פרשת הבלוגרים – דוח חיפוש בטלפון סלולרי

אוקטובר 2019 – העיקרון המונח בדרישה לנוכחות עדים בעת חיפוש בחפציו של אדם הוא הצורך בנוכחות אדם אובייקטיבי, שאינו קשור למשטרה, וזאת כדי שהאזרח יהא בטוח שהמשטרה לא "השתילה" את החפצים שנתפסו. העדים משמשים מעין נציגי ציבור שנועדו להבטיח שכאשר מבוצע חיפוש ומופרת זכות כה יסודית של האזרח הדברים ייעשו כשורה ובדיוק לפי האמור בצו החיפוש. קל וחומר כאשר מדובר בחיפוש שנעשה בדברי נחשב בהם הכי קל "לשתול" ראיות מפלילות.
דברים אלו מקבלים משנה תוקף כיום לאחר חקיקת סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהעלה את הזכות להקפדה על דיני החיפוש לרמה של זכות חוקתית.

בתיק פרשת הבלוגרים כל החיפושים בדברי מחשב נעשו ללא נוכחות בעליהם או עדים כלשהם. בית המשפט לא טרח לנמק מדוע קבע באופן גורף כי החיפושים יעשו ללא עדים.
מצורף דוגמא לדוח חיפוש בטלפון סלולרי ללא נוכחות בעליו או עדים.

יחידת הסייבר מחוז תל אביב - דוח חיפוש בטלפון סלולרי
יחידת הסייבר מחוז תל אביב – דוח חיפוש בטלפון סלולרי

חיותה כוחן עומר – שופטת כמבוקש

חיותה יוחן כמבוקש
חיותה כוחן – כמבוקש

מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi , 08.08.2017 :

נציב התלונות מצא תלונה מוצדקת נגד השופטת חיותה כוחן שנתנה צו להמשך תפיסת מחשבים: פגעה בזכות הקניין ובזכות החשודים להגיב לבקשות המשטרה. נקבע כי מדובר באתיקה קלוקלת של השופטת כוחן.

פרשת "טרור רשתי" / "השופטים הנוקמים":
שופטת שלום נתנה צו לתפיסת מחשבים וציוד יקר ערך בהחלטה לקונית מבלי שבעלי החפצים יישמעו בבית המשפט. נציב תלונות הציבור על שופטים מצא את התלונה כנגד השופטת חיותה כוחן עומר, מוצדקת.

ביום 27/02/2017 תפסה המשטרה מחשבים וחומרי מחשב אחרים של חשודים, בהם ציוד של חשודים שנעצרו באותו היום, בהם לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. נתפס גם ציוד המחשבים של משה הלוי ששוחרר באותו הערב, נתפס.

ביום 05/03/2017 פנתה המשטרה (מפלג הונאה תל אביב) בבקשה לבית המשפט השלום לקבלת צו להמשך תפיסת המחשבים וחומרי המחשב. הבקשה הוגשה לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), קרי – בקשה להמשיך ולהחזיק בתפוסים לאחר שחלפו 6 חודשים מעת תפיסתם, למרות שחלף פחות משבוע מיום התפיסה. המשטרה ביקשה להחזיק בחפצים עד לתום ההליכים המשפטיים, למרות שלא הוגש אז כתב אישום כנגד אף חשוד, ובפרט לא הוגש כתב אישום עד זמן זה כנגד המתלונן, משה הלוי.

השופטת חיותה כוחן עומר נתנה החלטה לקונית "כמבוקש". עוד כתבה בכותרת ההחלטה כי לא מדובר כלל בפריטים יקרי ערך…

להורדת / צפייה בהחלטת "כמבוקש" השופטת חיותה כוחן בניגוד לחוק ולכללים הקלק כאן

משה הלוי הגיש תלונה כנגד השופטת חיותה כוחן, בגין ההחלטה הלקונית ואי הזמנתו לדיון לפני מתן החלטה סופית כלשהי בתפוסים (תלונה 259/17). בעבר התלונן הלוי בעניין דומה והנציבה דאז טובה שטרסברג כהן, מצאה את התלונה מוצדקת (תלונה 120/08).

נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין מצא כי תלונה שהגיש משה הלוי כנגד השופטת חיותה כוחן, היא מוצדקת, וכתב בהחלטה מפורטת על הבעייתיות במתן החלטות במעמד צד אחד לעניין חפצים תפוסים. השופט ריבלין קבע כי מדובר בבעיה אתית וכי נפגעה זכות הקניין של בעלי החפצים שלא הוזמנו להשמיע את דברם לפני הארכת זמן התפיסה.

יחד עם זאת, מאחר וחלק מהתפוסים הוחזרו בהמשך למשה הלוי, לפי בקשה אחרת לבית המשפט (במספר תיק אחר) לא מצא הנציב ריבלין לקבוע כי שאר פריטי התלונה מוצדקים מאחר והתלונה מוצתה, ולמרות קביעותיו כי יש ממש בתלונה והפרקטיקה שנהגה בה השופטת כוחן, היתה לא תקינה.

הנציב ריבלין דחה את הסבריה של השופטת כוחן עומר, גם לטענות כי קיימים תקדימים משפטיים למתן החלטות על חפצים תפוסים במעמד צד אחד ללא זימון בעל החפץ ושמיעת טענותיו.

לצפייה / הורדה – תיק תלונה 259/17 – תלונה מוצדקת משה הלוי נגד השופטת חיותה כוחן עומר על החלטת "כמבוקש" לתפיסת חפצים בניגוד לחוק ולכללים.

Document-page-001
חתימת "כמבוקש" חיותה כוחן עומר

 

להלן החלטת נציבות תלונות הציבור על שוטים על התנהלות חיותה כוחן:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

משה הלוי פייסבוק

 

 

שופט עלאא מסארווה – צו חיפוש ברף המסוכנות הגבוה ביותר

עלאא מסארווה - צו חיפוש לקוי
עלאא מסארווה – צו חיפוש לקוי

מרץ 2017 – חכמינו עליהם השלום היו אומרים: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל" (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) , והכוונה היא כל מי שפוסל אחרים, פוסל אותם בגלל מומו שלו, אותו רואה אצל אחרים.

ובענייננו כבוד השופט עללא מסארווה בית משפט השלום תל אביב,  נתבקש ע"י יחידת הסייבר לחתום על צו חיפוש בביתם של בלוגרים ולעצור אותם למשך כארבעים יום וכך עשה.
במהלך הארכות המעצר הוצגו לעלאא מסארווה דוחות חסויים שרק הוא והטוענים מיחידת הסייבר (רס"ב אלי לוריה ורס"ב דרור בוזגלו) ראו, ואשר החשודים ובאו כוחם לא הורשו לראות.
עלאא מסארווה לא חסך במילים במשך כ- 40 יום נגד החשודים והגיע למסקנה כי קיימת נגדם עילת מעצר ברף המסוכנות הגבוה ביותר האפשרי. עד כאן התנהלותם החסויה של עלאא מסרווא ויחידת הסייבר.

אולם פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. מעיון בצו החיפוש (להלן) שהוציא עללא מסארווה לחיפוש בביתו של אחד החשודים נחשפת התנהלות לקויה, רשלנית תוך פגיעה חמורה בערכי היסוד של הדמוקרטיה.
הואיל וחיפוש בביתו של אדם הוא חדירה לתוך פרטיותו ופגיעה בכבודו חייב המחוקק כי החיפוש יבוצע בנוכחות שני עדים, ובדו"ח החיפוש יצויין החשד והעילה על מנת שכל המעורבים ידעו לשם מה החיפוש. אלא שעללא מסארווה בדרך פטרונית ומזלזלת לא ציין את עילת החיפוש, מהות החשד ולא נימק מדוע יבוצע החיפוש בפריטי מחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק. עללא גם לא טרח לרשום את מספר תיק בית המשפט על הצו.
יהיו שיסברו כי התנהגותו של עללא מסארווה היא המסוכנת ביותר לערכי הדמורקטיה והופכת את ההליך החקירתי למופקר שבו ניתן לפגוע בחירותו של כל אדם ללא ללא סיבה, לשתול בפריטי המחשב שלו קובץ מפליל או זיוף.

מדוע אם כן לא כתב עלאא מסארווה בדוח החיפוש את מהות החשד והעילה לחיפוש? ומדוע לא נימק מדוע יבוצע החיפוש בדברי המחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק?

להלן דוח החיפוש שהוציא עלאא מסארווה

צו חיפוש עלאא מסארווה - ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק
צו חיפוש עלאא מסארווה – ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק