקיים שבוע לאחר מכן, בבית המשפט המחוזי, תינתן החלטה גם בעניין הייצוג המשפטי.

להלן ההפניות הרלוונטיות מתוך פרוטוקול הדיון מיום 18.9.19 (ההדגשות אינן במקור):

א. “עו”ד בן סידי: לעניין הייצוג, אכן לפני הפגרה היה דיון בפני כב’ השופט שגיא אחרי שהמדינה הסכימה למימון ייצוג לפי סעיף 19 … והעוררת ביקשה לקבל ייצוג בתעריף גבוה מזה….התנגדנו, העניין קבוע לעניין הבקשה זו בשבוע הבא.

כב’ השופט ג’ קרא: אצל השופט שגיא בשבוע הבא?

עו”ד בן סידי: בעניין בקשות נוספות.

כב’ השופט ג’ קרא: בעניין הייצוג שלה?

עו”ד בן סידי: גם…

(פרוטוקול הדיון עמ’ 3)

ב. עו”ד בן סידי: הפרקליטה שמטפלת מסרה שזה אמור להינתן בשבוע הבא.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 4)

ג. עו”ד בן סידי: אדייק את הדברים. ראשית לגבי הדיון הקודם, מתן הייצוג נדחה בלי תאריך חדש. ב 26.9 תינתן בין היתר החלטה גם בעניין הזה.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 6)

הנציב קבע: “עדיין לא אוכל שלא לציין כי היה מקום לנקוט זהירות יתרה ולא לטעון טענות אשר עלולות ליצור את הרושם המוטעה, כי הבקשה של שם טוב תידון ותוכרע בדיון הבא, הקבוע לעוד שבוע ימים”.

גם בעניין התייחסות עו”ד בן סידי בעניין השוואת תעריף מימון יצוג משפטי לתעריף הניתן לעובדי המדינה, שיקרה עו”ד בן סידי כשטענה שלא הבחינה בין לורי שם טוב לבין נאשם 3 עו”ד צבי זר, כמקור להעלאת טענה זו.

הנציב קבע, כי היה על עו”ד בן סידי לדייק בדבריה לבית המשפט.

מצורף בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 – נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

בירוקרטיה – פרקטיקת התעללות פרקליטות המדינה באזרח

אוימת במרשתת פעמים רבות כי ירצחו אותך? אם אתה עובד ציבור או אחד מאנשי שלומה של פרקליטות המדינה תיפתח חקירה מידית. אם אתה אזרח מן השורה, פרקליטות המדינה תתעלל בך בבירוקרטיה אך לא תחקור.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעללות באזרח באמצעות הבירוקרטיה נראית היטב בבירור תלונה ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 527/19 מה- 21.11.2019.
עניינה של התלונה לנציבות על אי הנקמה מדוע לא לפתוח בחקירת משטרה על ריבוי איומים ברצח, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי לשון הרע,

מצורף הבירור של הנציב דוד רוזן – תלונה 597/19 מה- 21.11.2019.
.
שימו לב לאוזלת היד של הנציבות לברר מדוע תלונה במטרה על ריבוי איומים ברצח במרשתת אינה מטופלת מזה כשנה, בעוד שעל פי נהלי משטרת ישראל, אם שוטר מאוים במרשתת יש לפתוח בחקירה מידית.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

הבעיה של פרקליטות המדינה היא שלשקר אין רגליים

20.11.2019 – מעצרם של הבלוגרים ב- 27.02.2017 שהחל בהכפשות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה וגם קיבל הכינוי "טרור רשתי" מתברר כפרשיה של העלבת עובדי ציבור ולשון הרע ועבירות נוספות שהמשטרה אינה פותחת תיקים בעבורם.
יתרה מכך משטרת ישראל ופרקליטות המדינה סוגרים תלונות על ריבוי איומים ברצח במרשתת, וריבוי עבירות על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות במרשתת.
פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל נוקטות אכיפה בררנית כמסע צייד נגד אזרחים שאינם לטעמם.
על אכיפה בררנית זו הגישה הבלוגרית לורי שם טוב בקשת שחרור ממעצר הבית הנמשך כ- 8 חודשים לאחר מעצר ממושך של שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור.

ומה תגובתה של הפרקליטה מרב גבע?
הפרקליטה מרב גבע התעלמה משיטת האכיפה הבררנית של הפרקליטות ובחרה להשיב כי שם טוב הגישה בקשת שחרור באותו יום שבו דחה העליון בקשת שחרור אחרת. טענה תמוהה היא זו, שכן האם שם טוב צריכה לשבת במעצר בית בחיבוק ידיים עד שהפרקליטות תחליט מה לעשות בעניין?.

גבע טענה גם כי שם טוב "אינה מעלה נימוק ענייני או סיבה".
אם לדעת הפרקליטה גבע צריכה שם טוב להיות במעצר על העלבת עובדי ציבור במרשתת, מדוע סוגרת פרקליטות המדינה תלונות חמורות עשרות מונים שעניינם במרשתת כגון איומים ברצח והטרדה מינית?

מצורפים:
בקשה מספר 347 של לורי שם טוב לשחרור ממעצר בית עקב אכיפה בררנית – תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 12.11.2019.
תגובת הפרקליטה מרב גבע מיום 19.11.2019.

