פרקליט מבקש הארכת מעצר ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי"

מאי 2018 – "הניצוץ הראייתי" היא הלכה לפיה אם הפרקליטות מכריזה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחה לכאורית של אשמה זה יכול לשמש עילה למעצר עוד בטרם הוגשו הראיות. זוהי מעין הלכת מעצר מנהלי שכל עניין המעצר תלוי בפרקליטות בלבד.

פרקליט מבקש הארכת מעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי

תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – ריבוי עבירות פגיעה בפרטיות

פרקליטות המדינה פגיעה בפרטיותהתנהגות הפרקליטות פוגעת בכבוד האדם, וסיכון בטחונו וקניינו.
אפריל 2018 – בחומרי החקירה שנמסרו להגנה בתיק פרשת הבלוגרים ישנם מסמכים ותמונות אישיות של אחד החשודים בפרשה שאינם קשורים כלל לחקירה. למשל בשני תקליטורים מחומרי החקירה, יש מסמכים רפואיים אישיים, תלושי משכורת, תמונות אינטימיות מבית חולים, צוואה ועוד.. של אחד החשודים ששוחררו בפרשה.

התנהגות פרקליטות מחוז תל אביב חמורה נוכח הכשלים לאורך כל הליך תפיסת המסמכים החל מצווי חיפוש לקויים, הארכת החזקת תפוס במעמד צד אחד, חיפוש במחשבים ללא נוכחות עדים כחוק ועוד.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות של משרד המשפטים.

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

פברואר 2018 – חשיפת שיחת הוואטסאפ בין השופטת מעצרים לפרקליט אינה דבר חדש. תופעת הצוותא חדא בין בית המשפט למעצרים לפרקליטות או המשטרה, בין בתי המשפט לנוער ומשפחה לפקידות הסעד הוא דבר שבשגרה.

ברוב המוחלט של הדיונים בית המשפט מעצרים מאמץ את המלצות הפרקליטות, ובתי משפט חנוער ומשפחה מאמצים המלצות פקידות הסעד במלואן. נימוקי ההחלטה הם פטתיים ולקונים.

שופטי משפחה ונוער תקועים ומקובעים בכיסאם עשרות שנים שנים בדלתיים סגורות, מה שמעצים עוד יותר את ההפקרות.
שיחת הוואטאפ היא עוד אישור לדבר ברור וידוע במשך עשרות שנים שאזרחי מדינת ישראל נאלצים לסבול ההפקרות במערכות אלו.
בתי המשפט, הפרקליטות ומוסדות הרווחה צריכים פעולות חיטוי מעמיקות.

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

 

ת2

פרקליטות המדינה משיתה נורמות פסולות בבתי המשפט כדי לנצח ולהתנפח

פרקליט מבקש להכשיר חזיר ראייתי
פרקליט מבקש משופט להכשיר חזיר ראייתי

פברואר 2018 – 11 חודשים נמצאים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר במעצר על פרסומים מכפישים שלכאורה ביצעו באינטרנט, טרם החל משפטם, וחומר הראיות שנתפס, נבדק ונדגם שלא כחוק בנוכחות עדים, ולא עומד לרשותם.

יתרה מכך, הרכוש התפוס בידי הפרקליטות שלא כחוק משום שמוחזק בצו בית משפט ע"פ בקשה במעמד צד אחד, ללא הנמקה ועד תום ההליכים.
מדובר בריבוי ליקויים של פרקליטות המדינה חמורים עשרות מונים ממה שמואשמים הבלוגרים וכוללים:
צווי חיפוש לקויים.
חיפוש במחשב ללא עדים.
חיפוש במסמכים ללא עדים.
החזקת רכוש תפוס שלא כחוק.
אי העמדת חומר חקירה לעיון הנאשמים.
איזוק חשודים בפומבי שלא לצורך.
מעצר 11 חודשים ללא משפט.
ועוד…

פרקליטות המדינה על טרור רשתי

ינואר 2018 – פעולת טרור מוגדרת כפעולת רצח. מהי משמעות הביטוי "טרור רשתי" שבו השתמשה פרקליטות המדינה נגד הבלוגרים? לשאלה זאת אין תשובה בכל החלטות בתי המשפט למיניהם בהארכות המעצר.

עילת המעצר כפי שנרשמה ע"י השופטים היא "מילים עלולות לפגוע" אולם זוהי אמירה פטתית חסרת תוכן מבלי להציג אפילו דוגמא אחת על הנזקים שנגרמו לאדם כתוצאה מהפרסומים.

באופן תמוה סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות עד כדי אובדן צלם אנוש, או כל פגיעה המונית באוכלוסיות חלשות כגון פרשת העלמותם של ילדי תימן אינו נכנס בקטגוריה של הפרקליטות ולו אף לבדיקה.

פרקליטות מסבירה מהו טרור רשתי

 

‏‏סימום קשיש - עותק
קשיש בהשפעת סמי הרגעה בבית אבות – צילום אריאלה שטרנבך

 

העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 – הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.

ייצוג משפטי

אילו דברים הפרקליטות לא תחקור לעולם?

סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות
סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש – היכן האכיפה?

ינואר 2018 – נחשפנו בשבוע האחרון לתופעות מזוויעות של סימום קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש ומוות. אין שום הגיון בלסמם כשיטה קשישים עד אובדן צלם האנוש אולם מבחינת גופים בעלי כוח יש הגיון רב.
מדובר ביצרני תרופות, פסיכיאטרים, אפוטרופוסים המנהלים את רכושם של הקשישים, מוסדות סיעודיים ועוד, הגורפים הון מהמפעל העברייני של סימום הקשישים כשיטה.
נשאלת השאלה היכן מערכות האכיפה ובראשם פרקליטות המדינה נוכח מעשי הזוועה. הלא מדובר בפשעים מערכתיים קשים מאוד.

התשובה לכך היא אותה תשובה לשאלה היכן היתה הפרקליטות בפרשת העלמותם של ילדי תימן? והיכן הפרקליטות בהזנחה והתעללות בילדים במסגרות חוץ ביתיות בימינו?
הפרקליטות נמנעת מלחקור עניינים העלולים לפגוע באינטרסים של בעלי כוח משום שלהם דריסת רגל במסדרונות הפרקליטות. יתרה מכך, הפרקליטות רודפת אחר עיתונאים או כל מי שיחקור בעניינים אלו.