משרד הרווחה מטייח אונס קטינות במוסדותיו

אונס
אונס קטינה במוסדות משרד הרווחה – אילוסטרציה

משרד הרווחה מטייח כל עבירה פלילית הנעשת על ילדים שהוצאו מביתם בצו בית משפט כולל עבירות של תקיפה, ואונס קבוצתי. התיק נסגר על ידי פקידות הסעד ואינו מטופל על ידי המשטרה. כך עולה מהכתבה להלן ועוד אירועים רבים אחרים שקורים מידי יום.

חשיפה: מנהלת הוסטל הכניסה בדואים למוסד – קטינה נאנסה , אלחנן גרונר ,  ז' אדר ב תשע"ט – 14/03/2019 , הקול היהודי

חשיפת הקול היהודי: מנהלת הוסטל "בית קשת" של משרד הרווחה מכניסה דרך קבע בדואים וערבים לבקר את הקטינות. לאחר אונס בת ה-13 המנהלת לא עירבה את המשטרה והקטינה לא קיבלה טיפול רפואי עד להתערבות בני משפחתה

הקטינה בת ה-13 שנאנסה לפני כחודש הכירה בדואים וערבים לאחר שאלו הוכנסו להוסטל בו שהתה בידי מנהלת המוסד, כך נודע לקול היהודי.

הקטינה, שהוצאה מביתה בצו בית משפט ונכנסה להוסטל בית קשת בראשון לציון מכח צו נזקקות, נאנסה בידי שלושה צעירים בדואים, אשר נעצרו בעקבות האירוע ושוחררו לאחר שהרשויות טענו כי קיים קושי ראייתי בתיק.

אלא שמתחקיר הקול היהודי עולות טענות קשות ביותר כלפי התנהלות מנהלת ההוסטל בו שהתה הנערה, הן בנוגע להכנסת בני מיעוטים בגירים לביקור הקטינות השוהות בהוסטל, והן על כך שלא יידעה את המשטרה בדבר האונס למרות בקשת אם הקטינה, ואף לא דאגה שתפונה בהקדם לקבלת טיפול רפואי.

מדובר בהוסטל אשר מעניק שירותים למשרד הרווחה.

הקטינה שוהה במקום בחודשים האחרונים, ולמשפחתה התברר כי מרבית הקטינות השוהות בהוסטל נמצאות בקשר עם בדואים וערבים, ואף מבלות איתם בסמוך למוסד ב"אפטרים" (חופשה בת מספר שעות המוענקת לקטינות מספר פעמים בשבוע), תוך שתיית אלכוהול.

אמא של הקטינה התריעה שוב ושוב בפני מנהלת המוסד, אולגה שושני, ודרשה כי ביתה לא תצא לאפטרים לבלות עם אותם ערבים, אלא תצא מהמוסד בליווי מדריכה שתפקח על צעדיה.

אלא שהמנהלת לא נענתה לה וטענה כי הדבר יוביל לניתוקה מהחברות.

הסיבה להכנסת ערבים להוסטל – "עצמאות בקשרים זוגיים"

עוד מתברר כי המנהלת מכניסה ביודעין צעירים בני מיעוטים בגירים לבקר את הבנות בהוסטל, וכך הכירה אותה קטינה בת 13 בדואים וערבים, מהלך שהביא לטענת משפחת לאונס האכזרי שחוותה.

לדברי המשפחה, הקשר לאותם בדואים שאנסו את הקטינה הגיע דרך בדואים שנכנסו להוסטל, וכי באופן כללי הבדואים שנכנסים להוסטל "משדכים" חברים שלהם לבנות נוספות.

המנהלת לא מכחישה את הטענות ולדבריה היא מכניסה את הצעירים הבדואים למוסד כחלק מתהליך פיתוח עצמאות אצל הקטינות שכולל יצירת "קשרים זוגיים".

מאידך, בשיחה אחרת עם האם אמרה המנהלת כי היא מכניסה את הערבים כדי לדעת עם מי הבנות בקשר, והדגישה כי ברור לה "ש-80% מהערבים האלה הם פוגעים בהם. זה ברור לי".

בנוסף עולות תהיות בנוגע לעמדות האידיאולוגיות של המנהלת, אשר אינה רואה בעיה בכך שקטינות יהודיות יהיו בקשר זוגי עם ערבים.

בשיחה בין האם למנהלת שהגיעה לידי הקול היהודי, נשמעת המנהלת פורסת את משנתה, לאחר שהאם דורשת כי לא תאפשר לבתה לצאת לאפטרים עם הבנות האחרות מתוך חשש שביתה תייצר קשרים עם ערבים שינצלו אותה.

המנהלת יוצאת כנגד טענתה של האם על כך שקשר בין ביתה לערבים הוא בעייתי.

"יש הבדל בין ערבים שלוקחים אותם לכפרים ומנצלים אותן ומתעללים בהן, לבין ערבי שהוא שנה מעל הגיל והוא יכול להיות אחלה בחור והכל", אומרת המנהלת ושואלת: "ואם זה היה בן 19 אבל יהודי זה היה בסדר?".
האם משיבה: "לא לא לא, זה לא בסדר! אבל שתינו יודעות שהערבים שמתקרבים לבנות שלך (בהוסטל) באים לנצל אותן.
המנהלת: לא נכון, רובם, לא כולם, היו לי גם נערות, אמנם אחת שתיים, לא הרבה, עם זוגיות מאוד בריאה וטובה לנערות יותר מכל יהודי שהם יצאו איתו.
האם נחרדת ומשיבה: ה' ירחם!
המנהלת: כל אחת בדעותיה נישאר וזה בסדר שזה הקווים שלך.

האם הזהירה: חוששת שהילדה תיאנס

בליל שבת לפני כשבועיים וחצי ברחה הקטינה מהמוסד, וכך גם למחרת.

כאשר הדבר נודע לאם, היא התחננה בפני שושני כי הקטינה תקבל פיקוח הדוק יותר או תועבר למוסד עם פיקוח הדוק, ואף ציינה במפורש כי היא חוששת שבתה תיאנס, דבר המתועד בהקלטות.

המנהלת השיבה שאחרי בריחה אחת לא מחליטים כאלו החלטות וניסתה להרגיע את האם.

אלא שכיממה לאחר מכן, ביום שני בלילה, שוב ברחה הקטינה מהמוסד, יצאה לבילוי עם בדואים שאספו אותה מאזור ההוסטל, ואז התרחש אירוע האונס הקשה.

אך גם התנהלות המוסד בנוגע לטיפול בקטינה לאחר האונס מעלה תהיות קשות.

למרות האונס הקבוצתי הברוטאלי מנהלת המוסד לא העבירה דיווח למשטרה, לא פינתה את הקטינה לטיפול רפואי וזאת במשך כ-36 שעות, עד אשר בני משפחתה של הקטינה הגיעו למוסד והוציאו את הקטינה לקבלת טיפול רפואי, ובית החולים דיווח מידית למשטרה.

המנהלת לאחר האונס: הקטינה צריכה לקחת אחריות

לקול היהודי נודע כי לאחר האונס, הקטינה חזרה להוסטל ובשעה 23:00 בלילה שוחחה אמא של הקטינה עם המדריכה שסיפרה כי הקטינה "כעיקרון בריאה ושלמה, נראה ששתתה קצת אלכוהול, אנחנו לא עושים איתה בירורים בשעה כזו, אמרתי לה שתלך לישון, העיקר שהיא חיה ובסדר ומחר נראה מה קרה".

לטענת המשפחה, הקטינה חזרה להוסטל כשהיא מגואלת בלכלוכים שונים, חול, וקיא וכי לאור מצבה ביקשו חברותיה מהצוות להזעיק אמבולנס ולפנותה לטיפול רפואי אך הדבר לא התבצע.

בבוקר נודע למנהלת על האונס, אולם זו לא עדכנה על כך את המשטרה או את האם באופן מיידי.

רק בשעה 13:00 בצהריים וללא התרעה מוקדמת או עדכון מקדים לאם, ניהלה המנהלת שיחה בה ביקשה מהקטינה לספר לאמא על שהתרחש, כביכול הילדה עומדת לספר לה שנכשלה במבחן.

הדברים עולה כי המנהלת אף ביקשה להטיל על הקטינה את האחריות.

"אני ו****** עוברות הרבה שיחות היום על הדברים שהתרחשו והיא יודעת שמסילה (מוסד נעול א"ג) על הפרק…", אמרה המנהלת לאם בהקלטה שתוכנה הגיע לידי הקול היהודי.

"אחד הדברים שדיברנו בשיחות זה שהיא צריכה לספר לך מה קרה אתמול. היא נורא מפחדת להגיד לך מה קרה אתמול כי היא מבינה שאת תכעסי ותתעצבני, והיא רצתה שלא אני אספר לך אלא היא תספר לך ממקום של לקיחת אחריות… וזה מעשה מאוד בוגר מבחינתי".

הילדה נשמעת בוכה והמנהלת אומרת לילדה: "תגידי מה קרה אתמול? חלק מלקיחת האחריות זה להתמודד עם המעשים ולהתחיל לתקן ולעשות סדר".

המנהלת סירבה לערב את המשטרה

הילדה התחילה בשלב זה לתאר את האונס בפרצי בכי ולאחר שסיימה דרשה האם כי המשטרה תיכנס לסיפור באופן מיידי, אולם המנהלת סירבה לכך.

האמא: "אני מצפה שמידית תיקחי אותה לתחנת המשטרה להגיש תלונה".

המנהלת: "אבל אם היא לא רוצה אני לא יכולה להכריח אותה. אני הצעתי לה, הצעתי לה בדיקות רפואיות, אני לא יכולה להכריח אותה להגיש תלונה.

אני גם חייבת להגיד שלהגיש תלונה זו דרך אחת לטפל בזה, אני חושבת שיש הרבה דרכים לטפל בזה, ואחד זה קודם כל לדאוג לה ולדאוג איך היא לא נכנסת למצבי הסיכון האלה ואיך היא שומרת על עצמה ולדאוג לה מבחינה בריאותית… זה מה שכרגע אותי מעסיק.

המנהלת אף המשיכה לתאר ליד הקטינה כמה מורכבת הגשת תלונה במשטרה, ובכך להרתיע אותה מהגשת תלונה כנגד החשודים באונס.

בשלב זה כוחותיה של האם לא עמדו לה והיא החלה לצרוח, והתמוטטה.

עוד כ-24 שעות עברו עד שקיבלה הקטינה טיפול רפואי, וגם זאת רק לאחר התערבות אקטיבית של בני משפחתה.

רק יום למחרת – כ-36 שעות לאחר האונס – ורק לאחר שאם הילדה הגיעה להוסטל ולקחה את הילדה פיזית לקבלת טיפול רפואי, והמרכז הרפואי עירב מיידית את המשטרה על פי חוק חובת דיווח ולבקשת המשפחה, נכנסה המשטרה לתמונה.

צוות ההוסטל אף רצה למנוע מההורים לקחת את הבת לטיפול רפואי, וזאת בטענה שהם מפירים צו בית משפט.

יש לציין כי בהמשך טענה המנהלת כי עדכנה את פקידת הסעד במקרה מיד כאשר התגלה, וקיבלה הוראה לקבוע לקטינה תור לרופא נשים, אך הוחלט כי רק למחרת יקבע התור על מנת "לתת לקטינה להירגע מהחוויה".

מריבות בין העובדות הסוציאליות פוצצו את הוועדה

בארגון להב"ה המסייע לקטינה ובני משפחתה העלו טענות גם כנגד שירותי הרווחה במקום מגוריה של הקטינה.

לקול היהודי נודע כי וועדה בדנה עוד קודם לאונס במצב הקטינה "התפוצצה" לאחר מריבה בין עובדות מחלקת הרווחה על רקע אישי.

בעקבות כך, טענות האם על כך שהקטינה לא מוגנת במוסד ונחשפת לבני מיעוטים הנכנסים למוסד, לא נשמעו, וכן לא התקבלה בעקבות כך החלטה בעניין צורת הטיפול בקטינה.

בנוסף, ברווחה אף ביקשו להחזיר את הקטינה לאחר האונס לאותו המוסד בו נחשפה לקשר עם בני המיעוטים, אולם מאבק עורכת הדין ורד לוי המייצגת את המשפחה מטעם ארגון להב"ה מנע זאת.

בארגון להב"ה ביקשו מהרשויות לבדוק מניע לאומני לאונס, שכן לפי תיאור הקטינה האונס כלל השפלות קשות.

בלהב"ה אומרים כי בידם עדויות רבות על הנעשה בהוסטלים ומוסדות של הרווחה, ועל אג'נדות שמאל החודרות לחלק גדול מהמוסדות, ומשפיעות על יחס אנשי הצוות לקשר של בנות רבות עם ערבים המנצלים אותן.

עו"ד ורד לוי המייצגת את משפחת הקטינה מטעם ארגון להב"ה מסרה בתגובה לקול היהודי: "לפני מספר שבועות פנתה אלי באמצעות ארגון להב"ה אם שבתה הקטינה נאנסה ע"י קבוצה של בני מיעוטים בגירים, כאשר ככל הנראה ההכירות עמם נוצרה במהלך שהותה בהוסטל, שאמור היה להוות עבורה מעון סגור ומגן מפני סיכונים. מבלי להכנס לפרטי התיק המצוי כעת בחקירה, אוסיף כי אנו ממשיכים לטפל בקטינה ובמשפחתה, עוקבים אחרי טיפול הרשויות בעניינה, ומקווים כי כל הפרשת תיבדק באופן יסודי תוך מתן דגש על הסיכונים להם, לכאורה, נחשפה הקטינה".

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה לקול היהודי: "גורמי הפיקוח פתחו בתהליך של בדיקת עומק יסודית מול העמותה המפעילה את ההוסטל, במידה והטענות יתבררו כנכונות יופקו לקחים והמשרד ינקוט בכל הצעדים הנדרשים אל מול האחראים לכך. בשל החסיון וצנעת הפרט איננו יכולים להרחיב".

מהמשטרה נמסר לקול היהודי: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה ביסודיות ובמקצועיות. פעולות החקירה הביאו לאיתורם ולמעצרם של החשודים ומעצרם הוארך על ידי בית המשפט. עם התקדמות החקירה ובהתאם לממצאיה, שוחררו החשודים בהנחיית הפרקליטות. אין בשחרורם של החשודים להעיד על תוצאות החקירה בעניינם, משטרת ישראל תמשיך בחקירה במטרה להגיע לחקר האמת".

ת1ת2

 

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר

מרץ 2019 – כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".

מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).

מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".

להורדה / קריאה בדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 הקלק כאן

תקלה מערכתית
תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר – מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018

 

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות
צו המצאת מסמכים לקוי שופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב

 

 

 

מעצר לורי שם טוב – פרקטיקה של התעללות באזרח

22.03.2019 – העיתונאית לורי שם טוב שם טוב עצורה כשנתיים וחודש על חשד לעבירות :שיימינג" במרשתת על שופטים ועובדים סוציאליים. ללורי אין ייצוג משפטי מעל חצי שנה ומשפטה טרם החל.
הסנגוריה הציבורית מהתלת בלורי שם טוב ואינה מציגה ייצוג ראלי על פי חוק. השכר שמציעה הסנגוריה הציבורית אינו ראלי ביחס לתיק הפלילי המורכב נגד שם טוב הכולל 120 אישומים, ומציעה לסנגורים כ- 800 שקל לדיון של כ- 10 שעות עם כ- 10-15 עדים. שכר זעום שאף עורך דין אינו יכול להתקיים ממנו. בנוסף לסנגוריה "צוות פנימי" המגביל ומצמצם את אופן הייצוג של הסנגור ולא מותיר שום אסטרטגיה מלבד הודאה באישומים.
בתי המשפט מצטרפים גם הם למלאכת ההיתול של הסנגוריה ואינם מאפשרים ללורי להגיש בקשות לבית המשפט ללא אישור הסנגוריה. הפרקליטות מתערבת גם היא בייצוגה של שם טוב ומתנגדת לכל אפשרות ייצוג ששכרה מעל השכר הלא ריאלי של הסנגוריה בתואנה כי זה עלול ליצור תקדים שכל נאשם יבקש ייצוג ריאלי החורג מתעריפי הסנגוריה.

השופט יוסף אלרון ביטל דיון ערר פלילי של לורי שם טוב מאחר ואינה מיוצגת

** 750 ימים במעצר ללא ייצוג משפטי והמשפט טרם החל **

20.03.2019 – שופט העליון אלרון ביטל דיון בערר פלילי על בקשת חומרי חקירה של לורי שם טוב בש"פ 1908/19 שאמור היה להתקיים ב- 21.03.2019 מאחר ושם טוב אינה מיוצגת על פי פסק דין העליון מיום ה- 11.03.2019 ויש למנות לשם טוב סנגור.
אלרון נימק החלטתו "כי ייצוגה של העוררת (לורי שם טוב) באמצעות סניגור בהליך זה יהא בו כדי לסייע לה בהילוכה בנתיבי ההליך המשפטי".
השופט אלרון לא קצב זמן, ולא קבע תאריך מתי תוכל שם טוב להגיש בקשה אלא קבע ש"העוררת תוכל לשוב ולהגיש את הערר באמצעות הסניגור החדש שימונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית". בית המשפט העליון לא קבע תאריך יעד לסנגוריה לאתר מייצג לשם טוב.

