"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות… שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
– תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
– פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
– דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

יחס שופטי בגץ לאיומים ברצח על אזרח במרשתת

Document-page-001Document-page-002איומיםת1

 

זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

דוד מינץ - זה כן זה לא
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.

פרקליט המדינה כיחצ"ן

בטקס פרידה משופט העליון אורי שוהם שנערך בבית המשפט העליון בירושלים (אוגוסט 2018) ובו נכחו שופטי בית המשפט העליון, פקידים ושרים ושופטים בדימוס, ניצל פרקליט המדינה שי ניצן את הבמה לבצע תעמולה נגד לורי שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד, להכפיש אותה מול שופטים האמורים לחרוץ את דינה בעוד היא כלואה במעצר ממושך על העלבת עובדי ציבור.

קטע מנאום ניצן: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו של השופט בעניין לורי שם טוב בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט, של עובדי ציבור.
בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק, קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית.
החלטה זו תורמת, לטעמי רבות, לחיזוק במאבק התקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה במסירות, למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורך וללא חת לטובת הציבור
".

לימים התברר כי הלכת הושפט שהם למעצר עד תום ההליכים בגין הכפשות במרשתת היא עקרה וחסרת תוחלת הואיל והמשטרה סוגרת כל התלונות המוגשות על הכפשות במרשתת.

תעמולת פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים ופקידים בצמרת המשפטית נגד לורי שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד אוגוסט 2018

פרקליט המדינה שי ניצן נואם בפני שופטי עליון על משפט תלוי ועומד בטיפולם

 

נאה דורש נאה מקיים

ערר על החלטת שופט מעצרים אברהם הימן שבהחלטה מיום 15.08.2019 קבע כי כל טיפול בהקלת מעצרה של לורי שם טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
השופט אברהם הימן התנה בדיקה אם הקלטת הדיון בוצעה כדין כדי לתקן הפרוטוקול ולהקל בתנאי מעצרה של טוב.
אולם, הימן קבע מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח למשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור ועוד מעצר בית כשלשה חודשים (עד עצם היום הזה), למרות שכל צווי החיפוש היו לקויים, כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו בניגוד לחוק ללא נוכחות עדים ועוד שורה ארוכה של חריגות חמורות מהחוק ומהנהלים, ולמרות זאת שלל השופט הימן את חירותה של שם טוב למשך שנים. מדוע מקפיד הימן כי ראיה אותנטית של הקלטת דיון בוצעה כדין? האם משום שראיה זו מסייעת להקלה במגבלות המעצר של שם טוב?

לורי שם טוב הגישה ערר על החלטת הימן שנתקבל על ידי שופט העליון הנדל. הנדל הורה לטפל בבקשותיה של שם טוב ללא דיחוי וללא התנייה אם ההקלטה של הדיון בוצעה כדין.
להלן ציטוט מחלטת הנדל: "נותר לבית משפט לתת החלטה על פי הבנתו והחומר שבפניו. לאחר מתן החלטה ידון בית המשפט בבקשה להסרת המגבלות בתנאי השחרור. לסיכום, אין בהחלטה זו הבעת עמדה הכיצד על בית המשפט להחליט, אלא כי בהינתן הנתונים שהוצגו יחליט בבקשה לתיקון פרוטוקול ככל שבקשה זו תעמוד בעינה, ובבקשה להקלת תנאים".

מצורפים:
החלטת הימן על הקפאת טיפול בבקשותיה של טוב עד שצקליט הדיון יציג תצהיר בפניו – תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.08.2019.
קטע מפרוטוקול דיון הערר בבית משפט העליון, והחלטת השופט הנדל – בש"פ 5454-19 מה- 26.08.2019.

