השופט אברהם הימן מונע מלורי להגיש בקשות לבית המשפט בתואנה שרק באי כוחה מהסנגוריה רשאים להגיש

14.02.2019 – נתק של חצי שנה קיים בין הסנגוריה הציבורית ללורי שם טוב הנובע מחילוקי דעות הנוגעים להליך השיפוטי העומד בפני שם טוב העצורה מזה שנתיים על עבירות שיימינג.

לפני מספר ימים הגישה הסנגוריה ערר לשחרורה מייצוג משום שלטענתה שם טוב פוגעת בשמה הטוב של הסנגוריה בבקשות שהיא מגישה לבית המשפט וזה אף "אלימות מילולית" לתפיסתה. לורי שם טוב בתגובה הגישה בקשת שחרור ממעצר עקב העדר הגנה מהסנגוריה שממילא יש נתק של חצי שנה בין שם טוב לסנגוריה.

השופט אברהם הימן מצידו קבע כי הסנגוריה טרם שוחררה מייצוג על ידי בית המשפט ולכן שם טוב אינה רשאית להגיש בקשות לבית המשפט אלא באי כוחה מהסנגוריה בלבד.

 

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן מיום 14.02.2019

Document-page-001Document-page-002

 

 

 

 

פרשת הבלוגרים: פטרנליזם בייצוג הנאשם על ידי הסנגוריה הציבורית

25.12.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים על אישומים של פרסומים מעליבים נגד עובדי ציבור שלכאורה ביצעה. הסנגוריה הציבורית לא נפגשה עימה עד היום לפגישת עבודה אחת בבית הסוהר עקב תנאי הכליאה הקשים ולא גובש קו הגנה. הסנגוריה הודיעה נחרצות לבית המשפט כי אינה רוצה לייצג את שם טוב. הסנגוריה אף לא הופיעה לבית המשפט ב- 23.12.2018 כדי להבהיר עמדתה באשר לייצוג.

בשל כך החליטה שם טוב להגיש בקשות בעצמה לבית המשפט על מנת להגן על עצמה.
בשום אופן לא, קבע השופט המעצרים אברהם הימן. "אני קובע שככל שהמבקשת (שם טוב) מיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית ובכפוף לעמדת הסנגוריה הציבורית לא יישמעו דיונים אלא בייצוג הסנגוריה הציבורית".

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 24.12.2018

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: 22 חודשים במעצר ו- 4 חודשים ללא ייצוג משפטי

16.12.2018 – העיתונאית העצורה לורי שם טוב מבהירה לשופט המעצרים הימן התנהלות משפט המעצרים. שם טוב מוחזקת 22 חודשים במעצר ומזה כ- 4 חודשים אינה מיוצגת.

להן ציטוט מההבהרה לשופט המעצרים אברהם הימן:
"לעניין ייצוג הסנגוריה קבע כב' השופט שגיא בהחלטתו בתיק ת"פ 14615-04-17 מיום ה- 05.11.2018 (עמוד 5 שורה 15): "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג… מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". משמעות "נקודת הרתיחה" הנה בין השאר שהסנגוריה אינה עונה למבקשת בכל דבר ועניין, כל שכן יוזמת שחרור המבקשת או מצטרפת לבקשות שמגישה המבקשת לבית המשפט. המבקשת לא תרחיב הדיבור על התבטאות הסנגוריה נגדה בבית המשפט ומחוצה לו.
בפועל המבקשת אינה בייצוג הסנגוריה מיום 09.08.2018 , כפי שהודיע הסנגור המחוזי לראשונה לבית המשפט הנכבד מיום 28.08.2018 על הפסקת הייצוג.
מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת שבו המבקשת כלואה במעצר ממושך מאוד, ומזה כארבעה חודשים ויותר אין לה ייצוג במשפט מורכב המחייב ייצוג."

מצורפת הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן.

ת1ת2

הסנגוריה הציבורית הודיעה כי הפסיקה לייצג את העיתונאית לורי שם טוב בהליך המעצר רטרואקטיבית מה- 09.08.2018

בהודעה לבית המשפט ב- 28.08.2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית שאינה מייצגת את שם טוב מה- 09.08.2018 בהליך המעצר. הסיבה להפסקת הייצוג היא ששם טוב לא יכלה למלא תנאי חלופת המעצר (הבלתי אפשריים) שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.
אפילו באי כוחה של טוב לא ידעו שהם אינם מייצגים עוד מה- 09.08.2018.
הסנגור הציבורי המחוזי אלקנה לייסט חתום על ההודעה שספק אם הוא יכול להפסיק ייצוג ללא החלטת בית משפט וספק אם יש לו הסמכות להחליט בשם הנאשמת מתי נפסק המאבק על שחרורה ממעצרה. כל עוד שם טוב לא משוחררת, המאבק המשפטי לא נפסק, ועליו לפעול למטרותיה של לקוחתו. המחוקק לא מינה אותו לשמש כמסננת או כ"בית משפט".
האם הסנגוריה תשמש כהרכב בית משפט נוסף על בית המשפט עצמו, ותפסול אופציות של קווי הגנה (אי הסכמה לחלופת מעצר לא אפשרית) מראש לאנשים אותם היא מייצגת?

העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וחצי על פרסומים מכפישים נגד עובדים סוציאלים ושופטים שלכאורה ביצעה.

להלן הודעתו של הסנגור המחוזי תל אביב אלקנה לייסט על הפסקה רטרואקטיבית של הסנגוריה לייצג את שם טוב.