Document-page-001Document-page-002

דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן

19.11.2019 – דיון בעניין החזרת תפוסים בפני השופט אברהם הימן. מדובר ברכוש שנתפס מביתה של לורי שם טוב ובן זוגה ב 27.02.2017. הרכוש המאופסן במשרדי משטרת ישראל מעל שנתיים וחצי כולל מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות וסמרטפונים. פרקליטות המדינה תפסה הרכוש באמצעות צווים לקויים ולקוניים ומחזיקים ברכוש ללא צו תקין. פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של בעלי הרכוש ופרסמה בחומר הראיות פרטים אישיים ביותר שהיו במחשבים, בסמרטפונים ובמצלמות של החשודים שלא קשורים לתיק הפלילי, גלויים לעיניהם של הנאשמים ובאי כוחם.

להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן – מ"ת 14280-04-17 מה- 19.11.2019

דיון בבית משפט מחוזי תל אביב בעניין תפיסת חפצים בניגוד לחוק

בתאריך 19.11.2019 בשעה 13:00 דיון ללורי שם טוב בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן.
הדיון בעניין החזרת רכוש שנתפס לפני מעל שנתיים וחצי בפרשת מעצר הבלוגרים וטרם הושב.
צווי החיפוש שהוצאו בפרשת מעצר הבלוגרים הנם לקויים ולקוניים, ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצאו וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
גם הארכת החזקת הרכוש התפוס עד תום ההליכים הנה לקויה ולקונית, ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד ולא החשוד או מי מטעמו וניתנה עד תום ההליכים.
מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט ופרקליטות המדינה לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעת חייו תוך שיבוש ההליך הפלילי.

מצורפים:
– דוגמה לצו חיפוש לקוי ולקוני שהוצא על ידי השופט עלאא מסארווה ב- 23.02.2017. הצו ללא מספר תיק ללא מספר תיק בית משפט וללא הנמקה מדוע הוצא, וללא הנמקה מדוע יבוצע החיפוש בדברי מחשב ללא עדים.
– החלטה הארכת רכוש תפוס שבוצע ע"י השופט חיותה כוחן ב- 03.03.2017. ההחלטה ניתנה בניגוד לחוק במעמד צד אחד מבלי שניתן לחשטד לומר את דברו בבית המשפט. בהחלטה יש מלל לקוני בכתב ידה של השופט כוחן שבו היא כותבת "כמבוקש", "אין רכוש בעל ערך יקר".

החלטת חיותה כוחןצו חיפוש לורי

"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות… שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
– תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
– פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
– דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

יחס שופטי בגץ לאיומים ברצח על אזרח במרשתת

Document-page-001Document-page-002איומיםת1

 

זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

דוד מינץ - זה כן זה לא
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.

תגובת פרקליטות המדינה – בין עלבון לשירות הציבורי למסע צייד

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת. בהודעתה הלקונית (מצורפת) כתבה פרקליטות המדינה שהיא משיבה התיק למשטרה לקבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה בנסיבות העניין לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע.
בתלונה נכתב כי הודעת הפרקליטות היא עלבון לשירות הציבורי מעוררת בוז ושאט נפש. מדובר בפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעלל באזרח הפונה אליה לקבל זכויותיו. (ראה לדוגמא תלונה 242/19 המצורפת – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות).
עוד נכתב בתלונה כי מדובר גם בפרקטיקה של אכיפה בררנית המאפשרת לפרקליטות המדינה לערוך מסע צייד נגד אנשים שאינם לטעמה. לדוגמה אילו היה המדובר באיומים על שוטר במרשתת הייתה התלונה מטופלת מידית על פי נוהל 90.028.223 (מצורף) שם נקבע כי: "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:

– הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
– תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
– הפרקטיקה של פרקליטות המדינה – בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-001

Document-page-002

 

מדוע נדרשים לפרקליטות המדינה 480 ימים להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח?

31.12.2019 – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן בדק תלונה על פרקליטות המדינה ולנגד עיניו מריחת הזמן של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בטיפולם בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.

מה הייתה תגובתו?

להזכיר כי לורי שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

מצורפים:

בירור תלונה מספר 497-19 ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שעניינה הטיפול הלקוי של פרקליטות המדינה בתלונה על איומים ברצח – 31.10.2019.

הודעת  פרקליטות המדינה כי ידרש לה חצי שנה להחליט האם לטפל בתלונה על איומים ברצח – 18.09.2019.

דוגמא על איומים ברצח במרשתת – ינואר 2019 – תלונה בנושא הוגשה למשטרה אך נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004איומיםפתיחת תיק ערר

 

כמה שווים חיי אדם בעיני מבקר המדינה?

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה למבקר המדינה על מחדל מחלקת עררים של פרקליטות המדינה. בתלונה נטען כי 480 יום יידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח אזרחית.
חלקה של מחלקת העררים הוא 180 ימים שיידרשו לה לטפל בערר על סגירת התלונה של איומים ברצח בעילת "חוסר עניין לציבור".

ומה תגובת מבקר המדינה?
להמתין להחלטת מחלקת העררים של פרקליטות המדינה (6 חודשים להחלטה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח).

מצורפים:
תגובת מבקר המדינה – 04.11.2019.
הודעת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה שיידרשו לה 180 יום לטפל בערר על סגירת תלונה איומים ברצח – 18.09.2019.
התלונה שהוגשה למבקר המדינה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003תגובת המבקר - תלונה 1085585