69212550_666888650497062_5934335301903187968_nDocument-page-001Document-page-002ת1

שירות המבחן

בעת חיפוש פסיקה באתר בית משפט עליון, נתקלה לורי שם טוב נאשמת בפרשת הבלוגרים בהחלטה של השופט אלכס שטיין מיום 11/8/19 בש"פ 2847/19, בעניין בקשה שהגיש שירות המבחן ל"ביטול צו פיקוח מעצר". ההחלטה מופיעה כ"פלוני נ' מדינת ישראל", ורק כשנכנסים לתוך ההחלטה, שמה של שם טוב מופיע, כך ששם טוב באקראי, ראתה את ההחלטה.
מתברר שקצינת המבחן הגישה בקשה ל"ביטול צו פיקוח מעצר" מבלי לשלוח הבקשה לשם טוב. השופט שטיין קבע החלטה כי על שם טוב להתייחס לבקשה שכלל לא הגיעה לידיה.
זאת ועוד, חוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים, לפיכך לא ברור מדוע שלחה קצינת מבחן הבקשה לבית המשפט העליון המטפל בערעורים בלבד, ולא לבית המשפט המחוזי על פי חוק.

מצורפת החלטת השופט שטיין בש"פ 2847-19 מה- 11.08.2019 – בקשה מטעם שירות המבחן למבוגרים לביטול צו פיקוח מעצר.

Document-page-001

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

בקשת לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה ע"י המדינה תועבר לדיון חוזר

09.07.2019 – שופט העליון מני מזוז החליט כי בקשתה של לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה על ידי המדינה בתיק פרשת הבלוגרים תוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי (ת"פ 14615-04-17) בפני השופט שגיא. נגד שם טוב 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור. התיק מכיל חומר ראיות של כ- 50,000 דפים וכ- 500 דיסקים, ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 דיסקים). לשם טוב אין השכלה משפטית, ומצבה הסוציו אקונומי אינו מאפשר לה לממן עו"ד למשפט כה מורכב בתיק פרשת הבלוגרים.

שגיא דחה בקשתה של שם טוב למימון הוצאות הגנה ובהחלטה לקונית מה- 03.06.2019 כתב שגיא: "לבקשה זו התייחסתי בהחלטה קודמת, במסגרתה נימקתי מדוע יש לדחותה..".

שם טוב ערערה על החלטת שגיא לבית המשפט העליון (ע"פ 3798-19) ובערעור טענה כי שגיא לא התייחס לעובדה כי היא נמצאת בהליך פשיטת רגל ואינה יכולה לממן הגנתה. בנוסף טענה כי הנימוקים אליהם כיוון שגיא כשדחה בקשתה למימון הוצאות הגנה שגויים.
הנימוק הראשון אליו כיוון שגיא הוא שמירה על עיקרון השוויון. נהפוך הוא , כל עוד שם טוב אינה מיוצגת הרי יש פגיעה בעיקרון השוויון הואיל ונאשם 2 מיוצג על ידי סנגורית, ונאשם 3 עו"ד בעצמו.
הנימוק השני אליו כיוון שגיא הוא יצירת תקדים מסוכן שכל אחד שלא ירצה ייצוג סנגוריה יבקש מימון הוצאות הגנה מהמדינה. נימוק זה שגוי הואיל והסנגוריה מאוגוסט 2018 ביקשה להשתחרר מייצוגה של שם טוב ומאז לא ייצגה בפועל.

בנוסף טענה שם טוב כי השופט שגיא בעצמו טען כי לא יעלה על הדעת כי שם טוב תייצג עצמה במשפט כה מורכב.

הפרקליטות מצידה טענה בפני מזוז כי אינה מתנגדת למימון הוצאות הגנה לשם טוב על פי סעיף 19 לחסד"פ כל עוד הוצאות אלה אינן מעבר להוצאות הגנה המקובלות על ידי הסנגוריה הציבורית.

מזוז החליט כי הסוגיה תוחזר לדיון בפני השופט שגיא לאחר שישמע את טענות הצדדים.

מצורפת החלטת השופט מני מזוז ע"פ 3798-19 מה- 09.07.2019

Document-page-001Document-page-002