שם טוב עצורה מיום 27.02.2017 על חשד עבירות "שיימינג" במרשתת ואינה מיוצגת בפועל מיום ה- 09.08.2018 ביום שבו הודיע הסנגור המחוזי אלקנה לייסט על הפסקת ייצוג שם שם טוב מאחר והחלופת מעצר שהוחלטה על ידי השופט ברון לא יצאה לפועל.
על פי החלטת השופטת ברון היו אמורים לפקח על שם טוב בבית בשטח 48 מ"ר 2 מפקחים 24 שעות שאינם דרי הבית מתוך מאגר של 4 מפקחים ובנוסף איזוק אלקטרוני.
לורי שם טוב עצורה כ- 750 ימים, ללא ייצוג משפטי ומשפטה טרם החל.

מצורפים:
החלטת השופט אלרון בש"פ 1908/19 מיום 19.03.2019על ביטול הדיון בשן העדר ייצוג לשם טוב.
הודעת הסנגור המחוזי אלקנה לייסט מיום 28.08.2018 על הפסקת ייצוג רטרואקטיבי של שם טוב החל מה- 09.08.2018 מאחר וחלופת המעצר לא יצאה לפועל.

ת1

ת2

ת3

מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב

17.03.2019 – ערוץ WeAct בתכנית "למען עתיד ילדינו" יעקב בן יששכר מראיין את משה שלם על מעצרה הממושך מעל שנתיים של הבלוגרית, עיתונאית לורי שם טוב בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב עצורה מעל שנתיים ללא ייצוג משפטי , ומשפטה טרם החל. לורי שם טוב הייתה אישה נורמטיבית אם לשני ילדים טרם החלו רשויות הרווחה "לטפל" בה משום שפקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים סברה שיש לבחון את האמהות שלה וילדיה עלולים להיות "בסיכון".
ילדיה הוצאו מחזקתה בעורמה עת שהייתה בדיון בוועדת החלטה שלחה פקידת הסעד בצו חירום לקחת ילדיה מבית הספר ומהגן למקום חסוי. שם טוב וילידה אינם בקשר מעל עשור על פי הוראת בית המשפט ופקידת הסעד.
שם טוב החלה לעסוק הפעילות עיתונאית על מדיניות משרד הרווחה. ב- 27.02.2019 נעצרה שם טוב עם בלוגרים נוספים על מה שמכונה "עבירות שיימינג". שם טוב עצורה עד עצם היום הזה. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים הנדרשים למשפט מורכב של שם טוב (כ- 120 סעיפי אישום) ולכן הסנגורית נאלצים להתפטר מייצוגה של שם טוב. שם טוב ללא ייצוג. האזינו לשיחה על מעצרה של שם טוב.

הטוקבקיסטים של פמת"א מצפצפים על סנ"צ דוד מישקין

ינואר 2019 – סנ"צ דוד מישקין מוצג באחד האתרים החדשותיים מדבר על מעצרה של לורי שם טוב שבוצע תחת פיקודו עקב טרור רישתי, ובטוקבקים מסיתים לרצח שם טוב.

סיכול דיון בית משפט ופגיעה בזכות לחירות – הנציב נמנע מלהתערב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין ניהול לקוי של דיון שהיה אמור להערך בדצמבר 2018, ופרוטוקול לקוי. מדובר בבקשת הקלה בתנאי חלופת מעצר שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
הדיון לא התקיים מאחר ושם טוב לא הובאה לדיון, גם סנגוריה מהסנגוריה הציבורית לא התייצבו לדיון. בסופו של יום סוכל הדיון ונפגעה הזכות לחירות של לורי שם טוב בבית המשפט.

בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן לא הוציא הוראה לשב"ס להבאת לורי שם טוב לדיון, ולא ציין בפרוטוקול כי באי כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית לא הופיעו לדיון, וכי במהלך הדיון פתח בשיח מיותר עם הפרקליטה שבא הואשמה שם טוב באי הבאתה לדיון על ידי שב"ס. ובכך למעשה סוכל הדיון ונפגעה חירותה של שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים לא התייחס לטענותיה של שם טוב והשיב כי השופט פתח בבירור מדוע לא הובאה שם טוב לדיון ותינתן החלטה.

מצורפים:
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה 74/19 מיום 11.02.2019
פרוטוקול הדיון בפני השופט אברהם הימן תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 23.12.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-001Document-page-002