Document-page-001

Document-page-002
הודעתו של הסנגור המחוזי תל אביב אלקנה לייסט על הפסקה רטרואקטיבית של הסנגוריה לייצג את שם טוב

פרשת הבלוגרים – חוסר אחריות סנגוריאלי

סנגור ציבורי בורח מייצוג עציר

חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה

עו"ד נוגה ויזל על סירוב הסנגוריה הציבורית להעניק סיוע משפטי לנאשמי "פרשת הבלוגרים", תיק מורכב שאף סנגור ציבורי אינו מעוניין לשאת על גבו 

להורדת / צפיה במאמר בפורמט pdf הקלק כאן

ייצוג לפי סוג העבירות וזהות הנאשמים?

באחרונה קשה להשתחרר מהרושם לפיו דווקא הסנגוריה הציבורית מסרבת לייצג במקרים מסויימים נאשמים אשר המקרה שלהם מורכב מדי ואין ידם משגת לשכור שירותי עורך דין פרטי. סירוב זה גורם להימשכות מעצרם של נאשמים אלה, אבל לפני שאפנה לדוגמה שעל הפרק חשוב לציין ולהדגיש, כי הסיבה להקמת הסנגוריה הציבורית נבעה מחוסר היכולת של חשודים ונאשמים לממן את הגנתם המשפטית.

לא סביר שכאשר אדם רוצח את ילדיו מואילה הסנגוריה הציבורית לייצגו, בלי קשר לכמות החומר בתיק או מורכבותו, בעוד כאשר אדם מואשם בביצוע עבירות סייבר (עבירות מחשב) מורכבות ומתוחכמות הם מסרבים לייצגו.

אחת הדוגמאות בה נתקלתי לאחרונה היא ב"פרשת הבלוגרים" אותה מגדירה המשטרה "טרור רשתי", שבה נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל ועורך דין צבי בר אשר מנהלים מאבק שנוי במחלוקת נגד רשויות המדינה ואנשי מקצוע שונים. לכל השלושה מיוחסים כעת כ-300 מקרים של עבירות הכוללות פגיעה בפרטיות והטרדות מיניות אשר בוצעו מאז שנת 2009. עם האנשים שנגדן בוצעו העבירות לכאורה נמנים עובדי רשויות רווחה ברחבי הארץ, חברי כנסת, שופטים, פרקליטים בשירות המדינה, עיתונאים ועוד. התיק מחזיק כ-20 אלף עמודים של חומר חקירה, וכ-150 דיסקים של ראיות לכאורה, הקלטות, צילומים וכדומה.

לפני פסח הוגשה לסנגוריה הציבורית בקשה לייצוג הנאשמים, אולם הסנגוריה הבהירה כי היא מתקשה למצוא בשורותיה עורכי דין שיסכימו לייצג את השלושה. לפי דובר הסנגוריה, אורי שלו, הנאשמת המרכזית, לורי שם טוב, רוצה ייצוג על ידי עורך דין פרטי במימון הסנגוריה, בקשה שנדחתה על הסף.

כך או אחרת, שלושה נאשמים עצורים כבר חודשיים ללא ייצוג של הסנגוריה הציבורית, חרף בקשתם וחיסרון הכיס שלהם (גילוי נאות: הכותבת ליוותה את הדיונים המשפטיים של מוטי לייבל בתחילת הפרשה). סירובה של הסנגוריה הציבורית לייצג נאשמים אלה מהווה פגיעה קשה בהגנתם המשפטית. היא מועלת בתפקידה וחוטאת לייעודה, הרי המחוקק קבע במפורש כי מטרתה של הסנגוריה הציבורית היא לייצג אנשים שאינם מסוגלים לממן מכספם את שכר הטרחה של העורך דין.

המצב הנוכחי מעלה יחס של איפה ואיפה במדיניות הייצוג של הסנגוריה הציבורית, אשר אינה אמורה להעדיף מזה ולקפח מזה. מדוע זכתה עדת המדינה המפורסמת שולה בן זקן לעורך דין פרטי יוקרתי במימון הסנגוריה (עו"ד עופר ברטל), ואילו לגבי בקשתה של לורי שם טוב נטען שהיא מופרכת? יש עוד דוגמאות כמובן, עד המדינה ערן מלכה למשל, אבל אין שום הצדקה לבחירת תיקים על פי זהות הנאשם או סוג העבירות; קנה המידה לפיו על הסנגוריה הציבורית לנהוג בייצוג נאשמים הוא בראש וראשונה היכולת הכלכלית שלהם: מצבם הכספי.

בעולם אידיאלי, עולם הוגן, שוויוני ומתוקן, ייתכן כי לא היו מבוצעות עבירות, אבל לצערנו הוויית חיינו והמציאות שבתוכה אנחנו חיים אינה כזאת. עבירות ופשעים מבוצעים במקומותינו חדשות לבקרים, ומכאן שהצורך בעורך דין שייצג נאשמים ויילחם למען זכויותיהם הוא תמידי.

דווקא בשל ריבוי התיקים והעומס המוטל על כתפיהם של עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית, ודווקא משום הדרישה השוטפת לסיוע, חשוב שהסנגוריה תפעל על פי קריטריונים אחידים שבחוק. אם וכאשר תהיה עקביות בפעילותה, באופן טבעי יפחת עליה העומס, מאחר שלקוחות רבים אשר מצבם הכלכלי איתן והם מסוגלים לשלם בעבור שירותי עורך דין, לא ייהנו עוד מייצוג חינם ובמקומם מי שיזכו לשירות יהיו מי שהיא אכן אמורה לייצג – האנשים קשי היום הסובלים מחסרון כיס.

 

 חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה