השופטים נעם סולברג ואברהם הימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה לתביעת דיבה של לורי שם טוב

12.04.2019 – נעם סולברג ואברהם הימן שופטים בבית משפט העליון ובית משפט מחוזי, מיוצגים על ידי פרקליטות המדינה מול תביעה קטנה שהגישה נגדם לורי שם טוב. סולברג והימן ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה בנוסף לבקשתם לחסינות שיפוטית במשפט תביעת דיבה שהגישה נגדם לורי שם טוב מתוך תא מעצרה.
עילת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה היא כי מדובר בתביעה חריגה הדורשת השקעת משאבים רבים מצידם של נעם סולברג ואברהם הימן כדי להגן על עצמם.

תביעת הדיבה שהגישה שם טוב נגד אברהם הימן והעם סולברג הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
מצורפת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה שהגישו נעם סולברג ואברהם הימן ת"ק 16390-03-19 מה- 12.04.2019.

Document-page-001

Document-page-002

מודעות פרסומת

מדוע השופט אברהם הימן מונע מלורי שם טוב להגיש בקשות אלא באישור הסנגוריה הציבורית?

12.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ומשפטה טרם החל. למרות מעצרה הממושך בית המשפט מונע משם טוב להגיש בקשות לשחרורה אלא באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית.

מדוע מונע בית המשפט מלורי שם טוב העצורה מעל שנתיים לטעון לשחרורה מהמעצר על עבירות שאין בהן אלימות או ביטחון המדינה, אלא באישור הסנגוריה הציבורית?

מתברר שהסנגור מהסנגוריה מוגבל מאוד ביכולת ההגנה שלו מאחר והוא מקבל שכר נמוך ביותר וכן בגלל שהצוות הפנימי בסנגוריה מגביל מאוד את מתווה ההגנה שבו הוא יכול לפעול.

 

השופט אברהם הימן דחה בקשת שם טוב לשחררה ממעצרה הממושך בתואנה שהיא מיוצגת

לורי שם טוב הגישה שלשום (08.04.2019) בקשת שחרור ממעצרה הממושך מעל שנתיים וחודש על עבירות "שיימינג". שם טוב העירה תשומת ליבו של השופט הימן כי הגישה בקשה לשחרר את עו"ד גיל פרידמן מהסנגוריה הציבורית מלייצג אותה וגם צרפה הבקשה שהוגשה לשופט שגיא לשחררו מייצוגה.
השופט הימן דחה הבקשה בתואנה פרוצדורלית שהבקשה לא הוגשה על ידי בא כוחה של שם טוב עו"ד גיל פרידמן (ששם טוב ביקשה לשחררו מייצוגה).
זכות הטיעון בבית משפט היא זכות יסוד של כל אדם במיוחד כאשר הוא מאחורי סורג ובריח. השופט הימן אינו מאפשר לשם טוב לפנות לבית המשפט אלא באמצעות בא כוחה ובכך הופך את שם טוב כ"שבויה" בידי הסנגוריה הציבורית.

מצורפת בקשת השחרור שהגישה לורי שם טוב והחלטת השופט הימן – תיק מ"ת 14280-04-17 החלטה מיום ה- 09.04.2019 , בקשה מספר 291

20190409_0000_ST_court_d_lori_page-000120190409_0000_ST_court_d_lori_page-0002

 

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין

תלונה הוגשה היום ה- 05.04.2019 נגד שופט המעצרים בית המשפט המחוזי תל אביב אברהם הימן. בהחלטתו מיום ה- 05.03.2019 (מצורפת) קבע הימן דיון בעניין המשך מעצרה ל לורי' שם טוב ליום ה- 27.03.2019 .
בתלונה נטען שאם לא די בכך שהימן קבע הדיון למועד מעל 3 שבועות, כתב הימן בהמשך כי הוא מזמין תסקיר מבחן אך לא קבע תאריך יעד לק. המבחן מועד להגשת התסקיר.

התוצאה היא שהתסקיר הוגש בפעם הראשונה ללורי שם טוב ובא כוחה ביום הדיון ה- 27.03.2019 והדיון הפך להיות עקר הואיל ונדרש זמן לבא כוחה של שם טוב ללמוד התסקיר ולהכין טיעונים, ולכן נקבע דיון נוסף ליום ה- 16.04.2019 (מצורף דף פרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019).
התוצאה היא שלורי שם טוב תצטרך פעם נוספת לעבור מסע עינויים בכלובי המתנה בדרך מבית הסוהר לבית המשפט וגם הקהל ידרש לבוא פעם נוספת לבית המשפט.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולשרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 05.09.2019 על זימון דיון ליום ה- 27.03.2019.
קטע מפרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019 שבו נקבע תאריך נוסף לדיון על מנת שבא כוחה של שם טוב יוכל לעיין בתסקיר ולהכין טיעונים.

v1

v2
קטע מפרוטוקול הדיון מיום ה- 27.03.2019 שבו נקבע תאריך נוסף לדיון על מנת שבא כוחה של שם טוב יוכל לעיין בתסקיר ולהכין טיעונים

לורי שם טוב הגישה תלונה נגד השופט אברהם הימן שמונע ממנה זכות הטיעון – הנציב נמנע להתערב

02.04.2019 – לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת בהליך שיפוטי מורכב ביותר (120 אישומים) ומיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. יכולת ההגנה על ידי הסנגוריה מוגבלת ביותר עקב השכר הנמוך שמקצה הסנגוריה לעורכי הדין מטעמה וכן עקב יכול התמרון הנמוכה שלהם מאחר והם כפופים למדיניות "הצוות הפנימי בסנגוריה".
משום כך האינטרס של הפרקליטות הוא למנוע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא על פי אישור בא כוחה מהסנגוריה.

הפרקליטה מירב גבע מפמת"א אינה מסתירה זו ואף בתגובתה לשופט אברהם הימן היא מציגה בפני השופט הימן כי לורי שם טוב אינה מיוצגת ולכן אין לאשר לשם טוב להגיש בקשות לבית המשפט. השופט אברהם הימן לא אישר לשם טוב להגיש בקשה לבית המשפט למרות היותה עצורה כשנתיים.
לורי שם טוב פנתה לנציבות בטענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית ולא חוקתית למנוע מנאשם בעודו עצור כשנתיים לפנות לבית המשפט. הנציב נמנע מלהתערב בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית.

מצורפים:

Document-page-001

Document-page-002ה1

ה2

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן על איחור שעה וחצי בהתחלת הדיון שהתקיים ב- 27.03.2019

30.03.2019 – מדובר בדיון שנקבע לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידע מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי בתואנה כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן החל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה לורי שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות ביוני 2017 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

בתלונה נטען כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. לפי טענת השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול מ"ת 14280-04-17 מיום 27.03.2019 שבו מסביר השופט הימן מדוע החל הדיון באיחור שעה וחצי.
– בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017.

דיון הימן

החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0001

החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0002החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0003

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.